האינפלציה במרכז: הטעות הקריטית של בנק ישראל שפוגעת בכולנו

מחירים לאן?
על כישלון בנק ישראל בהדברת האינפלציה נכתב פה לפני שבועיים בדיוק. הבנק המרכזי נרדם בשמירה והביא כבר לעלייה של האינפלציה השנתית לשיעור של 3.5% ב־12 החודשים שקדמו לפברואר. לראשונה בינואר השנה, לאחר 124 חודשים, בנק ישראל לא עמד ברף העליון של יעד האינפלציה שהממשלה הציבה לו, 3% (היעד עצמו 1%־3%). החריגה הייתה כבר בינואר עם אינפלציה שנתית של 3.1%, ועתה הצטרפה אליה החריגה בחודש פברואר.

בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1% - ריבית שלילית אדירה המתמרצת ליטול הלוואות ולהבעיר את שוק הדיור, להעשיר את העשירים ולקנוס את העניים. אין פלא שבריבית שכזו מחירי הדירות עלו בחודש אחד(!) -דצמבר/ינואר - בשיעור של 2.1% לעומת נובמבר /דצמבר האחרונים, עלייה כזו לא זכורה בעשרות השנים האחרונות. בשלוש שנות כהונתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון עלו מחירי הדירות בישראל ב־22.4%, לאחר עלייה של 6.4% בשלוש השנים קודם לכן.

מובן שעליית מחירי הדיור אינה תלויה רק בריבית, אלא גם בגורמים נוספים, והם: היקף המגרשים שרשות מקרקעי ישראל, העצמאית מדי, משחררת; התיאום הכושל בין משרדי הממשלה, האוצר, ומשרד הפנים (או מינהל התכנון לשם הדיוק); משרד התחבורה, שצריך לתקצב פרויקטים תחבורתיים, מכבישים ועד גשרים ומנהרות וקווי תחבורה; משרדי הבריאות ואיכות הסביבה, שצריכים לתאם בניית מכוני טיהור, כלומר מערכות ביוב מודרניות.

בנוסף כמובן אישורי המועצה הארצית לתכנון ובנייה; וכן הוועדות המחוזיות והמקומיות לתוכניות בניין ערים; תב"ע; וועד הותמ"ל, שהיא ועדה עוקפת בירוקרטיה שהוקמה בשנת 2014. גם משרד התעשייה צריך להירתם בכל הקשור לאזורי תעסוקה מקבילים... כל כך הרבה בירוקרטיה, שגם אם אינה קשורה ברובה לבנק המרכזי, הרי שמדיניותו היא שהוסיפה שמן לבעירת שוק הנדל"ן.

נזכרו בסיכון
יציבות מחירים היא אחד מהיעדים העיקריים, ועליו אמון הבנק המרכזי כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם. כל עוד מערכת הבנקאות פיזרה כסף לכל דכפין מבלי שהיה חשש ליציבות המערכת הפיננסית, בנק ישראל העלים עין מהיקף האשראי לענף הבנייה והנדל"ן שהלך ותפח, לא רק למשכנתאות - אלא גם ליזמים שהלכו והגדילו את המינוף כדי לנצל את הריבית הנמוכה והרווח האדיר מהענף הגואה. השבוע נזכר בנק ישראל כי בתקופה האחרונה חלה עלייה בסיכון הבנקאי לענף הבינוי והנדל"ן, שבאה לידי ביטוי בגידול המואץ של יתרות האשראי עם מאפייני־סיכון. 

בעקבות כך המפקח על הבנקים הוציא הוראות לבנקים עוד לפני כמהדשים לחזק את ניהול סיכוני האשראי, כולל ניטור ובקרה של האשראי ובחינת ההפרשות להפסדי אשראי פוטנציאליים. הבנקים נדרשים עכשיו להרחיב בדוחות הכספיים שלהם את איכות האשראי שנתנו והסיכונים הכרוכים בו.

השבוע המפקח על הבנקים שלח מכתב נוסף לבנקים ודרש חד וחלק להגדיל את דרישות ההון בגין מימון קרקעות במינוף גבוה, בעיקר ביחס מינוף מעל 75%, מינוף הרכישה, LTV בשפת הכלכלנים, Loan-to-Value. ככל שהיחס גבוה יותר, הבטוחה למלווה, הבנק במקרה שלנו, קטנה יותר, והסיכון גבוה יותר.

המפקח על הבנקים נותן למערכת הבנקאות דוגמאות מייצגות למתן אשראי, חיתום וסיווג אשראי כדי שיוכלו לסווג אשראי בצורה טובה יותר לפי רמות הסיכון. הבנקים יידרשו לפרט בדו"ח הכספי שלהם עוד יותר לגבי היקף האשראי לענף הבינוי והנדל"ן כדי לאפשר מעקב צמוד ולהפחית סיכונים, כלומר למנוע חדלות פירעון או איחורים בהחזר חובות בענף הנדל"ן, כדי למנוע זעזועים ביציבות מערכת הבנקאית.

