המשקיעים סגרו את הארנקים והעלו גל עולמי של קיצוצים ופיטורים. הראשונות להיפגע הן חברות הצמיחה בתחומי הטכנולוגיה השונים, אך ההערכות הן כי הגל יעמיק לעבר כלל החברות במשק האמריקאי, וככל הנראה גם לחלק מהחברות במשק הישראלי.
אתמול דיווחו ענקית השבבים אנבידיה, ומפעילת אפליקציית סנאפצ'ט האמריקאית, כי הן מאטות את גיוסי העובדים החדשים לשורותיהן, כאשר האחרונה אף דיווחה כי לא תעמוד ברף התחתון של תחזיותיה לרווח הנקי. כל זאת על רקע האינפלציה הגבוהה, עליית הריבית, והתייקרות שכר העובדים.
מוקדם יותר דיווחה חברת הביוטק 'ביומיקס', הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק ארה"ב ומפתחת טיפולים מבוססי וירוסים תוקפי חיידקים, על צמצום 50% מכוח האדם שלה תחת הכותרת "ארגון מחדש".
אך בעוד שהדיווח של חברת סנאפ הוריד כ-43% ממחיר מנייתה, הדיווח של ביומיקס הוביל לעצירת מגמת הירידה שחוותה, והוביל לעלייה של 12.93%. בכך סיכמה החברה ירידה של 39.68% מאז תחילת השנה וכ-86% מתחילת 2021, נכון לסיום יום המסחר בבורסה בתל אביב ביום הדיווח.
ההודעה על פיטורי עובדיה מגיע כ-3 חודשים בלבד לאחר שביומיקס דיווחה בדוחותיה הכספיים לשנת 2021 על כוונתה להגדיל את כוח האדם שלה, ולהשקיע כספים בתשתיות פיזיות לטובת קידום המחקר והפיתוח שלה. אך השוק הדובי אילץ גם אותה למצוא דרכים להחזיק מעמד 'עד יעבור זעם'.
ביומיקס העסיקה 103 עובדים במשרה מלאה נכון לסוף שנת 2021, לצד 16 עובדים במשרה חלקית, וציינה בדוחותיה הכספיים לשנת הכספים האחרונה כי תוספת עובדי המחקר לבדם העלתה את הוצאות השכר שלה בכ-3.1 מיליון דולר לאותה שנה.
הוצאות האדמיניסטרציה של החברה עלו גם הם ועמדו על כ-11.3 מיליון דולר לעומת 9.3 מיליון דולר בשנת 2020, והחברה תולה את עלייתה בכוח האדם בעלייה של כלל הוצאותיה, שתרמו להעמקה של כ-20.66% בהפסד השנתי, שעמד על כ-36.2 מיליון דולר.
נזכיר כי לפני יומיים נודע שחברת הבינה המלאכותית הישראלית BeyondMinds תיסגר ותפטר את 65 עובדיה, לאחר שלדברי מנכ"ל החברה לא הצליחה להימכר בשל השינוי שחל בכיוון השווקים.
הפגיעה בעובדים בהייטק
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ והניהול Tefen, המתמחה בייעוץ ארגוני וניהולי לחברות הייטק וייצור מתקדם, הסבירה לוואלה! כסף, כי "למרות שנדמה בתקופה האחרונה כי כל סטארט אפ ישראלי סיים גיוס גדול, יש רבים שתכננו לצאת לגיוסי הון בחודשים האחרונים, ואינם נמצאים עם קופת מזומנים מלאה.
רובם לא הצליחו ולא יצליחו לגייס בהלך הרוח בשווקים כיום ונהם אלצים לצמצם במשכורות, ובסופו של דבר ייאלצו לצמצם גם בכוח האדם כדי לשרוד. יש לציין כי המגמה שרואים עתה בשווקים כבר החלה בתחילת השנה, אז עיקר התמודדות הסטארט אפים הייתה בקיצוצי שכר ובהוצאה לחל"תים.
