האם ההייטק הוא מועדון לגברים בלבד? ניתוח נתוני שוק הראה כי נשים מובילות (כמייסדות – פאונדריות) רק 2% מהסטארט־אפים ברחבי העולם, ו־20% בלבד הן נשים שכירות בתחום. מתברר שזו אינה רק בעיה ישראלית, אלא כלל־עולמית, וגם ב־2022 גברים שולטים בעולמות הסטארט־אפ וההייטק.

לנור דניאל וסיון פרידמן־יוסף, מייסדות הסטארט־אפ דריל (drill), חברה שפיתחה טכנולוגיה לשיפור התקשורת עם הלקוח בנקודת המכירה באמצעות בינה מלאכותית, יכולות לסמן וי על כניסה למועדון 2% הנחשק. אולם לא די להן בכך, ומקימות הסטארט־אפ - שמתחיל את סבב הגיוס הראשון ועם משקיעיו נמנים אייל רביד (ויקטורי) ואמנון שעשוע (מובילאיי) - החליטו ליזום "תוכנית הבראה" לצד אקסלרטור שיסייע ליזמים וליזמיות, בדגש על יזמיות, בתחילת הדרך, במטרה להתקדם בתחום ולנפץ את תקרת הזכוכית.

לפני כמה חודשים פרסמה דניאל בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שקורא לאנשים מתעשיית ההייטק והסטארט־אפ לחולל את מהפכת ה־2% #, בסדרת מהלכים שתקדם נשים נוספות בתחום ולהשתמש בהאשטאג me2percent. "כולנו נולדות לתוך הסטטיסטיקה", כתבה דניאל.

"ערימות של מספרים שאמורים לקבוע את הגורל שלנו, את מסלול החיים, השכר והסיכוי שנגשים את החלומות שלנו. מאז ומתמיד מרדתי במספרים האלה. בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה, ועכשיו גם בהייטק. הצטרפו אליי למהפכה, ובואו נשבור את הסטטיסטיקה. כי בסופו של דבר, אלה רק מספרים, לא? כשנולדתי, אמרו לי שאני 51%. זה אחוז הנשים במדינת ישראל. אמרו לי שזה נכון שאנחנו הרוב, אבל אנחנו לא זוכות להזדמנויות ולייצוג הולם כי ככה זה. אלה החיים. את המסר הזה אנחנו חייבות לצעוק: אלה לא החיים. וזה ממש לא ככה. הגיע הזמן להתגבר על הפחד. הפחד מלהגיש מועמדות למשרה שאנחנו לא בטוחות שתואמת ב־100% את קורות החיים שלנו. הפחד שיגידו לנו שאנחנו לא יודעות מספיק. הפחד שאולי זה לא המקום הנכון בשבילנו".

למה בעצם צריכה להיות תקרת זכוכית במגזר הפרטי? אני מבינה את חוסר הייצוג הבולט, אבל תמיד אמרו לי שנשים לא מציעות את עצמן או מפחדות להציע. היכן הבעיה?
פרידמן־יוסף: "זה מתחיל בגילים נמוכים מאוד, מעין הסללה למקצועות מסוימים של בנות ובנים, ובעיניי צריך להתחיל שם. ללמד בנות צעירות את מקצועות הטכנולוגיה כבר בבתי הספר היסודיים. ברגע שזה מושרש בחברה, גם לנשים יהיה הרבה יותר ביטחון לגשת למשרות הללו בהמשך. זה חלק מהשינוי שאנחנו רוצות לעשות, לגרום לנשים להיות בטוחות בעצמן קודם כל, לא רק לשנות את הסטטוס קוו אלא גם לעשות מהלכים שישפיעו על הדור הבא".

דניאל: "עובדתית ומספרית יש פחות נשים בתחום. הייתי סרן ב־8200, ואני יכולה לומר לך שבכל תפקיד שעשיתי בחיים לא התייחסו אליי בהקשר מגדרי. גם כשעשיתי תפקידים מבצעיים בשטח, המפקדים תמיד עודדו ומדדו אותי על סמך העשייה ועל סמך הכישרון. אף שצה"ל נחשב לארגון עתיק ומסורתי מאוד, עדיין בנושא הזה הוא מתקדם יותר מההייטק. זו גם התייחסות הסביבה, אנחנו בסופו של דבר חיים וניזונים מהסביבה הזו".

פרידמן־יוסף: "אנחנו עוף מוזר. כולנו מכירים את הטייפ־קאסט הטיפוסי של סטארט־אפיסטים, והנה מגיעות שתי נשים יזמיות, ללא גבר. מתייחסים לזה בצורה אחרת מן הסתם, לפחות בשלבים הראשונים. המוזרות הזו תלך ותדעך. ככל שיהיו יותר נשים, כך גם החברה תאפשר את זה. בסך הכל מדובר באנשים, ונשים עם חזון, יכולת ניהול וידע טכנולוגי, זה כל מה שצריך כדי להקים סטארט־אפ מוצלח, ולאו דווקא גברים יוצאי 8200".

