"מדיניות המשרד להגנת הסביבה, המונעת את הגדלת נפח הפעילות באילת, עלולה לפגוע פגיעה קשה בפעילות נמל קצא"א ולסיכון ביטחוני־אנרגטי בעת חירום", מתריעים בחברת קצא"א, המתכוונת להגיש בקרוב עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד מדיניות המשרד.
בחברה טוענים כי מדיניות המשרד להגנת הסביבה, האוסרת תוספת של כניסת עשרות מכליות, תמנע בפועל את יישומו של ההסכם עם חברת מד־רד מאיחוד האמירויות לשינוע נפט במכליות לאילת - ומשם בצינור יבשתי לאשקלון, שתשמש שער יצוא לאירופה ולתצרוכת המקומית.
חשיבות אסטרטגית
קצא"א (קו צינור אירופה־אסיה), שהיא חברה ממשלתית, מבצעת שינוע של נפט מהנמל שהיא מפעילה באילת לנמל באשקלון. בשנים האחרונות הגיעו לנמל של החברה כ־16 מכליות בממוצע בשנה.
"נמל קצא"א באילת הוא בעל חשיבות אסטרטגית וביטחונית וגיאו־פוליטית למדינת ישראל", אומר יו"ר דירקטוריון קצא"א ארז חלפון. "המציאות הביטחונית המתוחה שבה אנו חיים מלמדת כי עלינו לשמור על פעילות וכשירות מתקן קצא"א באילת, שהרי הוא המאפשר רציפות אנרגטית של קבלת נפט לישראל בשגרה, וביתר שאת בעתות חירום, כשנמלים אחרים נסגרים".
חלפון מזהיר: "כל פגיעה בפעילותה של קצא"א תוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". מנכ"ל קצא"א איציק לוי אומר עוד ל"מעריב־עסקים" כי קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל, ולפעילותה יש חשיבות אסטרטגית־ביטחונית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף.
לדבריו, "ההסכם (עם מד־רד) מחזק את מעמדה האסטרטגי של ישראל כשחקנית גיאו־פוליטית אזורית, בעלת גשר בין־יבשתי, וזוהי פריצת דרך היסטורית בשבירת החרם הערבי בתחום הנפט". לוי אומר עוד: "שבירת החרם היא אחת המשמעויות החשובות של ההסכם, ואין להמעיט בחשיבותה".
פירות השלום
לפני כשלושה חודשים הודיע המשרד להגנת הסביבה על אימוץ מדיניות של "אפס סיכון לזיהום במפרץ אילת", ובעקבותיה אין בכוונתו לאשר את בקשת קצא"א להגדיל את נפח הפעילות של מכליות הנפט במפרץ אילת, לפי ההסכם עם מד־רד, בטענה שמדובר בתוספת סיכון ללא הצדקה.
האיסור עלול למנוע את יישום ההסכם בין קצא"א לחברת מד־רד מאיחוד האמירויות, הכולל שינוע נפט במכליות לאילת.
ההסכם, שעלותו מוערכת במאות מיליוני דולרים, נחתם באוקטובר 2020, לאחר חתימת הסכמי אברהם ההיסטוריים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. הנפט ישונע, על פי ההסכם, מאילת דרך הצינור שמפעילה החברה לאשקלון - ומשם הוא ימשיך לצריכה מקומית בישראל או במכליות למדינות באירופה. בפועל ההסכם הופך את ישראל לגשר יבשתי בין ים סוף לים התיכון לשינוע נפט ומדובר גם באירוע אסטרטגי.
ארגונים סביבתיים שנאבקו בהסכם טענו שהוא יגביר את סכנת הזיהום הסביבתי, ועתרו לבג"ץ, בין היתר, בטענה שהוא נעשה לא בסמכות, מאחר שהיה צורך לקבל את אישור הממשלה, דבר שלא קרה. בקצא"א דחו את הטענות והבהירו שההסכם נעשה על פי סמכות. העתירה נמשכה בהמלצת בג"ץ, ושני הצדדים הביעו שביעות רצון. בקצא"א הבהירו שמשיכת העתירה מאפשרת את המשך ההיערכות, שהחלה כבר בחודש אפריל, ליישום ההסכם.