יש סטארט אפים שכבר קיצצו ב-50% משכר העובדים, וזו מגמה מדאיגה, כי בהנחה והמגמה בשווקים לא תשתנה בחודש-חודשיים הקרובים, וההערכה לעת זו היא שהיא לא תשתנה, הסבירות היא כי יתחילו גלי פיטורים נרחבים יותר.
יתכן כי נראה כ-5%-10% מעובדי הסקטור נשטפים החוצה, וההנחה היא כי חלקם ידרשו תשלומי אבטלה, וחלק אחר ישולב בסקטורים אחרים במשק הישראלי, כדוגמת סקטור התעשייה הזקוק נואשות לידיים עובדות.
הפיטורים הפתיעו לאור הביקוש לעובדים מצד חברות ההייטק, שאף החלו לפרסם אותו מעל שלטי חוצות, אך בחברות הסטארט אפ הביקוש הוא לעיתים רק על הנייר, וכי עבור התעשייה הוא בעיקר לטובת צמיחה עתידית, ולא עבור פעילות קיימת.
ההערכות הן כי חברות ההייטק השונות גייסו כ-10%-15% כוח אדם עודף לטובת צמיחה עתידית, ולאו דווקא לטובת צרכים תפעוליים מיידיים.
בנוסף, חשוב לשים דברים בפרופורציה, שכן חלק מהסטארט אפים הצליחו להשלים גיוסי הון יחסית גדולים טרום המשבר בשווקים, דבר המעניק להם מרווח של שנתיים לפחות כדי לעבור את הגל הנוכחי, לצד החברות הגדולות שעדיין נדרשות לכוח אדם איכותי וזמין".
פגיעה בשכר העובדים וקשיים בתזרים המזומנים
ביצור פרנס מוסיפה: "אבל לא רק מצב השווקים משפיע, אלא גם העלייה המהירה והלא פרופורציונאלית בשכר, בעיקר בהייטק, לצד העלייה ביוקר המחיה כתוצאה מהמשך הרגשת אותות הקורונה, שחלקן נחוות עם בעיות שרשרת האספקה.
בהיבטי השכר ניתן להבחין בעליות חריגות תוך זמן קצר, כדוגמת שכר מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה או מערכות מידע במשרה התחלתית, המגיע כיום לכ-18-23 אלף שקל ברוטו, לעומת כ-11-16 אלף שקל בממוצע שכר שהחברות היו רגילות לשלם לפני כן.
בהיבט זה הגל הנוכחי יוביל לתיקון מסוים בגובה המשכורות, וההנחה היא כי הדבר גם יוביל להורדת הצריכה, שבתורה תוריד את יוקר המחיה, ובכללו גם את מחירי הדיור שקפצו בחדות.
לעת זו לא רואים את סוף המשבר בשווקים, והשאלה שנשאלת בהקשר שלנו היא עד כמה ישראל תיפגע מהמיתון העולמי הצפוי, בהנחה ויהיה. זאת בצל קשיי התזרים שניכרים בקרב חלק מהחברות בישראל, שעברו לתשלום לפי שוטף של 60+ ואף 90+, ויובילו להשלכות עקיפות לכלל פעילות המשק.
בשל כך גם מספר גורמים מבקשים את התערבותה של רשות החדשנות, כמו גם שאר משרדי הממשלה הרלוונטיים, לגיבוש תוכנית לסיוע לסטארט אפים למעבר התקופה הקרובה עד לשינוי מגמת השווקים, בהנחה ולא יהיה מיתון משמעותי.
לעת זו ישראל נראית פחות קרובה למיתון מאשר שאר המדינות, שכן אנו מושפעים פחות ממחירי הסחורות מאשר אירופה או ארה"ב. גם הבנקים טוענים כיום שלא יהיה מיתון, אבל כן מורגש כי המשבר הולך להמשיך.
רצוי שהארגונים יכינו תוכנית להתייעלות ופעילות בתקופה זו כבר עתה, ולא ימתינו לדקה ה-90 במסגרתה ייאלצו לפעול תחת משבר קיומי, שייאלץ אותם לפעול במצב הישרדותי ולשלוח כוח אדם איכותי שעמלו על גיוסו הבייתה. זה גם לא הוגן כלפי העובדים".