נישה גברית

השתיים נפגשו כשלנור, שהייתה בעלת עסק בתחום הנדל"ן, השתמשה בכישורי השיווק של סיון, שגם היא עבדה כעצמאית. "אני מרגישה שמה שעברתי בצבא נתן לי את הביטחון לבוא, ליזום ולעשות באזרחות. ביחידה שלי לא הייתה תקרת זכוכית, אלא אמונה שאפשר לפרוץ גבולות ולחשוב מחוץ לקופסה. וסיון ואני מאמינות באותה דרך, שאנחנו יכולות, בעזרת תוכנית עבודה מדויקת מאוד ועם אנשי הצוות הנכונים, לעשות שינוי ולהגיע למטרה". דריל הוא, אפשר לומר, המובילאיי של הקמעונאות. זהו מוצר טכנולוגי שמסייע לניהול החנות, מסייע לתקשורת עם הצרכן, מביא את זווית הראייה של הצרכן ומשפר את חוויית הרכישה בסופר, בסניפים הפיזיים. "כשייסדנו את החברה, התחלנו אותה בשוק הקמעונאי, שזו נישה גברית מאוד", אומרת דניאל. "אנחנו עובדים עם ספקים, מנהלים, אנשי סחר, הפן הגברי יותר של התעשייה. דווקא עם הלקוחות ועם השותפים לעבודה תמיד קיבלנו את הצ'אנס להוכיח את עצמנו, אבל זה לא מובן מאליו".

החברה שלהן מורכבת מ־50% גברים ו־50% נשים, וכרגע הן משווקות לשוק הישראלי ועומדות בפני פריצת דרך בארה"ב. "החתירה למטרה היא ברורה מאוד" אומרת פרידמן־יוסף. "אצל נשים יש שיתופיות, עבודת צוות, וזה משהו שהוא מובהק יותר. אלמנט התחרותיות לא קיים פה כמעט. ההצלחה שלנו היא משותפת. הדברים הייחודיים בחברה שלנו הם הצוות וההון האנושי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יש לנו מחלקות שעובדות ביניהן. פתחנו שולחן, וסביב השולחן שמנו את אייל רביד ואת אמנון שעשוע, שמנו חוקרים ופסיכולוגים, ואלגוריתמיקאים, אנשי שטח ותפעול, וכל זה יחד בנה את המוצר. יש פה רבגוניות ייחודית מאוד. לאפשר לכולם לדבר בשפה משותפת, ששמה לב לקצוות השונים. וזה היה בעצם מה שריגש אותנו מאוד לאורך התהליך. הלקוחה הראשונה הייתה רשת ויקטורי, ואחר כך הצטרף שעשוע, שנותן לנו רוח גבית בכל עולם ההייטק, והוא המנטור הטכנולוגי שלנו", היא מסבירה. הן מספרות שהמשקיעים תמיד פרגנו, וזה מה שהוכיח להן עם הזמן שהן יכולות לסטיגמות.

זה בוודאי קשה.
דניאל: "הסוד הוא לא לשמוע את רעשי הרקע. תעשו, אתן יכולות. חלק מההצלחה שלנו כנשים היא עבודת הצוות, שיתוף הפעולה והחיבור שלנו עם אנשים. אנחנו יודעות לשים סכין בין השיניים ולא לוותר, אבל אנחנו עושות את זה יחד".

פרידמן־יוסף: "מחקר שנעשה בהרווארד קבע שברגע שנשים הן מנהלות בכירות מתקבלות יותר דעות בשולחן, יש קבלת החלטות מושכלת יותר, נכונה יותר, אין החלטות קיצוניות מאוד. בסוף זה משפיע על המניות של החברה ועל האופן שבו תופסים אותה. שילוב הנשים חשוב לא רק בשבילנו הנשים, אלא בשביל כל עסק ושורת הרווח שלו".

עד כמה נתקלתן בסטיגמות בתחילת הדרך?
דניאל: "לא מזמן ראיתי הרצאת טד של יזמית מהסיליקון ואלי, שבדקה את סיכויי ההצלחה של נשים וגברים בתחום ואת ההבדלים ביניהם, וממש זיהיתי שם את עצמי. קודם כל, היא מצאה שרעיונות של יזם ויזמית שמציגים מוצר דומה ובשלב פיתוח דומה יהיו שונים בתכלית. את יושבת ושואלים אותך למה את חושבת שזה יצליח או איך תימנעי מהכישלון, לעומת יזמים שאותם שואלים ישירות: איך אתה הולך להצליח. כאישה את ישר מתגוננת. אז במקום להתגונן אני מיד אומרת למה שאני לא אצליח? סיון ואני לא התגוננו בשום שלב, לא מול גבר ובטח לא מול אישה. אגב, לפעמים את השאלות הללו שואלות דווקא נשים שמאפשרות לעצמן מה שגבר לא מאפשר בשיחות. אז לפעמים זה מורכב וקשה ומאתגר, אבל לחלוטין אפשרי".