אבל בארגונים סביבתיים טענו שהמשרד להגנת הסביבה כבר הבהיר שלא יאפשר את הגדלת הסיכון למפרץ אילת והודיע לקצא"א על מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת". לפיכך ההסכם עם החברה מאיחוד האמירויות הוא ריק מתוכן. במשרד להגנת הסביבה אכן הבהירו כי לא תתאפשר תוספת של עשרות מכליות נפט שיגיעו לאילת, כמדיניות של "אפס תוספת סיכון".
אבל בניגוד להודעת המשרד, השר במשרד האוצר חמד עמאר אמר השבוע בכנסת, במענה לשאילתה שהוגשה בידי ח"כ מוסי רז: "לא מכיר מדיניות של תוספת אפס סיכון למפרץ אילת. עמדת המשרד להגנת הסביבה היא לא עמדת הממשלה". דבריו עמדו בניגוד לעמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ, ובעקבותיה נמשכה עתירת ארגוני הסביבה.
ח"כ רז אמר בתגובה: "לא ייתכן שיד שמאל לא מדברת עם יד ימין. הסכם רד־מד ייעצר בשביל הבריאות והסביבה של כולנו".
זיכרונות מעברונה
אולם בחברת קצא"א הציגו סקר סיכונים שנערך בידי חברת הזמט, ולטענתה, באישור המשרד להגנת הסביבה. סקר הסיכונים העריך את הסיכון לשפך נפט לים, לאחר הגדלת קיבולת שינוע המכליות במפרץ אילת, לאחד ל־1,111 שנים. ברקע מאבקם של הארגונים הסביבתיים היה אסון דליפת נפט גולמי בשמורת עברונה, בין 3 ל־4 בדצמבר 2014, שגרם לזיהום ולנזקים אקולוגיים כבדים לשמורה שבערבה.
בקצא"א טענו כי התקלה אירעה בחיבור הצינור, שהוזז לבקשת המדינה, בשל הקמת נמל התעופה רמון. בחברה טענו עוד שמאז הופקו לקחים והושקעו משאבים רבים במניעת דליפות ומתן מענה מהיר לכל תקלה אפשרית. במסגרת האמצעים החדשים, שעלותם מוערכת בכ־15 מיליון שקל, הוכשר "חוסם ימי" אשר מוצב מסביב לכל מכלית העוגנת בנמל קצא"א באילת.
במקרה של תקלת דליפה, החוסם, שיהיה בעומק המים, בולם את התפשטות הנפט, אפשר לטפל באירוע הנקודתי במהירות וללא גרימת נזק אקולוגי סביבתי. בקצא"א טוענים שלהסכם שנחתם עם החברה מאיחוד האמירויות יש, נוסף להיבטים הכלכליים, גם חשיבות אסטרטגית וביטחונית למדינת ישראל.
במסגרת ההסכם, אמורות להגיע לאילת כ־70־60 מכליות נפט בשנה, ושיעורן יהיה נמוך ביותר לעומת תנועת אוניות המשא ומכליות הנפט הנוכחית והמתוכננת במפרץ אילת, שרובה תתמקד בנמל עקבה בירדן. נוסף לנמל של קאצ"א, בנמל אילת עוגנות כ־140 אוניות משא בשנה. אבל התנועה הגדולה יותר במפרץ אילת היא כבר כיום בנמל עקבה בירדן, שם על פי נתוני קצא"א, עוגנות כ־1,900 אוניות משא וכ־220 מכליות נפט בשנה.
