הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג הציגה במהלך ישיבת הממשלה בתחילת השבוע עדכון לגבי נתוני גביית המס. תחזית הגבייה המעודכנת גבוהה לפחות ב־10 מיליארד שקל בהשוואה לתחזית המקורית מנובמבר 2021. בתחזית העדכנית מדובר על גבייה ממיסים בשנת 2022 בהיקף של 421 מיליארד שקל. תחזית הגבייה עודכנה בהתייעצות עם כלכלני בנק ישראל. הם אישרו את הנתונים ואת ההערכות לגבי הגבייה הנוספת.
לעדכון נתוני הגבייה שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא נתוני גביית המס יוצאי הדופן לחודש ינואר, שכללו את המיסים הישירים (בעיקר תשלומי מס) והעקיפים. בינואר התקבל סכום חריג של 47.4 מיליארד שקל בהשוואה ל־34 מיליארד שקל בינואר 2021. השנייה קשורה לעדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה במשק שפורסמו על ידי הלמ"ס. תחזית הצמיחה לרבעון השלישי של 2021 הייתה שמרנית, אך על פי הנתונים העדכניים (הן לרבעון השלישי והן לרבעון הרביעי), הצמיחה ב־2021 הסתכמה ב־8.1%.
נתון יוצא דופן זה יצר את הרושם באוצר כי מצב המשק טוב בהרבה ביחס למה שהשתקף מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה הראשוניים. באוצר יש גם אינדיקציות חיוביות לגבי נתוני חודש פברואר, אבל שם מעדיפים להמתין עם הנתונים הסופיים לסוף החודש. בזכות נתוני הגבייה הטובים חלק מעודפי הגבייה יועברו לבסיס התקציב וישמשו לתחזיות קדימה. תוספת הגבייה הרשמית היא 10 מיליארד שקל, אבל האינדיקציות מצביעות על גבייה בפועל של מיליארדי שקלים נוספים.
ולמרות זאת באוצר העדיפו להמתין ולפרסם את תחזית הגבייה הסופית בעוד כחודשיים לקראת אישור תקציב 2023/24. הסיבות העיקריות לכך נוגעות לחוסר הוודאות הרבה הנוגעת לפעילות בכלכלה העולמית, העלאות ריבית הבנק הפדרלי במרץ, השפעותיהן על הבורסה ושוק ההון וכן המצב הגיאופוליטי הרגיש.
כל אלה עלולים להשפיע לשלילה על תחזית הגבייה, ולכן הוצגה לשרי הממשלה תחזית שמרנית. ומה עושים עם עודפי הגבייה? השימוש המיידי הוא מימון התוכנית להורדת יוקר המחיה בהיקף 4.4 מיליארד שקל שגובשה על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן. שימוש נוסף הוא האפשרות להוציא לפועל תוכניות סיוע נוספות כמו תוכנית הסיוע לעצמאים שתפורסם בתחילת השבוע הבא לפי הבטחת שר האוצר.