ימים ספורים לפני יום העצמאות התקיים בבקעת הירדן כנס חירום של מגדלי התמרים, ששם לו למטרה להילחם על עצמאותם לנוכח המשבר שאליו נקלע הענף בתקופה האחרונה. התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי היצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של תמר מזן מג'הול. אולם בשנתיים האחרונות, לטענת המגדלים, ענף התמר הישראלי נמצא במשבר שסופו לא נראה לעין.


עודף של יבולים

"עד לפני שלוש שנים הענף הזה נחשב לרווחי מאוד, אולי מהרווחיים ביותר בענף הפירות, בזכות זן מג'הול העסיסי שלמדנו איך לגדל אותו, לטפל בו ולשמר אותו לתקופות ממושכות", מספר יו"ר שולחן התמר במועצת הצמחים אמנון גרינברג.

"בעקבות משבר הפלפל שאירע לפני 8־9 שנים עברו רוב מגדלי הפלפל לגדל תמרים, בעיקר מזן מג'הול. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות, עוברות 5־7 שנים. כבר אז הבנו שכמות הפרי תלך ותגדל, ולכן צריך למצוא אפיקי שיווק חדשים. עד לפני שלוש שנים פחות או יותר הצלחנו לשווק את כל מה שיצרנו, פתחנו שווקים לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל, והמחירים היו סבירים", הוא מוסיף.

מה השתנה פתאום?
"קרו כמה דברים. קודם כל, כבר לפני שנתיים החלו להיווצר עודפי פרי בעקבות היבול של הנטיעות הצעירות. היה לנו ברור שהתפקיד שלנו בין היתר הוא לעזור ולמצוא שווקים חדשים כדי לייצא את התוצרת הזאת, גם כי הפדיון שמקבלים עבור היצוא גבוה יותר מהשוק המקומי. פיתוח שווקים עולה הרבה כסף, וצריך שהמדינה תעזור למגדלים לפתח את השווקים האלו. והמדינה אכן סייעה בעבר בקמפיינים שיווקיים שעשינו", מסביר גרינברג.

אמנון גרינברג, יו''ר שולחן התמר במועצת הצמחים צילום (צילום: אבישי גרינברג)
אמנון גרינברג, יו''ר שולחן התמר במועצת הצמחים צילום (צילום: אבישי גרינברג)


"היצוא הישראלי של התמר הוא במגמת עלייה בזכות מאמצי השיווק שעשו המגדלים בסיוע משרד החקלאות, אבל הגידול ביצוא אינו בהיקפים כאלה שעונים על כמויות התמרים הגדולות שהצטברו. למשל, לפני שנה היה לנו עודף של כ־4,000 טון תמרים. השנה הנוכחית טרם הסתיימה, ולכן עדיין קשה לאמוד עודפים, אבל מה שכן אני יכול לומר הוא שכמות הפרי שצפויה בגדיד 2022 תהיה גדולה בהרבה מגדיד 2021".

נוסף על כך, גרינברג מספר: "לפני כשנתיים החלה הקורונה. רוב היצוא הישראלי מיועד לאירופה, ורוב השיווק שלנו שם נעשה בשווקים פתוחים. בגלל הקורונה השווקים האלה היו סגורים, ולכן חלק גדול מהיכולת שלנו להגדיל שיווק בחו"ל נפגע. כאמור, למרות הכל הצלחנו קצת להעלות את השיווק, אבל לולא הייתה קורונה, חלק גדול מהבעיות שלנו היה נפתר".

בישראל יש כ־600 מגדלים פעילים המתפרנסים באופן ישיר מענף התמרים, ויש כ־60 אלף משפחות המתפרנסות מהענף במעגל השני. המגדלים הישראלים מגיעים ליבול של כ־50 אלף טון בשנה, והגידול נעשה באזור הערבה, עמק בית שאן ועמק הירדן, מהים האדום בדרום ועד לכנרת בצפון ובקעת יבנאל ולאורך השבר הסורי־אפריקאי.

לפי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ערך ייצור התמרים בישראל בשנת 2019 עמד על כמיליארד שקל, כך שכ־650 מיליון שקל מתוכם - יצוא, והיתרה בשוק המקומי. "ב־2019 ייצאנו כ־26.5 אלף טון תמרים, ב־2020 ייצאנו 28 אלף טון, ובשנת 2021 - 32 אלף טון. אלמלא הקורונה, יכול להיות שהיינו משווקים יותר ופותרים את בעיית העודפים", גרינברג אומר. "עכשיו, למשל, יש גם מלחמה באוקראינה שמקרינה על כל העולם. עדיין אין לי ניתוח מלא, אבל אנו חשים שגם לה יש השפעה על השווקים", הוא מציין.