הבנקים נדרשים לערוך דיונים במועצות המנהלים שלהם ובהנהלותיהם כדי להקטין את התיאבון לסיכון - הן בקרב הלווים הן אצלם. כמו כן יצטרכו הבנקים לבחון את מדיניות האשראי של הבנק, וכמובן לדאוג להפרשות להפסדים פוטנציאליים שהאשראי המוגבר בענף הנדל"ן גורר. הבנקים יחויבו כבר ממש בימים הקרובים לרתק הון נוסף בגין מימון רכישת קרקעות ממונפות. אולי בנק ישראל שם לב לטירוף שהתבטא למשל ברכישת קרקעות בחלקות הנכספות במקום שבו שכן שדה דב בצפון תל אביב, בואך חלקות נוספות עד הרצליה.

יש לקוות כי ההרתעות של המפקח על הבנקים יגיעו גם את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, כדי שזו תבין כי אין די בהעלאת 0.25%, 25 נקודות בסיס, בתום דיוני הועדה ב־11 באפריל. להערכתי חובה להעלות הריבית ב־0.5%, 50 נ"ב. המשק הישראלי נמצא קרוב לתעסוקה מלאה ופעילות מיטבית, והעלאה חדה בריבית היא איתות ברור להאט את קצב האינפלציה וקצב עליית מחירי הדירות, כן גם במחיר של ייסוף זמני קל של השקל.

נזכיר כי ישנו לחץ של חברים בוועדה הפתוחה של הפד האמריקאי לקביעת הריבית בארה"ב, להעלות ב־4 במאי את הריבית ב–0.5%, 50 נ"ב. כלומר העלאה בריבית בישראל לא תשאיר פער ריבית לכיוון ייסוף השקל זמן רב מדי לפני העלאה נוספת בארה"ב.

הרהיטים כמשל
משרד האוצר פועל לכיוון הפחתת האינפלציה כדי למתן את להבות האינפלציה מכיוון בנק ישראל. ההחלטות מפברואר יפעלו בכיוון זה. כך לדוגמא ביטול מכסים על מגוון מוצרי צריכה כולל חומרי גלם לבנייה. בין הייתר ביטול מכסים על בני קיימא כגון מוצרים לבית, ריהוט וגם כלי אוכל, מוצרי טקסטיל, ציוד רפואי חומרי גלם לתעשייה וחלקי חילוף לרכב.

אחרי תקופה ארוכה של כשנה שבה היו עליות חדות במחירי ריהוט וציוד לבית, בשנה האחרונה שקדמה לפברואר השנה, הייתה עלייה של 7.9% לעומת עלייה של 0.9% בשנה שלפני פברואר 2021. אולי כבר יש שינוי, כי בחודש פברואר השנה סעיף זה עלה ב־0.1% בלבד. כמו כן נזכיר את ביטול המכס על דגים ובשר והרחבת המכסות (נדגיש כי עדיף כלל ללא מכסות, מכסות הן מתכון גרוע לרווחים עבור מקבליהן). כן בוטל המכס על טונה, נקניקים, עוגות וקמח, והורחבו המכסות לביצים ודבש, ואלה ישפיעו על המחירים כבר בחודשים הקרובים.

לאחר מו"מ שנמשך חודשים עם שר האוצר הנוכחי ועשרות שנים עם כל ממשלות ישראל, שרי האוצר והחקלאות החליטו לצאת לדרך ללא הסכמת הלובי החקלאי: הופחתו מכסים על פירות וירקות, כולל אבוקדו, שום, שעועית, תאנים, אננס ופירות יער. יתר המכסים על ירקות טריים וקפואי, כולל משומרים, יופחתו בהדרגה על פני חמש שנים, דבר שיאפשר תקופת הסתגלות לחקלאים. אחד הצעדים החשובים מאוד שעליו הוחלט הוא הפחתת הריכוזיות בשוק המזון, מה שהיה צריך לעשות לפני שנים רבות.

בכלל היה צריך למנוע מחברות חזקות לבלוע חברות קטנות שהתחרו בהם. מעתה יוחמרו התנאים למיזוגים ורכישת חברות בענף המזון. כמו כן ימנעו הסכמי הפצה המקשים על היצרנים הקטנים. סעיף נוסף שעליו דיברו כל הממשלות בעבר, אך לא הצליחו ליישם, הוא הגבלות על יבוא בלעדי, כלומר הטלת איסור על פגיעה ביבוא מקביל. מניסיון רב־שנים, אומר כי כל הממשלות לא הצליחו להכניס לכלא יבואנים בלעדיים שהלשינו על יבואן מקביל ומנעו זאת ממנו, למרות שגם אז היה בכך מניעת תחרות מצד היבואן הרשמי, פעולה לא חוקית.