לאחרונה דווח על עסקת נפט חדשה הנרקמת בין עיראק לירדן, שבמסגרתה צינורות באורך של כ־1,665 ק"מ יובילו נפט מבצרה לנמל עקבה, שם הוא יועמס על מכליות שיובילו אותו לאירופה. בקצא"א מעריכים שהמשמעות של ההסכם היא תוספת של כ־400־500 מכליות נפט בשנה בצד הירדני במפרץ אילת, מספר הגבוה פי שבעה לעומת 60־70 המכליות שיפקדו את נמל אילת במסגרת ההסכם עם חברת מד־רד.
הדלק יתייקר
"ההסכם שלנו עם מד־רד יהפוך לטיפה בים", ציינו עוד בחברה, והציגו את היתרונות הגלומים בהסכם במסמך מפורט הנושא את הכותרת "היתרונות הגלומים בהסכם קצא"א־מד־רד". "ההסכם הוא סנונית ראשונה של פריצת החרם הערבי, שאולי בהמשך יוביל אף להיעלמותה של 'הפרמיה הישראלית', המגולגלת אל כתפי הצרכן ומייקרת את מוצרי הדלק לישראלים.
החרם הערבי בתחום הנפט מרתיע אף גורמים זרים מפני שילוח אוניות לישראל, משום שאוניות הפוקדות את נמלי ישראל אינן רשאיות לפקוד נמלים רבים בעולם הערבי. ההסכם הגלוי עם החברה מאיחוד האמירויות מצביע על שינוי כיוון מהותי בקשר לזה", צוין בפתח המסמך, שהגיע ל"מעריב" ואשר נשלח לגורמים בכירים בממשלה.
בהמשך נכתב כי בשל החרם הערבי והסכסוך שהתקיים שנים רבות בין מדינת ישראל לחלק מהמדינות הערביות, החל מתחילת שנות ה־80 נמנע ניצול מתקני קצא"א במלוא היקפם. "ההסכם עם חברה הקשורה לאמירויות, שהיא אחת המדינות המובילות בעולם בהפקת ושיווק נפט הוא פריצת דרך של ממש".
במסמך מוזכר שבשנת 1979, עקב אירועים מדיניים, הופסק המקור העיקרי של נפט גולמי, שהובל ונפרק באילת. "הסכם מד־רד, שנחתם לפרק זמן ממושך ותוך הבטחה של פעילות בהיקפים משמעותיים, הוא כשלעצמו הצהרה פוליטית חשובה על כינון 'ברית' חדשה", ציינו מחברי המסמך המפורט.
"התרת הגשר הבין־יבשתי הישראלי לפעולה בהיקפים משמעותיים יותר מהשנים האחרונות, אולם קטנים בהרבה מיכולתו המקסימלית וכן מביצועיו בעבר, ממצב את ישראל כשחקנית אזורית בעלת גשר בין־יבשתי", נכתב עוד. במסמך צוינו בהרחבה היתרונות הביטחוניים שההסכם יוצר, בהם שיפור הכשירות בנמל אילת כנמל נפט משני חשוב מסיבה ביטחונית.
"מאחר שיתר הנמלים בישראל ממוקמים לחופי הים התיכון, ולכן מאוימים בנשק רקטי בטווח קרוב ובאיומים מדויקים, אי אפשר לשמור את נמל אילת 'ברזרבה' בלבד ולהשתמש בו רק בשעת חירום. נמל נפט חייב עובדים מיומנים ומתקנים יקרים ואי אפשר להחזיק כאלה ללא פעילות שוטפת".
על ההיבטים הביטחוניים הנוספים של ההסכם נכתב: "חרף המגמה העולמית למעבר לשימוש באנרגיה חלופית על פני שימוש בנפט, הצורך בנפט כמקור אנרגיה ימשיך ללוות את ישראל (ככלל העולם) לכל הפחות בעשרות השנים הבאות. לכן לא ניתן להפחית מחשיבות הבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל גם בעשורים הבאים. זאת, לנוכח העובדה כי ישנן תעשיות שהמעבר בהן לאנרגיה חלופית יהיה מורכב וארוך יותר, דוגמת תעופה ותובלה ימית ויבשתית".