יש נסיבות נוספות שמקשות עליכם?
"אי אפשר להתעלם מהיחלשות המטבעות - היורו והדולר לעומת השקל - דבר שפגע בכל היצואנים, כולל יצואני התמרים. היצוא הוא זה שמחזיק את הענף שלנו, מפני שהמחירים בענף המקומי לא מחזיקים את הייצור. כשכל מה שמניתי מצטבר יחדיו, אנחנו במשבר", מפרט גרינברג.

שר החקלאות עודד פורר (צילום: רונן אקרמן)
שר החקלאות עודד פורר (צילום: רונן אקרמן)


מכס טורקי

רגע, קחו נשימה, זה עוד לא הכל. גרינברג מציין כי טורקיה "הייתה יעד שבעבר ייצאנו אליו כמות גדולה מאוד של תמרים. המכס בטורקיה היה 15%. לאחרונה העלו הטורקים את המכס על תמר מג'הול הישראלי ל־25%, ואילו פטרו את תמר מג'הול המגודל ברשות הפלסטינית ממכס עד גובה של 3,000 טון. הם אף פטרו ממכס ללא מגבלה מג'הול ממצרים. הדבר הזה גורם לחוסר רווחיות מוחלט לייצא לטורקיה".

הוא מוסיף: "מה שמעצבן הוא שבמסגרת הרפורמה שמובילים משרדי האוצר והחקלאות צפויים להוריד את המכסים מהירקות והפירות המיובאים מטורקיה, שבה מגדלים אותם בזיל הזול, ואילו הטורקים מעלים לנו את המכס. זה ממש אבסורד. למזלנו, לפחות לעת עתה, מבחינת התמרים, עדיין לא פתחו את השוק ליבוא, אבל אנחנו חוששים שמא בעתיד גם ענף זה ייפתח ליבוא".

איך בעצם יוצאים מהמשבר שנקלעתם אליו?
"באנו לפני כחצי שנה לאנשי המקצוע של משרד החקלאות וניתחנו את נסיבות המשבר. אמרנו שאם הממשלה תתמוך בפתיחה של שווקים חדשים, היא תעזור לנו לצאת מהמשבר. הגענו למסקנה שארה"ב היא היעד המועדף לפתיחת שווקים. יש שם עשרות רשתות ארציות שברובן אין מג'הול. אומנם גם בארה"ב מגדלים מג'הול, אבל רבע ממה שמגדלים בארץ. בארץ הממוצע של תצרוכת תמרים שנתית לאדם היא כ־3 ק"ג. בארה"ב מדובר בכמה עשרות גרמים. הרוב שם לא יודעים מהם תמרים ולא יודעים מהו מג'הול. לכן, לפי הניתוח שלנו, אנחנו יכולים להיכנס לרשתות בארה"ב".

מה צריך לקרות כדי להצליח לחדור לשם?
"התוכנית הזאת עולה כסף. ביקשנו לפני כחודשיים־שלושה ממשרד החקלאות 40 מיליון שקל לשנתיים לפתיחת שיווק בארה"ב ובאזורים נוספים באירופה שלא הגענו אליהם עד היום. אנו רואים בכך את הדרך היחידה שבה נוכל להיחלץ מהמשבר".

בחודשי אוגוסט־ספטמבר, מספר גרינברג, יתקיים הגדיד הקרוב. הוא אומר: "ואם לא נצליח לקדם את השווקים החדשים, נישאר עם עודפי פרי, וזאת תהיה קריסה של הענף ושל ההתיישבות. אנחנו עדיין מחכים לתשובה בנוגע לכסף. לכן הכנס שערכנו בא לזעוק את זעקתנו. ההתיישבות בבקעה ובערבה מבוססות היום על תמר מג'הול. הכסף הזה שאנו מבקשים יכול להציל את הענף מקריסה. אנחנו מאמינים שלשוק האמריקאי יש פוטנציאל לקלוט את כל הפרי שאנחנו מייצרים. בארה"ב זה שוק אינסופי".

תוכנית סדורה כבר יש להם. מה שחסר, כאמור לדבריהם, הוא הכסף כדי ליישמה.


בין יפן לאירלנד

"התוכנית שלנו מתחלקת לשלושה חלקים: קידום מכירות ופיתוח שווקים; השקעה במיכון; והשקעה בפיתוח ומחקר כדי לחסוך בתשומות ולשפר את הפריון", מציין מנהל הפיתוח העסקי של ענף התמרים במועצת הצמחים גל טוויג.

"הדבר הראשון הוא פיתוח מדינות חדשות. ההשקעה בפתיחת מדינה חדשה, שאין בה תמרים או שהיא אינה מכירה את תמר מג'הול, יכולה להיות בקלות 5־10 מיליון שקל בשנה. זה כולל את הכרת המוצר, טעמו ויתרונותיו הבריאותיים לאוכלוסייה. הכוונה לטעימות, לפרסום, לבניית נכסים דיגיטליים, להשקעה בתזונאים שיסבירו בשפתם את היתרונות התזונתיים ולשיתוף מתכונים שכל מיני שפים יכינו", הוא מוסיף.