השבוע ננקט צעד נוסף שיביא להפחתת עלות תעריף הולכת הגז הטבעי ב־17.2%. המועצה לענייני הגז הטבעי פרסמה שימוע לדרישה זו. הפחתת עלות ההזרמה המשולמת למונופול הממשלתי, חברת נתיבי גז טבעי בישראל (נתג"ז), תביא לירידה בתעריפי החשמל, או אם תרצו קיזוז עליות נוספות אם יהיו.

על פי צו של שרי האוצר והאנרגיה יהיה אפשר לעדכן את תעריפי ההולכה מדי שנה. יש בכך משום לחץ על החברה לייעל את הולכת עלות הגז. קודם לכן היה מקום לעדכון אחת לחמש שנים. עוד לפני זה, בצעד חירום, שר האוצר ביטל את הבלו על פחם לייצור כוח, צעד זמני שמנע עלייה חדה יותר בתעריפי החשמל ועוזר גם לתעשייה ולא רק למשקי הבית.

ספסרי הקרקעות
כל האמור לעיל הם צעדים קטנים לעומת הצעד המתבקש והמשמעותי ביותר - ויתור הממשלה על ספסור בקרקעות הלאום שעליהן נלחמו כמה דורות של מתיישבים, עולים וילידי הארץ, במשך כבר יותר מ־ 140 שנה. שיטת ההגרלות של הדירות המוזלות טובה מאוד, ולו מסיבה אחת -  אין מקום להתוויות של שר בממשלה המתאימות בעיקר לסקטור זה או אחר שנתפרו בגסות כדי לרצות את בוחריו.

הגרלה חדשה של 10,000 דירות מוזלות ב־150 אתרים ב־31 ישובים תביא קודם כל לרגיעה בביקושים של הזכאים. אלה יחכו לדירה שהובטחה להם כמו במחיר למשתכן וייגרעו מהמתנפלים על שוק הדירות. ההנחה כה גדולה, עד שכדאי להם לחכות לרכוש את הדירה במחיר המצוין. מדובר בהנחה של 20% ממחיר הדירה כיום, עד 300,000 שקל. ייתכנו בפועל הנחות של סכומי־עתק גבוהים אף יותר.

בסך הכל יוגרלו 30,000 דירות בשנה הקרובה, כמחצית מהביקוש השנתי. ההגרלה הראשונה כוללת שאריות מהתוכניות הקודמות, "מחיר למשתכן", שהייתה טובה מאוד, ו"דירה במחיר מופחת", שיועדה לסקטור של שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן. התוכנית החדשה פשוטה: המדינה תקבע את מחיר המקסימום לקרקע, הקבלנים יצטרכו להציע מחיר לדירה ומועד אכלוס, ומי מהקבלנים שייתן את המחיר הנמוך ביותר של מפרט דירה קבוע, יזכה.

הכניסה לדירה תהיה שלוש שנים לאחר הזכייה במגרש. יהיה איסור על שינויים בדירה בזמן הבנייה, כדי למנוע את סחיטת הדיירים כנהוג עבור "שינויים". העלייה מרוסיה ואוקראינה מחייבת את הממשלה לבצע צעד פשוט שכזה. ועדיין לא יהיה גם בכך פתרון לבעיית חסרי הדיור וזכאים מהשכבות החלשות, שאין עבורם מענה - גם לא ההגרלה, שבסופו של דבר מחייבת כסף וממון של ממש, אפילו שמדובר בהנחה.

שר האוצר חייב לפעול מיד בתחומים נוספים לדיכוי האינפלציה באמצעות רפורמות ושינויים רגולטוריים שבסמכותו עוד לפני 8 במאי השנה, עת יחל כנס הקיץ של הכנסת. או אז מפלגות ושרים בממשלת הפסיפס ישימו מקלות בגלגלי השינויים לטובת מיעוט סקטוריאלי שיש לו היום הנאות לא מוצדקות בתחום המקרקעין לבנייה, על פי ההסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה, כמו גם הלם במחנה הזה שמונעים ממנו להמשיך להשית מחירים גבוהים בתחום התוצרת החקלאית.

טוב תעשה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי המכהנת כשרת התחבורה, אם תשים סוף להמתנה הארוכה של אוניות סוחר בנמלי ישראל הוותיקים, המכבידה על כיסם של העמלים, הפועלים, השכירים, משקי הבית והעצמאיים, שנאלצים כולם לשלם מחיר גבוה יותר על כל התוצרת המיובאת, כולל חומרי גלם לבנייה, בגלל אסון הפקקים בנמלים שבאחריות מיכאלי.

נקווה כי בנק ישראל יתרום את חלקו לכיבוי להבות מחירי הדיור. עליו לשים לב לאיתנות האוכלוסייה ומשקי הבית, ולא רק לאיתנות המערכת הבנקאית. בנק ישראל חייב להיות אמון על צמצום פערים חברתיים בנוסף לצמיחה, ויש חשש כי יעד זה נשכח מליבו. שיעור האבטלה הנמוך והצמיחה החזקה של המשק מאפשרים העלאת הריבית מבלי לפגוע ביעד הנוסף של הבנק המרכזי, תעסוקה.