הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (רביעי) את דוח הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2020. מהדוח עולה כי השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל הינו 11,061 ₪, בקרב משרתי קבע מובהק הינו 22,713 ₪, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הינו 17,895 ₪, במשטרה הינו 19,106 ₪, ביחידות הסמך של מערכת הביטחון הינו 30,036 ₪ ובקרב אנשי הגופים החשאיים הינו 23,212 ₪.
כמובן, ככל שעולים בדרגה כך גדל גם השכר, וכך בצה"ל, ראש המטה הכללי השתכר בשנת 2020 כ-99 אלף שקלים. קצינים בדרגת אלוף השתכרו כ-70 אלף שקלים ואילו בתלוש המשכורת של תתי אלופים היה רשום סכום של כ-56 אלף שקלים. גרף העלייה בשכר הולך ונעשה חד יותר ככל שעולים בדרגות.
במשטרה ובשירות בתי הסוהר, לעומת זאת, השכר נמוך בהרבה מאשר בצה"ל לקצינים בדרגות מקבילות. קצינים בדרגת ניצב במשטרה הרוויחו כ-60,000 שקלים בחודש, אלף ש"ח יותר מאשר גונדר בשב"ס. בדרגות נמוכות יותר, כך על פי הדוח, השכר בשירות בתי הסוהר דווקא גבוה יותר.
הדוח מסביר את הפערים בשכר לטובת קציני הצבא בכך שהגיוס לשירות קבע בצה"ל מתחיל בגיל צעיר יותר והקידום בדרגות מהיר יותר. זאת על אף שגיל הפרישה בצה"ל מוקדם יותר מזה שבארגונים האחרים.
כמו כן, גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק ופערי שכר גבוהים יחסית בין נשים וגברים. על אף הגידול בשיעור הנשים המשרתות בגופי הביטחון בשנים האחרונות, פערי השכר אינם מצטמצמים באותו היקף, זאת בעקבות אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון והשוני בין התפקידים. בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון קיימים פערי השכר הנמוכים ביותר בין נשים לגברים ואילו בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים ועומדים על מעל ל-20% בממוצע.
אחת הסוגיות מעוררות המחלוקת לגבי שכר הקצינים הוא הפנסיה שהם מקבלים לאחר שחרורם מהצבא. מנתוני הממונה על השכר עולה כי בשל גיל הפרישה המוקדם, הפנסיה התקציבית של קציני צה“ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. יש לציין כי על פי החוק, החל משנת 2025 הקצבה הממוצעת של קצינים שפרשו מצה"ל לא תעלה על 12 אלף שקלים, זאת לעומת כ-19.5 אלף כיום.
לדברי משרד האוצר, המשרתים בגופים הביטחוניים מקבלים קצבה גבוהה יותר מהעובדים במערכות אחרות ומגיל צעיר יותר. הטבה מסוג זה ניתנת גם בעולם הפנסיה הצוברת בדמות פנסיית גישור. כפי שניתן לראות, הכנסות יוצאי מערכת הביטחון מקצבאות גבוהות וממקמות אותם בשני העשירונים העליונים של מקבלי הפנסיות בישראל.
קצין בדרגת אלוף יקבל לאחר שייצא לאזרחות קצבה של כמעט 44 אלף שקלים בחודש, כולל הגדלת הרמטכ"ל, המהווים 76% ממשכורתו. קצין בדרגת תת אלוף יקבל כ-40 אלף שקלים. נגדים בצה"ל יקבלו קצבה נמוכה בהרבה, למרות שגיל הפרישה הממוצע שלהם גבוה מזה של קצינים.
את הפנסיה הגבוהה הגבוהה ביותר מקבלים פורשי הגופים החשאיים 21,835 שקלים בחודש בממוצע והגיל הממוצע של הפרישה בהם הוא 55. במשטרה, גיל הפרישה של הקצינים הוא 56.3 והם מקבלים פנסיה של 18.5 אלף שקלים. בשירות בתי הסוהר משרתים שנה פחות בממוצע, וגם הפנסיה בהתאם - 17,815 שקלים בחודש.
אגף הממונה על השכר גם בדק את שכר הקצינים ביחס לצבאות זרים, ומצא כי הפערים בין ותיקים לצעירים גבוה משמעותית בהשוואה לעולם וגם לעומת מקביליהם בצבאות הזרים ביחס לשכר הממוצע במשק. פרקליט צבאי בכיר, בדרגת אלוף משנה, יקבל שכר הגבוה כמעט פי 4 מהשכר הממוצע במשק. כך גם איש צוות אוויר בדרגת סגן אלוף. עם זאת, בדרגות הקצונה הנמוכות, השכר בצה"ל נמוך יותר מאשר בצבאות זרים, אך עולה בצורה חדשה ככל שמתקדמים בסולם הדרגות.
הממונה על השכר אמר ביחס לדוח כי "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל. אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדוח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".
דובר צה"ל מסר בתגובה לדו"ח השכר: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות".
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה".
"כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר".
"בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".