לפני כחמישה שבועות, ב־22 באפריל, ציינו אומות העולם את יום כדור הארץ. זהו יום שנועד להגביר את המודעות של כולנו לצורך להגן על הסביבה שבה אנו חיים. בישראל רק מעטים, אם בכלל, הבחינו בתאריך הזה. חופשות החגים, גל הטרור והקואליציה המתנדנדת תפסו את רוב הכותרות.
אולם, לכדור הארץ יש דרכים משלו להזכיר לנו את קיומו ואת התחממותו הנמשכת בעקביות מטרידה. למשל, הבצורת בהודו והמלחמה המתמשכת באוקראינה שהקפיצו את מחירי החיטה או שריפות הענק שתוקפות מדי קיץ את אוסטרליה, את קליפורניה ואפילו את יערות הגשם בברזיל ואת היערות הקפואים בסיביר.
אין כמעט אדם בעולם שאינו מודע למשבר האקלים העולמי, לבעיית ההתחממות הגלובלית ולצורך של האנושות להקטין בדחיפות את פליטת גזי החממה לאטמוספרה.
אבל מה אנחנו עושים לשם כך? כיצד מדינת ישראל נערכת כדי לסייע למאמץ הכלל־עולמי? מה אנו, כפרטים, יכולים לעשות כדי להציל את הפלנטה שלנו? מהו המחיר הכלכלי שנדרש מאיתנו ומהן ההשלכות הפיננסיות של המעבר לאנרגיה ירוקה? למטרה זו כינסנו כמה מומחים לשיחה פתוחה על אחד התחומים הקריטיים ביותר בעולמות הכלכלה והאקלים - תהליך המעבר של העולם לאנרגיה נקייה.
המשתתפים בשיחה: שרון חצור, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה; גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת אנלייט, המתמחה בייצור חשמל מאנרגיית רוח ושמש ובאגירת אנרגיה; ד"ר דורון מאירסדורף, מנכ"ל חברת ההייטק סטורדוט, המתמחה בפיתוח בטריות חדשניות לרכב חשמלי; ויאיר לפידות, מנכ"ל ומייסד־שותף של בית ההשקעות ילין לפידות.
מהם יעדי המדינה במעבר לחשמל ירוק ממקורות מתחדשים, איך אנחנו עומדים בהם, וכיצד עומדים היעדים האלו בהשוואה לממוצע במדינות ה־OECD?
חצור: "נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות עמד על כ־3,656 מגה־ואט, שהוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה, נכון להיום, לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת בישראל. היעדים המעודכנים של המדינה הם להגיע ל־20% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2025 ול־30% עד 2030.
"היעדים של ישראל הם בעיקר סולריים והם משמעותיים יחסית. כשמשווים למדינות ה־OECD, צריך לבחון את היעדים הישראליים דרך מאפייניה הייחודיים של ישראל. אחד המאפיינים האלה הוא העובדה שאנחנו אי אנרגטי. אנחנו פועלים כדי לשנות זאת בעתיד ובוחנים חיבור כבל תת־ימי לאירופה ורכישת חשמל ירוק ממדינות שכנות, אבל זה ייקח זמן.
"יעד נוסף הוא הפסקת השימוש בפחם כמקור אנרגיה בשגרה והסבת כל התחנות הפחמיות עד לשנת 2025. המטרה להפחית פליטות גזי חממה במשק החשמל עד לשנת 2030 בכ־30%.
"אתגר ישראלי נוסף קשור לשטח. בישראל יש הרבה שמש, אך אין הרבה שטח. לכן המשרד ושותפיו דוחפים חזק לפתרונות דואליים, למשל ייצור חשמל מעל לשטחים חקלאיים.
"המאפיינים של המשק הישראלי הופכים את יעדי האנרגיה ממקורות מתחדשים ליעדים לאומיים. עמידה ביעדים דורשת שיתוף פעולה נרחב של משרדי הממשלה השונים ושל כלל השחקנים הרלוונטיים. היא כוללת שורה ארוכה של צעדי מדיניות ופעולות להסרת חסמים כדי להצליח לקדם אנרגיה מתחדשת בהיקף הנדרש.