איזו מדינה, למשל, שווה את ההשקעה הזאת?
"יפן, למשל, פחות מכירה תמרים. זה שוק קשה מאוד, אבל שוק של 160 מיליון תושבים בעלי רמה סוציואקונומית גבוהה מאוד. גם באירלנד המצב הסוציואקונומי גבוה, וגם שם לא מכירים את התמרים לא מספיק או בכלל".

ועכשיו בחזרה לארה"ב. שם, לפי טוויג, "אנחנו לא נמצאים כמעט באף רשת שיווק, אלא בעיקר בשווקים. הרשתות יוצרות יציבות עם מחירים סבירים שאפשר לבנות עליהם את הבסיס. ואילו באירופה, שרוב היצוא שלנו מופנה אליה, צריך להשקיע בקידום מכירות על מנת להעלות את הצריכה על ידי פעילות ברשתות החברתיות, פיתוח חטיפים עם תמרים ועוד. אנחנו מייצאים 32 אלף טון תמר מג'הול בשנה ליותר מ־50 מדינות בעולם, כך שבישראל, המדינה הקטנטנה, צורכים בערך 20 אלף טון בשנה. כלומר הפוטנציאל בחו"ל הוא עצום".

כאמור, גם השקעה במיכון ובפיתוח ומחקר היא חלק מהתוכנית. "היום משרד החקלאות נותן מענקים של עד 30% ברכישה של מיכון לחקלאים שעומדים בקריטריונים. אנחנו רוצים שלענף התמרים יעניקו תמיכה של 50% בגלל המשבר", מסביר טוויג. "ואילו ההשקעה בפיתוח ומחקר נועדה כדי לחסוך בתשומות ולשפר את הפריון. לדוגמה, קטיף מיכון במקום קטיף ידני, דילול במיכון ולא באופן ידני ובחינת שיטות לחיסכון בהשקיה. כרגע מבוצע רק חלק קטן מכל התוכנית שלנו. אנחנו עוסקים בעיקר בנושא קידום מכירות לתמרים ובכניסה לרשתות שיווק. כל זה נעשה בווליום נמוך מאוד. אנחנו מחכים לכסף", הוא מוסיף.


תגובת משרד החקלאות

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות מכרעת בקידום היצוא החקלאי הישראלי ובמציאת שווקים חדשים עבור המגדלים המקומיים, ובין היתר פעל לאורך השנים על מנת לקדם את יצוא התמר הישראלי, שרווחיותו נפגעה בשנים האחרונות. לנוכח זאת המשרד השקיע משאבים מיוחדים לקידום ענף התמרים, ובתוך כך כרבע מהיקף התמיכה שהועבר בעשור האחרון לטובת קידום יצוא תוצרת חקלאית מישראל הועבר למגדלי התמרים.

"בשל החשיבות, שרואה המשרד בעניין היצוא החקלאי בכלל וזה של התמר הישראלי בפרט, הזמינה הנהלת המשרד את מגדלי התמרים כבר לפני כמה חודשים לפגישה במטרה לשמוע ממקור ראשון את הצרכים העולים מהשטח ולסייע בכלים הנכונים כדי לייצב את הענף. כמו כן, על מנת לקדם פתרון מיידי לסוגיה פנה שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר למשרד הביטחון, כדי שירכוש את התוצרת המקומית של מגדלי התמרים. אולם המגדלים לא קיבלו את המתווה שהוצע.

"במקביל לרפורמה בחקלאות שמוביל פורר וכחלק ממנה המשרד פועל לחיזוק החקלאות המקומית ולהגברת כושר התחרות שלה בהיקף כספי חסר תקדים, בין היתר בהשקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגי לשיפור ולייעול הפריון ובגיבוש תוכנית להרחבת היצוא החקלאי תוצרת ישראל ולחיזוקו.

התוכנית תכלול היבטים שונים לקידום היצוא של תוצרת מקומית ישראלית, לרבות הגדלת היקף היצוא החקלאי במדינות יעד קיימות; פעילות שיווק וקידום מכירות במדינות יעד חדשות; סיוע להתארגנויות ביצוא ועידוד יצואנים לייצא בשיתוף פעולה לשם הגברת כושר המיקוח והתחרות מול מדינות מתחרות; פתיחת חמש נספחויות חקלאיות חדשות בשווקים בינלאומיים ובמדינות יעד לתוצרת חקלאית מישראל, שעיקר תפקידם נקבע לקידום היצוא החקלאי; וסיוע מיוחד לענפי ייצור מסוימים, בהם ענף התמרים, בתוכנית ממוקדת ומבוססת תוצאות וביצוע במדינות היעד".