בזמן ששרי החוץ של איחוד האמירויות, בחריין ומצרים הגיעו לוועידת הנגב בשדה בוקר על מנת לחזק את שיתופי הפעולה הבטחוני בין המדינות, מתברר ששיתוף הפעולה האזרחי והכלכלי רק הולך ומתהדק. אנשי עסקים ישראלים אומנם מעורבים בפעילות כלכלית באמירויות כבר זה 18 חודשים, אבל נדמה שהיחסים הכלכליים עדיין לא גירדו את הפוטנציאל האמיתי שלהם.
סינפטק (SYNAPTECH), קרן הון סיכון חדשה בבעלות ישראלית שתוקם באיחוד האמירויות, שהוקמה על ידי קבוצת אבנון ושותפים אסטרטגיים מאזור המפרץ, תשקיע בקרוב ל־20 חברות סטארט־אפ צעירות כדי לגרום לשיתוף פעולה כלכלי ולחבר בין הסטארט־אפ ניישן הישראלי לאמירויות, ולממש את הפוטנציאל העסקי בין שני הצדדים בענף הביטחון.
קבוצת אבנון, שבראשה עומד תומר אבנון, הוקמה ב־1989. הקבוצה היא ספקית בתחום ה־HLS, הטכנולוגיה והביטחון, והיא פועלת בשוק הגלובאלי. תומר אבנון, נשיא ומייסד קבוצת אבנון, מסביר: "כאשר נחתמו הסכמי אברהם כינסתי את כל חברי ההנהלה ושאלתי אותם מה לעשות. בסוף עלינו על המטוס, הגענו לשבועיים ונשארנו לחמישה שבועות... אנשי העסקים המקומיים אמרו שהם מחפשים טכנולוגיה ושהם מוכנים להשקיע בזה הרבה כסף. החזון של מנהיג האמירויות מוחמד בן זאיד הוא להביא לפה טכנולוגיות. הקרן שאנחנו נקים תהיה רחבה ותעסוק בסוגים שונים של טכנולוגיה, מפינטק ועד סייבר הגנתי".
נכוו מהמאכערים
שיחות שערכתי עם האמירתים בהחלט הראו שישנה פתיחות רבה לעשיית עסקים עם ישראל, בעיקר בתחום ההייטק. אך בל נטעה - זה לא אומר שהם לא נכוו ממאכערים וכל מיני טרמפיסטים שרצו לגזור עליהם קופון.
עובדיה אייטון, מנכ"ל משותף של קרן סינפטק, מצדם של האמירתים, הסביר את זה בצורה הכי טובה: "אתם הישראלים מאד תכל'ס, רוצים לסגור עסקה כאן ועכשיו. אבל צריך להבין את התרבות ואת ההקשר שבו אתם פועלים. זה נכון שיש הרבה כסף באמירויות, אבל זה לא אומר שהם לחוצים להוציא אותו. זה לא ניו־יורק שהכול מהיר. לאמירתים יש זמן, ואת זה אנשי העסקים הישראלים מתחילים להפנים עכשיו".
מי שיעמוד בראש הקרן הוא לא אחר משר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, שנכנס לעולם העסקי ויעמוד בראשה של סינפטק. בחירה לא שגרתית, שכן ליעלון אין ניסיון משמעותי בתחום העסקי והוא עדיין מאובטח בנסיעותיו לחו"ל - דבר שמלמד דבר או שניים על הרגישות של נוכחותו במרחב הערבי. ועדיין הוא שם, נראה נינוח ומחויך וכמי שהשיל כמות אדירה של דאגות מעל כתפיו הרחבות. ישבתי איתו לשיחה על ביטחון, כלכלה, עסקים ועל המושג השחוק מעט, "שלום כלכלי".
מה מביא אותך לפה?
"תומר אבנון פנה אליי והציע לי לראות מה זה סינפטק. הוא אמר שהולכים להקים קרן הון סיכון ושאל אם זה מעניין אותי. אני אמרתי שזה מעניין ובאתי".
ובכל זאת, אין לך ניסיון בעסקים.
"הניסיון שלי הוא לא בתחום העסקי אך בתחום הטכנולוגי בצבא עסקתי בזה. חייתי את זה כראש אמ"ן בשנות ה־90 כשעוד לא קראו לזה סייבר, והכנסנו את כל הטכנולוגיות לצה"ל. היום הצבא שלנו, ובעיקר המודיעין, הוא טכנולוגי מאוד".
החזון של יעלון
יעלון לוקח נשימה ומסביר לעומק את החזון שלו: "האמירתים מבינים שצריך לעשות רפורמות כלכליות וללכת להי טק ולנו יש את הניסיון בתחום הזה. ההייטק הפך להיות המרכיב הכי חשוב בכלכלה העולמית, והם לא שם".
"זה משתלב עם תפיסתי את האזור, שלפיה יש אינטרסים משותפים בין מדינות האזור לישראל. עם זה באתי לפוליטיקה, מתוך הבנה שהסכסוך הישראלי־פלסטיני גרם לכולם להיות בני ערובה שלו. חשבתי שנכון לנטרל את זה כדי לפתח יחסים עם מדינות ערב שרוצות לפתח יחסים עם ישראל מעבר למצרים וירדן, ולא רק בתיאום בטחוני. כששמעתי את הרעיון אמרתי - 'אם אנחנו נצליח לעודד סטארט־אפיסטים באבו דאבי, זה משהו שמשרת גם את החשיבה הלאומית שלי'".