"בחלק ממדינות ה־OECD אנחנו רואים בשנים האחרונות לא מעט משברי אנרגיה, והאחרון בהם נגרם מהמלחמה באוקראינה. אני חושבת שהמשברים האלו מלמדים משהו שבישראל הבינו כבר לפני הרבה שנים - מהי החשיבות של ביטחון אנרגטי ושל מגוון מקורות וזמינות גבוהה של משק החשמל. אנחנו מתכננים את המשק ואת המעבר המסיבי והחשוב לאנרגיה מתחדשת גם לאור העיקרון החשוב הזה".
יעבץ: "היעדים של ישראל אכן נמוכים בהשוואה למדינות שאליהן אנחנו רוצים להידמות. אם נסתכל באירופה על גרמניה או על מדינות סקנדינביה, נראה ששם כבר היום מייצרים כ־40% מהחשמל באמצעות מקורות מתחדשים. השאיפה שם היא להגיע עד 2050 ל־100% ייצור חשמל ממקורות ירוקים. הם קבעו תוכניות והם עומדים בהן בהתאם לזמנים".
חשמל ירוק
מהן השיטות היעילות ביותר כיום להפקת חשמל באמצעות אנרגיה נקייה, מי מהן עדיין זקוקה לסבסוד ממשלתי, ואילו תנאים יאפשרו את הפסקת הסבסוד הזה?
יעבץ: "השיטות העיקריות שרלוונטיות לישראל הן אנרגיית שמש ואנרגיית רוח. עלות הפקת האנרגיה מרוח ומשמש נמוכה היום בסדרי גודל לעומת זו שהייתה לפני עשר שנים. אלו שיטות כלכליות להפקת אנרגיה והן אינן זקוקות לסבסוד. כאשר הנפט נסחר במחירים שבהם הוא מצוי היום, השיטות האלה אפילו יותר כלכליות".
לפידות: "בעבר, כאשר עלויות הפקת האנרגיה היו גבוהות, ראינו שנדרש סבסוד גבוה. לפני כעשור מדינות, כמו ספרד, התקשו לעמוד בסבסוד כזה. זה פגע במשקיעים בפרויקטים האלו. כיום, אחרי הירידה החדה שחלה בעלויות של ייצור אנרגיה נקייה, הסבסוד אינו נחוץ יותר".
אחת הבעיות ביצירת חשמל ממקורות כמו רוח או שמש היא חוסר רציפות שמחייב אגירה של חלק מהחשמל. אגירה בהיקפים גדולים היא בעיה שטרם נפתרה. מהם הפתרונות העכשוויים והעתידיים להתמודדות עם הבעיה הזאת?
מאירסדורף: "אגירת אנרגיה היא אחד הנושאים הכי חמים בתחום אספקת החשמל ובעולם הרכב החשמלי. זה נכון לאגירת חשמל בהיקפים גדולים עם פתרונות מהסוג שמנסה להציג חברה כמו אוגווינד בדחיסת אוויר, וזה נכון גם לכושר אגירת אנרגיה בבטריות עבור מכוניות חשמליות.
"בתחום הבטריות שבו עוסקת סטורדוט מנסים לפתור את הבעיה באמצעות פיתוח חומרים חדשים. צריך ללכת חזרה לכימיה ולפיזיקה של הבטריות. חברת קוואנטום סקייפ, המתחרה בסטורדוט, מנסה לפתח חומר חוצץ חדש על בסיס מוצק ולא נוזל. יש לפתרון הזה הרבה יתרונות, אבל נראה שבינתיים הוא לא כל כך עובד לה, וזה חלק מהסיבה שהמניה שלהם צנחה.
"היעד החשוב, בעיניי, הוא מהירות הטעינה. אנשים לא רוצים לבוא במכונית חשמלית לתחנת הדלק ביוטבתה ולהמתין עכשיו כמה שעות עד שיוכלו להמשיך לאילת".
יעבץ: "ייצור חשמל ממקורות מתחדשים תמיד יחייב פתרון של אגירה, משום שמקורות האנרגיה אינם זמינים בכל שעות היממה. בישראל ייצור החשמל ממקורות סולריים נעשה ברובו במשך שלוש שעות, מ־11:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים.
"במכרזים האחרונים שאליהם ניגשנו הצענו פתרונות שמשלבים גם ייצור וגם אגירה של חשמל לשימוש בשעות שבהן הייצור אינו אפשרי. גם במודל הזה הפתרונות הסולריים שלנו נותנים מענה כלכלי לעומת מקורות אנרגיה מסורתיים".
