משהו לא טוב עובר על הכלכלה העולמית. דווקא כשנדמה שמשבר הקורונה מאחורינו, האינפלציה מרימה פתאום ראש וכולנו מרגישים זאת בכל ביקור בתחנת הדלק או בסופר; בורסות העולם צונחות, מה שמביא להצטמקות החסכונות; ומי שלקח משכנתה גילה שההלוואה שנטל התייקרה בעקבות עליית הריבית בעולם. אז מה קורה לכסף שלנו? ומה אפשר לעשות כדי להיערך נכון למשבר, ואולי אפילו להרוויח ממנו?
נתחיל בדרמה בבורסות. שוקי המניות בעולם צנחו מתחילת השנה ב־15%־20% בממוצע, והבורסה בתל אביב ירדה בכ־10%. גם שוק איגרות החוב רשם ירידות חדות. התוצאה: תשואות שליליות בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. "הטלטלה בכלכלה העולמית נובעת משילוב של ארבעה גורמים עיקריים", מסביר אסטרטג הריביות של בנק לאומי, דודי רזניק.
"ראשית, רוב העולם יצא מהקורונה וחזר לשגרה מלאה, אחרי שנתיים של קיפאון לסירוגין. זה הביא לכך שביקושים שהצטברו התפרצו בבת אחת - מצב שלוחץ את המחירים כלפי מעלה. שנית, הריביות האפסיות והזרמות הכספים של הממשלות במהלך משבר הקורונה הותירו בידי הציבור כסף זול מאוד ובכמויות גדולות, דבר שגם הוא מעודד ביקושים. לכך הצטרפה המלחמה באוקראינה, שהאיצה מאוד את עליית מחירי האנרגיה והסחורות, כגון נפט וחיטה.
"הגורם הרביעי הוא סין. היא מספקת סחורות ומוצרים לכל העולם ואצלה נמשכת מדיניות הסגרים, מה שיוצר בעיות באספקה של מוצרים חיוניים שמגיעים ממנה, כמו שבבים לתעשיית הרכב. במקביל, כדי להתמודד עם האינפלציה, הבנקים בעולם מעלים את הריביות. שני הגורמים האלה - האינפלציה והריבית - מביאים לירידות החדות בבורסות".
האם לא ניתן היה לחזות את המשבר? שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי (ישראל) בחברת פיוניר ניהול הון, משוכנע שהכתובת הייתה על הקיר. "בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, הממשל והבנק המרכזי של ארצות הברית הציפו את המערכת הכלכלית בכסף כדי להניע את הכלכלה. היה ברור שיהיו לכך תופעות לוואי, כמו בועה בשוק האשראי, שאותה ראינו בשוק איגרות החוב, ובועה בשוק הנדל"ן, גם בישראל וגם בארצות הברית. האמריקאים הבינו את זה כבר לפני כמה שנים, ובתחילת 2020 הם כבר היו בתהליך של יציאה מהדפסות הכספים וההרחבות המוניטריות. ואז באה הקורונה, העולם נכנס ללחץ, והאמריקאים הורידו את הריבית בחזרה לאפס וחזרו להרחבה כמותית ולהדפסת כסף מסיבית.
בפועל, הקורונה נגמרה הרבה יותר מהר מכפי שהעולם צפה, אבל מאחר שהשוק הוחזק על ידי 'סטרואידים', מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות ולשבור שיאים, חברות הטכנולוגיה הגיעו לשווי מטורף ונוצרה אינפלציה. אם מוסיפים לכך את המלחמה באוקראינה שפרצה פתאום, וכשלוקחים בחשבון את התלות העולמית באוקראינה (חיטה וחמניות) וברוסיה (אנרגיה), אין פלא שהעולם נכנס לסחרור. להערכתנו, האינפלציה תישאר איתנו לפחות בשנה־שנתיים הקרובות".
