ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מאתגר את הקואליציה עם הצעה להקפיץ את שכר המינימום מ־29 שקל לשעה (5,300 שקל לחודש) ל־40 שקל לשעה – 7,440 שקל לחודש. ההצעה נידונה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, והיא זכתה לתמיכת שרת הקליטה פנינה תמנו שטה.
עם זאת, בסופו של דבר הוחלט לדחות את ההחלטה בשלושה חודשים. טיבי לא נואש והחליט להעלות את ההחלטה להצבעה מחר בקריאה טרומית בכנסת. על פי ההערכות, החוק צפוי לזכות לתמיכה של חברי כנסת מהאופוזיציה (כולל ח"כים שמכנים את ח"כ טיבי "תומך טרור") וגם של גורמים בקואליציה.
כך, למשל, תמנו שטה או ח"כ נעמה לזימי (מפלגת העבודה), שהביעו באופן מובהק את תמיכתם בחוק, לא יוכלו להתנגד להצעה. מנגד, ח"כ אפרת רייטן (מפלגת העבודה), יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שתומכת אף היא בהעלאת שכר המינימום (במסגרת עסקת החבילה במשק) לא תתמוך בחוק.
בקואליציה מקווים כי גם אם החוק יאושר בקריאה טרומית ויביך אותם, הרי בשלבים המתקדמים של החקיקה הוא ייפול בוועדת הכנסת.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים ד"ר רון תומר תקף בחריפות את הצעת החוק וכינה אותה "פופוליסטית מצד פוליטיקאים הנערכים לאפשרות של בחירות לכנסת". הוא הוסיף: "ההצעה היא פיגוע למגזר העסקי".
לדבריו, התעשייה הישראלית מתחרה עם יבוא ממדינות, כמו סין, טורקיה או הודו, שבהן שכר המינימום עומד במקרה הטוב על 10־20 שקלים לשעה, ולעתים אין שכר מינימום כלל. "המסגרת הראויה לדיון בנושא שכר המינימום היא עסקת החבילה במשק, אבל לצערי היא תקועה".
נשיא התעשיינים מביע חשש כי העלאה חדה כזאת בשכר המינימום תפגע בעיקר בתעשיינים מאזור הפריפריה, שעלולים להגיב בהעברת תוצרת לחו"ל, בצעדי התייעלות ובפיטורי עובדים.
"נכון שרמת התעסוקה במשק כעת היא גבוהה יחסית, אבל בתוך שנה־שנתיים המצב עלול להתהפך. זינוק כזה בשכר המינימום יאיץ את האינפלציה ויפגע בכוח הקנייה של שכבות האוכלוסייה שאינן צמודות למדד, ובראשן מקבלי הקצבאות".