פרידמן־יוסף: "אני חושבת שבקרנות שנפגוש בסבב הזה יש אנשים שמעודדים מאוד ובוחנים את המוצר כשלעצמו ולא כמעטפת. בהתחלה זה היה קשה. בתחילת הדרך, כשבאנו ודיברנו על טכנולוגיה, אמרו לנו: 'מה, אתן נשים, אמהות, בטח תיקחו מנכ"ל שינהל לכן את הסניף בארה"ב, בטח לא תעשו רילוקיישן כי יש לכן ילדים'".

דניאל: "למה אתה מחליט לי? מה ההבדל? אני לא חושבת שיש מישהו שנכון לו יותר לעשות רילוקיישן ממני ומסיון, ונעשה את זה אם צריך. שאלה נוספת שתמיד עולה היא: 'למה בחרתן בתחום הקמעונאות, למה בחרתם את התחום הגברי הזה?'".

פרידמן־יוסף: "נשים מתמודדות עם שיח אחר שלא היה מגיע לגברים. גם במו"מ רואים אותנו מחייכות וחושבים שאפשר לנצל את ההזדמנות".

בלי הפרדה

דניאל: "אני דוברת אנגלית ברמת שפת אם, ושלחתי מייל על החברה למשקיע, ומי שחיבר בינינו כתב לי אחרי כן שהבעלים של הקרן לא האמין שכתבתי את זה בעצמי. זה היה מביך מאוד, למה לא? או: 'מה, רק שתיכן?, שתי נשים?'. יש כאלה שאומרים: 'שתי בנות' או 'אתן בנות מקסימות'. אני אמא, עברתי שתי מלחמות כחיילת, ראיתי את המוות מול העיניים ואני בת 30. בכל הסטריאוטיפים נתקלנו. אני מסתכלת על חברות שלי, עצמאיות שעובדות בתחומי היופי, הן עובדות שעות על גבי שעות, גם להן יש ילדים, ואם לקוחה זקוקה למשהו בשמונה בערב היא תלך ותיתן לה שירות, אז מה בעצם ההבדל? למה אומרים שהמקצוע שלנו הוא תובעני? זה מצחיק כי אותן חברות אומרות לי לפעמים, לנור את ממש אמיצה. לא, אתן אמיצות בדיוק כמוני".

איך אתן מתכננות לעשות את השינוי התפיסתי הזה?
פרידמן־יוסף: "קודם כל, אנחנו רוצות להתחיל מלמטה, להכניס לתוכני החינוך טכנולוגיה לילדות בגילים נמוכים ולהטמיע את זה שם, לעבוד עם גורמים חינוכיים וממשלתיים. אחר כך, השלב הבא, שכבר התחלנו לאחרונה, הוא לקדם אקסלרטור שידרבן גברים ונשים שיש להם רעיון להבין שהדרך ליישום - עם קצת עזרה - לא צריכה להיות קשה כל כך. כבר קיבלנו הרבה פניות מאנשים שרוצים להצטרף למהפכה. מתוך הכאב שלנו ומההבנה שלנו את הסטריאוטיפ במקצוע שלנו, אנחנו רוצים לייצר מהפכה ומודעות בנושא ולהשקיע בכך מזמננו, ובאמצעות הקשרים שיש לנו, למנף את העניין ולעזור לשאר הנשים גם להשתלב בעולמות היזמות וההייטק. אנחנו רואות בזה ממש שליחות".

דניאל: "בהתחלה חשבנו שהאקסלרטור יהיה לנשים בלבד, אבל ירדנו מהרעיון מפני שראיתי בנות צעירות שטוענות שקל להן יותר לדבר בסביבה של נשים. זה צמרר אותי, והבנתי שהמטרה שלנו היא לא לעשות הפרדה, אנחנו חייבים לעבוד בשיתוף. נדע להתמודד כי צריך לדעת להתמודד בשטח. נוסף לכך, צריך תמריצים מהמדינה, שיכולה לקדם הטבות לחברות שיש בהן ייצוג נשי מובהק. אני רואה זאת כמשימה אפילו כאמא, לבוא ולצעוק שהכל אפשרי. הנה תראו אנחנו פה, וכן אתן תעברו קשיים ויהיה מאתגר, זה מאתגר כל אדם, וכנשים יהיו לכן אתגרים שונים ממה שגבר יחווה, אבל אפשר להתמודד איתם ולא להתכווץ ולא להקטין את עצמך.

הצעירות בעיקר צריכות דוגמה, בדיוק כשם שיש המון נשים עם עסקים פרטיים בתחומי היופי, ואפילו הכושר, שנותנות דוגמה לצעירות כמותן, שרואות שאם הן יכולות גם אני יכולה. גם בתחומים שלנו צריכה להיות דוגמה כזו. סיון ואני לא ידענו אפילו לכתוב קוד, ויש לנו חברה שאוטוטו יוצאת לשוק הבינלאומי. אם אנחנו יכולות לנפץ תקרות זכוכית, כל אחת יכולה".