אז מה כדאי לעשות בכסף שלנו? כל משבר מביא עמו גם הזדמנויות למי שמוכן לקחת סיכונים, וגם כאן התשובה נמצאת בעיקר בשוק המניות. "בעקבות הירידות בחצי השנה האחרונה, רמות התמחור בשוק המניות כרגע לא זולות באופן קיצוני, אבל הן הרבה יותר הגיוניות וסבירות", אומר רזניק.
"מי שחיפש כניסה לשוק המניות - זו נקודת כניסה לא רעה, אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו בתקופה די סוערת, ובעולם אינפלציוני שבו הריביות עולות. בתקופה הקרובה נראה תנודות משמעותיות, וייתכן שגם עוד ירידות. למי ששונא סיכון, זו לא תקופה טובה להיות בשוק המניות, ועדיף לו להשקיע באיגרות חוב קצרות טווח. גם פיקדונות בנקאיים באים בחשבון. לכל היתר, זו תקופה טובה להגדיל חשיפה למניות. חשוב לזכור שהשקעה בשוק המניות צריכה להיות לאורך זמן".
בן אריה מעריך גם הוא כי ההזדמנויות קיימות. "חברות כמו וולמארט, טארגט, מקדונלד'ס, בנקים וחברות ביטוח יודעות לעשות את ההתאמות למצב כדי שהרווחיות שלהן תחזור לרמות ההיסטוריות. אנחנו מאוד מאמינים במערכת הפיננסית בארצות הברית ובישראל. זה מגזר שיודע ליהנות גם מהאינפלציה וגם מעליית תשואות. הוא משקף את הכלכלה - והכלכלה טובה כרגע.
"חשוב להבין שהאינפלציה היא האיום האמיתי על החסכונות שלנו, ולא הירידות בשוקי המניות", מדגיש בן אריה. "כשהאינפלציה הייתה אפסית, כל תשואה הייתה תשואה ריאלית. היום יש סיכון שהכסף יישחק. כלומר, דווקא האפיקים הסולידיים יותר, הם גם המדאיגים יותר".
מה אפשר לעשות כדי לשמור על הכסף שמושקע באפיקים סולידיים כמו איגרות חוב?
רזניק: "להערכתי, שוק איגרות החוב עדיין יסבול מירידות בחודשים הקרובים. האינפלציה בישראל צפויה להמשיך לעלות, ואנו ממליצים על חשיפה לאיגרות חוב קצרות טווח ".
בן אריה: "מצד אחד, אג"ח צמודות למדד נסחרות בתשואות אפסיות ואף שליליות. אם נשקיע באיגרות חוב כאלה ובסוף יתברר שטעינו ושלא תהיה אינפלציה, אז אומנם לא הפסדנו, אבל גם לא הרווחנו. אם האינפלציה תמשיך לעלות, אז ערך הכסף ששוכב בעו"ש או בפיקדון שנתי יישחק, ולכן באפיקים אלה עדיף להשקיע את הכסף באיגרות חוב צמודות למדד וקצרות טווח של חברות בדירוגים גבוהים, למשל אגרות חוב של בנקים, חברת חשמל, נמלי ישראל, אמות או ריט 1. לגבי אג"ח שקליות - עדיין יש בהן 'בשר', אבל צריך לזכור את הסיכון האמיתי - האינפלציה".
עם זאת, נראה שבן אריה אופטימי, ואפילו מאוד. "אני לא מסכים עם הדיבורים על מיתון וכלכלה חלשה", הוא טוען. "הדבר הכי חשוב הוא כמה אנשים עובדים ומרוויחים, ודוחות האבטלה בארצות הברית, בישראל ובאירופה הם הטובים אי־פעם. הכלכלה במצב טוב, ולכן היא תוכל להתמודד עם האינפלציה".
גילוי נאות: לחברת פיוניר תכנון פיננסי (92) בע"מ ושמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי (ישראל), אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה, והוא אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.