עסקת החבילה במשק, הכוללת בין השאר את העלאת שכר המינימום במספר מנות עד ל־6,000 שקל בחודש, עלולה להתפוצץ בגלל ויכוח על מדרגות שכר המינימום והפעימה הראשונה בגובה של 100 שקל שאמורה להתבצע בחודש אפריל.
אתמול אושרו בממשלה עקרונות העסקה, כולל תוספת של יום לחופשה השנתית ומתן גמישות בהעסקת עובדים. היום (שני) אמורה להתקיים הצבעה על העסקה בקריאה ראשונה, אולם ל"מעריב" נודע כי גורמים במפלגת העבודה, השותפה הבכירה לקואליציה, לא שותפים להסכמות בנושא שכר המינימום. את הקו הקיצוני מובילה ח"כ נעמה לזימי, הדורשת ששכר המינימום יעלה ל־7,000־8,000 שקל בחודש ובמקביל להאיץ עדכון פעימות. לדבריה, מדובר במהלך הכרחי לטיפול ביוקר המחיה.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אפרת רייטן צפויה לדון בנושא לאחר האישור בקריאה ראשונה. אף שהיא נשמעה מסויגת יותר מלזימי, גם רייטן מצפה למקצה שיפורים שיבוא לידי ביטוי בגידול בפעימה הראשונה. בכנס בסוף השבוע התייחסה רייטן לנושא ואמרה כי "לא ייתכן שההעלאה תסתכם ב־100 שקל בלבד באפריל, זאת לא אופציה. אני בטוחה שנצליח להגיע לפתרון מוסכם בסוגיה הזאת".
למרות האופטימיות הזהירה של רייטן, בארגוני המעסיקים ובאוצר לא מתכוונים לעבור לסדר היום בעקבות ההתפתחויות האחרונות. נשיא הארגונים העסקיים דובי אמיתי כבר הודיע כי שינוי מתווה עסקת החבילה אינו בא בחשבון. בשיחה עם "מעריב" בסוף השבוע אמר אמיתי כי "אנשים מדברים על העלאת שכר המינימום ל־40 שקל לשעה, ולא מבינים שבכך הם עלולים להבריח את התעשייה לחו"ל. שר האוצר חתם איתי על עסקה, ואם חלילה זה לא יעבור זה יהיה חסר תקדים".
עוד הוסיף כי "הדבר שהכי מטריד אותי הוא לשמוע פוליטיקאים פופוליסטיים שמבקרים את עסקת החבילה, שחתמנו עליה אחרי מאמצים כבירים ועשינו בה את כל האיזונים. הביקורת מגיעה מחברי כנסת שהחליטו ללכת על הראש של המעסיקים ומדברים על דברים שאין להם מושג בהם".
במסגרת ההבנות שהושגו שמורה לאוצר הזכות לבטל את ההבנות בנוגע לעסקת החבילה, מה שככל הנראה יקרה אם הצדדים לא יצליחו להגיע להבנות הנדרשות. האוצר באמצעות שירות המדינה הוא המעסיק הגדול במשק, ועיקר ההוצאה הכספית תגיע ממנו.