נשיא המדינה, יצחק הרצוג, קיבל היום (שלישי) לידו את הדו"ח השנתי של בנק ישראל מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שצפוי להתייחס בהרחבה לדו"ח השנתי בוועידת לונדון של הג'רוזלם פוסט, שתיערך ב-31 במרץ.
מהדו"ח עלה כי התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2021 ב-8.2% והתוצר לנפש ב-6.4%, כאשר ברבעון הרביעי של השנה הגיע התוצר לרמה התואמת את מגמת צמיחתו טרם משבר הקורונה. כמו כן, בסיומה של השנה שיעור התעסוקה התקרב למימדיו ערב פרוץ הקורונה, כאשר שיעור האבטלה הרחבה ירד משמעותית ומספר המשרות הפנויות היה גבוה.
כמו כן, הדו"ח מציג כי מחירי הדירות עלו השנה נומינלית ב-13% ושכר הדירה עלה ב-3.3%. מספר העסקאות שב וגדל לאחר צניחתו בתחילת משבר הקורונה. כמו כן, הביקוש גם בעיקר מצד רוכשי הדירה הראשונה ובעיקר על רקע ביטוח התוכנית "מחיר למשתכן", ומצד משקיעים בשל שינויים בשיעורי מס הרכישה החל עליהם. במקביל, הדו"ח מעיד כי שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא, עם כ-86 אחף יחידות דיור, לאחר שנים שהממוצע עמד על 38 אלף בלבד.
בנק ישראל מעלה בנוסף כי במהלך השנה האחרונה, שוק העבודה התאושש, לאחר שנפגע קשור עם פרוץ מגפת הקורונה. ההתאוששות באה לידי ביטוי בעלייה בשיעור התעסוקה, ירידה באבטחה, עלייה בשכר ואף שיעור גבוה של משרות פנויות. החזרה לתעסוקה גם תרמה את שימור הקשר בין עובדים למעסיקים במהלך המשבר.
בתוך כך, הדו"ח מציג כי הטכנולוגיה, ובפרט העבודה מרחוק, מיתנה את הפגיעה הכלכלית בתקופת הקורונה ואפשרה את המשך הפעילות הכלכלית. חשיבותו של מגזר ההיי טק לכלכה הישראלית בלטה במיוחד, כאשר חלקו ביצוא גדול, והכנסות המסים ממנו היו גבוהות. הגידול בפעילות התבטא גם בעלייה המהירה של הביקוש לעובדים ומספר המשרות נסק. יצוא מגזר ההיי-טק המשיך לגדול ב-2021 בקצב מהיר. חלקו בתוצר גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021.
בכל הנוגע למגזר הציבורי ומימונו, הדו"ח מציג כי גירעון הממשלה הרבה ירד מ-11.5% תוצר ב-2020 ל-5.5% תוצר בשנת 2021. הגירעון התקציבי של הממשלה המרכזית ירד מ-11.4% תוצר ב-2020 ל-4.4% ב-2021. ההצטמצמות נובעת מגידול של 2.3% בהכנסות וירידה של 3.7% תוצר בהוצאות.
הנגיד: "התהליכים עכשיו - יובילו להתמתנות בהמשך הדרך"
פרופ' ירון הדגיש כי "ההתאוששות במשק לא אחידה, יש מקומות בחברה הישראלית שלא הצליחו להתאושש מהמשבר, ואל לנו לזנוח אותם. בראייה בינ״ל, הצמיחה החזקה הזו בולטת גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זו תעודת כבוד לכלכלה ישראלית, על כל חלקיה – מרמת העובד הישראלי היצירתי, דרך מגזר עסקי דינאמי ועד קבלת החלטות נכונה באופן כללי של קובעי המדיניות. כאן היה גם חלק לבנק ישראל ואני בהחלט גאה בו".
בראיון בנושא ב-103fm טען כי "הממשלה עובדת על תהליכים של תכנון", כדי להקל בנושא עליית מחירי הדיור. לדבריו "צריך להמשיך לייעל את תהליכי השיווק והתכנון, צריך להצמיד לזה את נושא התשתיות ולבסוף זה לשנות את מבנה הארנונה שרשויות חזקות יש להם תמריץ לעשות משרדים ולא מגורים. בנוסף לזה, צריך לתמרץ את חברות הבניה שגם הטכנולוגיה שם היא לא המתקדמת ביותר ולוקח הרבה זמן פה לבנות דיור".
"אי אפשר להמציא דיור מהיום למחר, כולנו מבינים את זה", הבהיר הנגיד בהמשך דבריו. "ככל שההיצע יגדל והציבור יפנים, וככל שהתהליכים האלו ימשכו, אנחנו כבר רואים גידול בהתחלות בניה וזה יותר גבוה ממה שנעשה פה בשנים האחרונות, ככל שהם יראו שזה לא חד פעמי אלא נמשך לאורך זמן וזה מלווה בתהליכים יותר מהירים ובתשתיות, ואם נצליח לעשות את השינוי בארנונה - כל התהליכים האלו יחד יצטברו לאמון של הציבור שהולך להיות פה היצע שגדל לאורך זמן, כי יש לנו דמוגרפיה מאוד בריאה. זה יביא להתמתנות של המחירים בהמשך הדרך".
הנשיא הרצוג אמר, כי ״בנק ישראל הוא מוסד חשוב ביותר ליציבות המשק והכלכלה ולהתפתחותה של המדינה. גדולתו של חוק בנק ישראל היא בהבטחת יציבותו ואי תלותו של בנק מרכזי בישראל. בנק המדינה חייב להיות בלתי תלוי ולנהוג על פי שיקולים שמונחים על פי החוק.״