ההיפך מהפסד: השקעה בתשתיות לאומיות מניבה תשואה לאורך זמן

בונים על היסודות: אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול בכ־30% עד 2025, וארבע ענקיות התשתית הישראליות, שדואגות לא לפספס אף מכרז, צפויות לצמוח עמה. אולם, חברות אלה אינן מסתפקות באפשרויות תחום התשתיות, והן החלו זולגות לתחומי צמיחה נוספים, בהם אפילו בתי אבות.

הקורונה דחפה אותן עוד יותר למעלה, לאחר שהממשלה החליטה כי תקופה זו מתאימה להשקעה מסיבית יותר בתשתיות, והאיצה את פעילות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב בשווי כולל של כ־40 מיליארד שקל.

אבל הרוח הגבית שמאחורי אמון המשקיעים טמונה דווקא בהיעדר התחרות מצד השחקנים האחרים במשק הישראלי, שאינם מסוגלים לקחת על עצמם מגה־פרויקטים.

מניות ארבע החברות הגדולות עלו בכ־143% בממוצע מאז סגר הקורונה הראשון בישראל ועד תחילת השבוע, בהן עלייה של כ־32% מתחילת שנת 2021. זאת לעומת עלייה של 72.2% ו־90.71% משפל הקורונה שהציגו מדדי ת"א 35 ות"א 125 בהתאמה, ועליית המדדים של 34.54% לצד 34.51% מתחילת שנת 2021.  

קבוצת אשטרום, הנסחרת בבורסה הישראלית בשווי של כ־9.5 מיליארד שקל, מובילה את העלייה שחוו ארבע המניות עם כ־302% מאז השפל שאליו הגיעה במרץ 2020 וכ־58.8% מאז תחילת שנת 2021 ועד תחילת השבוע (ראו טבלה).

שיכון ובינוי, לעומתה, סוגרת את הטבלה מלמטה עם העלייה הקטנה ביותר מאז תחילת 2021 מבין הארבע - 6.14%, אך השנייה בגובהה מאז שפל הקורונה - 125.23%.

אנליסט במגדל שוקי הון, בית ההשקעות של חברת הביטוח מגדל, איציק רז מסביר: "צריך להבין שרמת התשתיות בישראל אינה הולמת את גודל האוכלוסייה בה, כלומר התשתיות נמצאות בחסר אל מול כמות בני האדם החיים בגבולותיה. דבר זה מצריך פיתוח ושיפור בתשתיות, שהן דבר כדאי עבור הממשלה, שכן השקעות בתשתיות בקצב ובמיקוד נכון מובילות להעלאת פריון המשק.

"בהיבט זה כל החברות הפועלות בתחום זה נהנות, אך האמת היא שרק ארבע הגדולות הפועלות בתחום יכולות להיענות לפרויקטים הגדולים בתחומי הכבישים, המנהרות, מתקני ההתפלה, הרכבות הכבדות והקלות, מתקני האנרגיה וכולי, בעוד האחרות הקטנות יותר פועלות עבורן בעיקר כקבלני משנה בפרויקטים אלו.

"גם פרויקטים שהיו אמורים להיות חסם של ידע, כדוגמת פרויקט הרכבת הקלה, אינם מחסום עבור החברות שניגשות למכרזים אלו עם שותף ידע מקצועי מחו"ל, בין שמדובר בחברה איטלקית, ספרדית או סינית. כך צמיחת התחום היא חלק מצמיחת האוכלוסייה והתפתחות המדינה, והיא נדרשת. באשר לאמון המשקיעים, זה כבר דבר אחר.

"אם בוחנים את שיכון ובינוי, אז צריך לזכור כי שיכון ובינוי ניסתה לעשות ספין־אוף (תהליך שבו חטיבה או יחידה עסקית הופכות להיות ישות עצמאית, ובעלי המניות בחברת האם מקבלים דיבידנד בצורת מניות בחברה החדשה) לפעילות האנרגיה שלה.

"למשקיעים הייתה ציפייה להצפת ערך בעקבות הספין־אוף בשווי התחלתי של כ־5 מיליארד שקל שהועמד לפעילות, ירד לכ־3.5 מיליארד שקל תוך זמן קצר מאוד, ולכ־2.75 מיליארד שקל שעדיין לא הוצף", הוא מפרט.

"שיכון ובינוי גם ניסתה לרכוש 50% ממניות אגד ללא הצלחה, והחברה חווה קשיים בפעילות שלה בטקסס ארה"ב. לצד אלה השלמת פרויקט אשלים בשנת 2020 הוביל לכך שנתח ההכנסות לא הגיע בשנת 2021.

"אולם, לצד כל זאת צריך לזכור כי לחברה זכיות במכרזי משרד הביטחון לבניית קריית המודיעין וקריית התקשוב בסכום של כ־3־4 מיליארד שקל לכל פרויקט, וכי יש ברשותה צבר גדול להמשך בגובה מיליארדי שקלים", הוא מוסיף.