האם אנחנו צפויים לראות, לדעתכם, ביקוש חדש לכורים גרעיניים כדי ליצור חשמל?
לפידות: "ביל גייטס הוא תומך מרכזי וקולני של אנרגיה גרעינית. הוא טוען שאפשר היום להקים כורים בטוחים הרבה יותר מבעבר. הבעיה העיקרית של כורים היא מה שקורה אם מתרחשת תקלה כמו זו שראינו בפוקושימה ב־2011 ובצ'רנוביל ב־1986. במקרה כזה צריך למצוא דרך לקרר במהירות את ליבת הכור כדי להביא אותו להדממה. חלק גדול מהטכנולוגיות האלו כבר קיימות. להערכתי, יידרשו עוד כחמש שנים להשלמת הפיתוח. אחרי כמה שנים של הפסקה נראה שבעתיד יוקמו כורים גרעיניים חדשים בהיקף משמעותי".
יעבץ: "המחסור במקורות גז טבעי באירופה יביא לביקוש גדול מאוד. מה שלא ייסגר על ידי אנרגיה מתחדשת, שהיא הזולה והנקייה ביותר כיום, יושלם על ידי תחנות גז באמצעות יבוא גז נוזלי (LNG), האטה מסוימת בסגירת תחנות פחמיות וכורים גרעיניים".
חצור: "בישראל אנחנו עדיין לא מדברים על ייצור חשמל ממקורות גרעיניים חדשים. תוכנית כזאת כפופה לאישור הממשלה. אנחנו מתמקדים בקידום חשמל ממקורות סולריים ובפרויקטים נוספים של אנרגיית רוח, וזאת לצד השקעה בטכנולוגיות נוספות".
חשמלית ואוטונומית
בואו נדבר קצת על תעשיית הרכב החשמלי, שהיא אחד המפתחות להפחתת פליטות פחמן. בשנתיים האחרונות חל גידול עצום במכירות של מכוניות חשמליות, ונראה שהמהפכה הזאת אכן מתרחשת. עם זאת, המניות של חברות הרכב החשמלי נפלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים.
האם לפני הנפילה הענף הזה נסחר כבועה?
לפידות: "המהפכה אכן מתרחשת. נביא המהפכה אילון מאסק נמצא היום בפסגת הטכנולוגיה בשני התחומים החמים והמתוחכמים ביותר. בטסלה הוא מפתח מכוניות חשמליות ובעתיד גם מכוניות אוטונומיות. בספייס אקס הוא משגר טילים לחלל.
"סטודנטים במדעים מתקדמים בארה"ב נשאלו בסקרים באיזו חברה הם היו רוצים לעבוד. שני המקומות הראשונים שהם ציינו היו טסלה וספייס אקס. גוגל, אמזון ומיקרוסופט נותרו מאחור.
"ברור שהמניות של חברות הרכב החשמלי, בעיקר הקטנות יותר, נסחרו בשנה שעברה במחירי בועה. ראו זאת גם דרך מחירי המניות וגם דרך תעשיית הספאקים שניסתה להשקיע בחברות כאלו (SPAC - חברה ייעודית ריקה מתוכן שמגייסת הון לצורך רכישת פעילות כלשהי - ע"ג).
"טסלה נמצאת במקום אחר. אי אפשר להשוות אותה לחברת מכוניות רגילה או לשאר יצרניות הרכב החשמלי. זאת חברת טכנולוגיה מתקדמת מאוד שגם מייצרת מכוניות ובטריות וגם מפתחת תוכנה. רק על חבילת 'הנהג הכמעט אוטומטי' שלה היא גובה 12 אלף דולר".
מאירסדורף: "ברור שהמהפכה כבר מתחילה. המשרדים שלנו נמצאים בהרצליה פיתוח, ובכל שבוע אני רואה סוכנות רכב נוספת שמעמידה באולם התצוגה שלה מכונית חשמלית חדשה.
"מי שיצא לו לנהוג במכונית חשמלית, ובטסלה בפרט, כבר לא ירצה לחזור לאחור. המנוע השקט, התאוצה החלקה, היציבות בכביש והשליטה במכונית - הכל ממוחשב. וזאת עוד לפני שמדברים על עלות התחזוקה הזולה ועל העלות לקילומטר.