אז בעצם אתה מדבר על החזון של שלום כלכלי?
"אני לא קורא לזה שלום כלכלי. את השיעור הראשון שלי בנושא למדתי מהמלך חוסיין. אחרי אוסלו רבין אמר שאפשר לחשוף את היחסים שלנו עם הממלכה הירדנית. מ־1970 אנחנו ביחסים איתם, אז למה לא לחשוף?
אבל המלך חוסיין סירב, והסיבה לסירובו הייתה בגלל ש־24 שנים יש יחסים אסטרטגים בין המדינות, אז למה צריך עכשיו לחשוף אותם? בנוסף לכך חוסיין אמר שאין לו הסכם שלום עם שום מדינה באזור, אז למה שהוא יעשה דווקא עם ישראל? אנחנו חושבים על הסכם על נייר, אבל בסוף מה שמבינים מחוסיין הוא שמה שמחזיק את השלום הוא האינטרס הכלכלי".
"אני כל השנים טענתי מניסיוני שכשרוצים לבסס יחסי שלום, אז אי אפשר לסמוך על חוזה שמנוסח על ידי משפטנים אם הוא לא מגובה באינטרסים. אינטרסים זה נבוט עבה כלפי כל מי שמפר אותו, אך יש גם גזרים - שהם הפיתוח הכלכלי".
אין חשש שאנחנו משתפים אותם במידע שיתהפך נגדנו?
"התחומים שאנו עוסקים בהם בקרן הם תחומי הגנה ואבטחה. לא מתעסקים פה בדברים אחרים. אנו עוסקים גם בפינטק".
הביקורת השכיחה על עיר חכמה היא שלפעמים זה אמצעי ניטור רדיקלי מאוד. בישראל זה היה עובר את הציבור?
"אתה צריך להחליט איפה הגבולות שלך. מערכת רמזורים שפועלת על פי נפח התנועה, יש בזה משהו רע? תלוי מה עושים. אפשר לקחת רכיבים מתוך העניין. בסוף עיר חכמה זה עיסוק עם המון טכנולוגיה - איך אתה עושה עיר בטוחה יותר".
הקצב פה שונה
לאורך הראיון עם יעלון וגם בשיחות הרקע שנערכו לקראתו, התובנה שהאמירתים מחפשים את הידע הישראלי במיוחד בתחומי ההייטק ושהם מצדם מוכנים להשקיע כסף רב בעבור הידע הזה הולכת ומתחדדת. כל ניסיון לפתח שיחה עם המקומיים על פוליטיקה או על הסכסוך הישראלי־פלסטיני נתקל בחומה בצורה ובחיוך רחב. "אנחנו מעריכים את השאפתנות שלכם", אמרה לי אחת מבנות שיחי, "אך פה הקצב שונה".
בחזרה אל יעלון: "הערבים יצרו את הבעיה הפלסטינית נגדנו. היום יש לנו אינטרסים משותפים עם המדינות הערביות האחרות, ולכן זה עובד. אחד הדברים ששמעתי מהאמירתים הוא שהם מבינים שערך הנפט יורד, ולכן אי אפשר לבסס את הכלכלה רק על הנפט. התחום הבא הוא הייטק, וזאת הסיבה לכך שיהיה כאן שיתוף פעולה שיעבוד".
"לנו יש חזון אחר", ממשיך יעלון. "אנחנו רוצים להפגיש כאן סטארט־אפיסטים ישראלים ואמירתים, ושהם יפתחו כאן את הרעיונות שלהם. אנחנו מוכנים לתת את המעטפת וגם את הניסיון ואת הידע שלנו כדי להפוך את הסטארט־אפים האלה למוצר. עצם העובדה שסטארט־אפים ישראליים וחלק ממדינות האזור יישבו ביחד, זה כבר ייתן לכל העסק הזה דחיפה".
מה השלבים הבאים?
"זה תלוי כרגע מה יהיו הסטארט־אפים. אנחנו צריכים להוכיח כקרן שאנחנו יכולים לקחת את הרעיונות של הסטארט־אפיסטים ויכולים לבצע אותם בשטח".
איך תעשו את זה?
"יש קול קורא שבו אנחנו קוראים לסטארט־אפים וגם למשקיעים להיות חלק מזה. יש לנו דאטה־בייס של 200 חברות שפועלות בתחומי העניין שלנו, ואנחנו גם מאתרים סטארט־אפים בעצמנו".
איזה אופציות כלכליות נפתחו בפני הקורא הממוצע?
"ישראלים כבר נהנים מהסכמי אברהם. הטיסות מלאות, הישראלי הממוצע שמח שיש יחסים בין ישראל למדינות ערב. בוודאי שישראלים יוכלו להשתלב בעשייה שלנו כאן, תלוי כמובן באיזה תחום".
לקראת סיום הריאיון אני מנסה להבין: האם זה לא מסוכן להשקיע רק בתחום ההייטק?
"אשרי הדואג תמיד... בשלב זה ההייטק רק בעלייה. משקיעים גילו שיש פה משהו שאפשר לסמוך עליו ובסוף זה מתבטא בתוצר הלאומי הגולמי. הישראלי הממוצע נהנה מזה שהגירעון פוחת ושהחברות משלמות מיסים שמשרתים את האזרחים".