כך תהפכו להיות מקצוענים בהתנהלות הפיננסית בלי לפספס שום סעיף

"בתקופה זו, עם יוקר המחיה העולה ועם עולם מודרני מלא בפיתויים ובשפע, עולים גם חשיבותם של ידע ותכנון פיננסי בעידן הדיגיטלי. אנשים נחשפים למגוון עצום של מוצרים ואפשרויות, ולא פעם גם מוציאים הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית, או למה שהם רצו או תכננו", אומרת גליה רוח נוי, מהמרכז לצמיחה פיננסית בבנק הפועלים.

“אם נוסיף לזה את השפעות משבר הקורונה שמלווה אותנו בשנים האחרונות, גם מהבחינה התעסוקתית, מתחדדת החשיבות של התנהלות פיננסית נכונה. מסקר שביצענו באמצעות סאפיו עלה שכשני שלישים מהישראלים אמרו שהם לא מרגישים שהם מוכנים מהבחינה הכלכלית לעתיד, במיוחד בכל הקשור להוצאות לא צפויות", מסבירה רוח נוי. “ולכן המטרה שלנו היא להנגיש לציבור את הכלים והידע, כדי שיוכלו לקחת אחריות ולהיות מקצוענים בהתנהלות הפיננסית האישית שלהם. תכנון וניהול תקציב משפחתי זה הבסיס שכל משפחה, שהיא בעצם עסק כלכלי בפני עצמו, צריכה ללמוד ולעשות. למשל, איך לנהל את ההכנסות וההוצאות, ובמקביל גם לשמור כסף בצד להוצאות לא צפויות".

ידע פיננסי הוא דבר שנכון לכל זמן ובכל גיל, ואת הצורך בו נפגוש בצמתים השונים בחיים. לדברי רוח נוי, צריך ללמוד איך בונים תקציב משפחתי בלי לפספס שום סעיף, לעקוב באופן שוטף אחר מאזן ההכנסות־הוצאות ולוודא שאכן עומדים ביעדים. “כשאנשים מתנהלים טוב יותר כלכלית, כולם מרוויחים מזה“, מוסיפה רוח נוי. “נכון, יש לא מעט אנשים שנרתעים ונמנעים מלהתעסק בכסף, ופה יש לנו אתגר: לפשט להם את הנושאים ואת הכלים, כדי שיוכלו לעשות בהם את השימוש הנכון ביותר".

“זה אינטרס של המדינה"

“חוסר הידע של הישראלים בנושאים פיננסיים הוא עצום ורב, אין לי מילים אחרות, כשמבחינת הידע על מצב הפנסיות שלהם המצב אפילו גרוע יותר", קובע פרופ' אביה ספיבק, ראש המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומוסיף: “זאת תופעה כלל־עולמית, וזה בין היתר בגלל שכל מערכת כלכלית היא מורכבת ומסובכת. המחקרים האחרונים שלנו מראים שלאנשים שאינם מרגישים נוח עם מספרים, יש רתיעה הולכת וגוברת מהתעסקות בדברים כמותיים ומספריים. למשל, רוב האנשים נמנעים אפילו מלפתוח את הדוחות השנתיים של קרן הפנסיה שלהם".

חינוך פיננסי בגיל צעיר יכול לעזור להתמודד עם זה?
“כן, ואף יותר מזה: כשאנשים מבינים את המערכת הכלכלית, הם גם יהיו אזרחים טובים יותר - במקרו ובמיקרו. הם יבינו, למשל, מה קורה עם הכסף שלהם כשבנק ישראל מוריד או מעלה את הריבית. אני מחלק זאת לשניים - קודם צריך להבין איך עובדת המערכת הכלכלית, ואז לראות איפה אני בתוכה ומה אני צריך לעשות מבחינת החסכונות, רכישת דירה, שליטה בהוצאות כדי שהמינוס לא יתגבר עליהם וכן הלאה".

והמצב בישראל לא מזהיר מהבחינה הזו.
“בלשון המעטה. אנו למשל בודקים אצל אנשים העומדים בפני פנסיה אם הם מכירים ומבינים את התהליכים שהם עומדים לעבור. אחרי הכל, בקרנות הפנסיה החדשות יש הרבה החלטות שהפנסיונר לעתיד צריך לקבל, כשהכי חשובה מהן היא האם לדחות את הפרישה או לפרוש בזמן. גילינו שרוב האנשים לא יודעים שאם למשל הם דוחים את הפרישה שלהם בשלוש שנים, הפנסיה שלהם תגדל ב־25%, שזה המון המון כסף. ובכלל, אזרחים עם בגרות ואחריות כלכלית זה גם אינטרס של המדינה".

למה?
“למשל, חילוץ של אנשים ועסקים שנפלו לפשיטת רגל הוא הוצאה יקרה עבור המדינה. כשלאזרחים יש ידע פיננסי, הם גם יכולים להבין יותר טוב את המדיניות ואת הצעדים שנוקטת הממשלה ולהיערך אליהם בצורה נכונה. דוגמה נוספת היא בקלפי, כשהאזרח יכול לבחור בין מפלגה עם שיטה כלכלית א׳ לבין מפלגה עם שיטה כלכלית ב׳ עם הידע שרכש. חישבנו בעבר הלא רחוק מה תהיה התועלת למדינה מזה שאנשים ילמדו להתנהל נכון מהבחינה הפיננסית בהחלטות לקראת פרישה, והגענו לסכום של 100 מיליארד שקל במשך כמה שנים. המספר הזה מדבר בעד עצמו".

מקצוענים שפועלים בשבילך . מעריב ובנק הפועלים בסדרת מדורים חדשה, שמטרתה לספק ידע וכלים להתנהלות פיננסית נכונה ומתוכננת בצומתי החיים השונים. מדי שבוע, בשיתוף עם מקצוענים מובילים בתחומם, נציג ידע כלים וטיפים להתנהלות כלכלית בתחומים שונים, ובהם ניהול תקציב משק הבית, השקעות, פנסיה ועוד, תוך סקירת המגמות הבולטות והחשובות בתחום.

המידע בכתבה נכון למועד פרסומו והוא אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם ומותאם לו באופן אישי