המסמך גם מדגיש את חשיבות ההשלכות הביטחוניות האנרגטיות של ההסכם: "ביטחון אנרגטי למדינת ישראל וכן אבטחת אספקה סדירה של נפט לבתי הזיקוק, על פי צורכם, הוא צורך בטחוני־אסטרטגי חיוני".
הגדלת הסיכון הסביבתי
בקצא"א מתריעים כי אם תוגבל פעילות הנמל בשוטף ויתאפשר יבוא דרכו רק בשעת חירום, יגדל אז הסיכון של זיהום עקב חוסר מיומנות וציוד שלא נעשה בו שימוש תדיר. "הזרמת כמויות נוספות של נפט גולמי דרך ישראל מגדילה את ההיצע הזמין מיידית של נפט גולמי במדינה, וכך המשק נהנה מקיומו דה־פקטו של מלאי חירום נוסף, שלמעשה זמין בחינם למשק הישראלי", צוין עוד במסמך.
"לבתי הזיקוק יתרון מובנה ברכישת נפט שמובא ארצה על ידי מד־רד, משום שמכירת נפט אליהם חוסכת ללקוח הבינלאומי הוצאות הובלה מישראל. בכך מביא הדבר להורדת עלות הרכישה של נפט בישראל". עוד נטען במסמך כי ביטול ההסכם, לאחר שנחתם, יביא נזק עצום ליחסים עם איחוד האמירויות ולדימוי האמינות של ישראל בעולם. "הנזק לשמה הטוב של ישראל כשותפה אמינה וכמדינה יציבה וידידותית למשקיעים זרים, ולקצא"א בפרט, יהיה אדיר".
בקצא"א הבהירו שכחלק מההיערכות ליישום ההסכם, החברה כבר השקיעה השקעות משמעותיות, לרבות בהצטיידות, הגברת אמצעי ההגנה, ביצוע סקר סיכונים, כוח אדם והכשרות. במסמך צוין עוד שנמל עקבה, שאותו פוקדות כ־220 מכליות בשנה ואשר פועל במתכונת דומה לנמל של קצא"א אך בהקפים הרבה יותר גדולים, הצליח במשך עשרות שנים למנוע אירועים חריגים מהותיים. "נמל קצא"א יממש את הפעילות הצפויה ברמת בטיחות שאינה נופלת מנמל עקבה".
במסמך נוסף שהוצא לא מכבר על ידי אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה והתשתיות, כחלק מהפקת הלקחים בעקבות מבצע שומר החומות, יש המלצה להקמת נמל תזקיקים במזח של קצא"א באילת. זאת, במטרה לצמצם את התלות בנמל אשקלון, שחשוף יותר לירי רקטי מרצועת עזה.
ההמלצה על הקמת נמל תזקיקים באילת אמורה לאפשר בעת חירום לפרוק דלקים מזוקקים המיובאים לישראל למטוסים ולכלי רכב, שלא רק בנמלי הים התיכון, אלא גם בים סוף, ובכך להפוך בפועל את אילת לשער כניסה נוסף של דלקים למדינה. במכתב ששלח מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב כבר באוקטובר למנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, הוא מבהיר שההסכם בין קצא"א לרד־מד אינו חורג מליבת פעילותה הסדירה של החברה מאז היווסדה.
"לעמדת משרד האוצר יש לתת מענה ראוי לחששות בנושאי סביבה ולהבטיח בכלים של רגולציה סביבתית סבירה שאכן נקטין את האמצעים הנדרשים, והחברה מחויבת לכך. מן הראוי כי הדיון בנושא יתבצע על יסוד מסד מקצועי מהימן, ולשם כך נדרש כי המשרד להגנת הסביבה ישלים את בחינת סקר הסיכונים שביצעה החברה, המצביע על סיכון מזערי לפגיעה בסביבה", מסכם בלניקוב את מכתבו על ההסכם, שנחתם לתקופה של עשר שנים, עם אפשרות הארכה לעשר שנים נוספות.