האוצר יעדכן עד סוף השבוע את תחזית גביית המסים, שעל פי ההערכות, תהיה גבוהה בכ־10 מיליארד שקל ביחס להערכה האחרונה שניתנה באמצע אוקטובר 2021. גביית המסים ל־2022 הוערכה אז על ידי הכלכלנית הראשית באוצר ב־411 מיליארד שקל. לפי מקורות באוצר, תחזית הגבייה העדכנית ל־2022 תעמוד כעת לפחות על 420 מיליארד שקל.
העדכון בהערכה נובע מנתוני הגבייה לינואר 2022 שפורסמו בסוף השבוע. היקף הגבייה הסתכם ב־47.4 מיליארד שקל, והיה גבוה ב־40% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
הגידול בהיקף הגבייה תואם גם את נתוני דצמבר 2021, ויותר מכך, גם אומדנים ראשונים לפברואר 2022 המצביעים על המשך המגמה.
מתברר שלמרות המשבר בבורסה והחשש מירידה בגביית מסי נדל"ן, הפעילות במשק גדלה גם בפברואר, והמדובר בכל התחומים בעקבות דעיכת האומיקרון.
מה משמעות הגידול בגבייה? ראשית, נוצר מקור תקציבי למימון התוכנית החדשה לטיפול ביוקר המחיה, שאושרה בסוף השבוע בהיקף כספי כולל של 4.4 מיליארד שקל.
שנית, נתוני הגבייה המשופרים, הבאים לידי ביטוי גם בהתאוששות הפעילות בכרטיסי אשראי במהלך ינואר, מפחיתים באופן משמעותי את הסיכוי לפיצוי גורף של העצמאים והמגזר העסקי.
שר האוצר אביגדור ליברמן מפעיל את מלוא כובד משקלו הפוליטי באשר למתן פיצוי מיידי. הוא דוחה את כל הלחצים שהופעלו על ידי ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ועל ידי נפתלי בנט (בשם ח"כ אביר קארה), להפעלת מתווה פיצוי מיידי לעסקים. באוצר אומר שפיצוי יינתן אך ורק על סמך נתונים הכוללים ירידה מהותית במחזור העסקים.
נתונים אלה יתקבלו רק בסוף פברואר (באשר לעסקים בעלי מחזור של יותר מ־1.5 מיליון שקל), ובסוף מרץ (לעסקים קטנים בעלי מחזור נמוך). הפיצוי, אם בכלל, לא יינתן על סמך המתווה המשופר של צוק איתן (ירידה של 25% במחזור העסקים בקיזוז הוצאות קבועות), אלא על סמך מתווה הפיצוי בתקופת הקורונה.
גורם המעורב במגעים אמר ל"מעריב" שככל הנראה העסקים הקטנים יכולים לשכוח מפיצוי כספי. כמו כן, גם אם שר האוצר יציג תוכנית סיוע נוספת (כנראה בתחילת מרץ), היא לא תכלול תוכנית סיוע לעסקים. עם זאת, ייתכן שיוחלט על מתן סיוע בתשלומי הארנונה.