"טסלה כמובן מובילה, אבל כל חברות הרכב האחרות נמצאות במשחק. ניקח, למשל, את וולוו, שהשקיעה אצלנו בסיבוב האחרון. היא מדברת על מעבר מלא למכוניות חשמליות בתוך חמש שנים. היא כבר לא מתכננת יותר מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימי. בעתיד כדי לראות מכוניות כאלו נצטרך ללכת למוזיאון.
יעבץ: "מכוניות חשמליות הן כאן כדי להישאר. זה יקרה עוד בימי חיינו. כשהתינוקות של היום יגדלו, הם לא יאמינו לנו שבעבר נסענו במכוניות ששרפו דלק בתוך המנוע ופלטו חומרים מזהמים לסביבה".
חצור: "גם משרד האנרגיה ומשק החשמל בכללותו נערכים לכך. יש צורך בהתאמת התשתיות ובהסרת חסמים לקליטת הרכב החשמלי בישראל.
"באחרונה בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון העברנו תקנה שמחייבת הקמה של תשתיות חשמל בבניינים חדשים שיאפשרו הטענה של מכוניות לדיירים. הנמכנו את סף ההסכמה הנחוץ בבתים משותפים כדי להקים תשתית כזאת בבניינים קיימים. כמו כן, המשרד יצא בכמה מכרזים להקמת עמדות טעינה חשמליות. יש, כמובן, עוד פעולות רבות שנדרשות כדי להקל את הכניסה של מכוניות כאלו לישראל. אנחנו פועלים בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת לבצע את הצעדים הנדרשים".
איזו חשיבות אתם רואים בנוכחות של יצרניות חשמל בכלל ושל חשמל ירוק בפרט לתיקי ההשקעות של הציבור?
לפידות: "אנחנו רואים כיצד ועדות השקעה בגופי החיסכון ארוך הטווח של הציבור מגלות מודעות גוברת לאיכות הסביבה. הן רוצות שתיקי ההשקעות יעמדו בפרמטרים של קיימות סביבתית. זה נושא שהולך ותופס. החברים בוועדה יכולים לשאול מדוע אדם מחזיק במניה של חברה מזהמת ומדוע אין לו בתיק מניות של חברות אנרגיה ירוקה. אנחנו כמנהלים צריכים לתת תשובות גם לשאלות כאלה.
"מעבר לכך, החברות בתחום הזה נמצאות בענף צומח, שצפוי לצמוח עוד הרבה שנים קדימה. יש לנו מניות של אנלייט בתיקים, כי אנחנו מאמינים שזאת חברה טובה שמנוהלת מצוין ותדע לנצל את הזדמנויות הצמיחה שלה בעתיד".
מהו סוד ההצלחה של חברות ישראליות יזמיות לא מעטות בתחומי החשמל הירוק?
יעבץ: "החברות הישראליות נהנות מהאופי היזמי הישראלי ומהעובדה שזה תחום שדורש הרבה פיתוח טכנולוגי. גם יש לנו יתרונות נוספים, כמו יכולת לאמץ במהירות תהליכים חדשים ולא להתקבע על פתרונות קיימים.
"ישראל לא יכולה להתחרות בייצור מכוניות. ניסינו את זה פעם וזה לא עבד. איפה היא כן יכולה? בטכנולוגיה. שם היתרון היחסי שלנו".
לפידות: "אני מסכים עם גלעד. בישראל יש נטייה טבעית לחדשנות וליזמות. אנחנו רואים זאת גם בתחומי כלכלה אחרים, כמו טכנולוגיה ואפילו נדל"ן.
"ערכנו פעם בדיקה מה היה קורה למדדים בישראל, אם כל חברות הטכנולוגיה הישראליות שלא נסחרות בתל אביב היו עושות רישום כפול ונסחרות גם בארץ. מהבדיקה עלה שבמקרה כזה 50% מהמשקל של מדד תל אביב 125 היה מורכב ממניות טכנולוגיה. רק לשם השוואה, במדד S&P 500 האמריקאי משקל הטכנולוגיה הוא כ־35%, שמהם כ־25% הם שבע מפלצות הטכנולוגיה הגדולות. ישראל היא המדינה שהכי מוטה בעולם לתעשיית ההייטק. לא מפתיע אותי שבתחומי הפיתוח הנחוצים ביותר ישראל נמצאת בחזית".
