"תחזית הצמיחה של ה־OECD לכלכלה הגלובלית עומדת על 3% לעומת 4.5% בתחזית הקודמת, וצפי לצמיחה של 2.75% בשנת 2023. ישראל תצמח ב־2022 ב־4.8% לעומת צפי של 4.9%. על הירידה המינורית בישראל היו מוכנות לחתום בעיניים עצומות רוב מדינות המערב". כך כותב דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל.
בסקירה שתוכנה הגיע ל"מעריב־השבוע" מביע המנהל במרכנתיל אופטימיות לגבי מצב השווקים בישראל, למרות חיתוך תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקאית על ידי הבנק העולמי מ־4.1% ל־2.9%. ג'ורג'י סבור שהצמיחה המחמיאה בישראל, צפי לאינפלציה של 4% בלבד, עודף תקציבי מתחילת 2022, גירעון שירד לאפס ונתוני אבטלה נמוכים ממקמים את הכלכלה בישראל בנקודת פתיחה טובה. על אף חוסר היציבות הפוליטית כל אלה ישפיעו לחיוב על השווקים בישראל.
הבנק העולמי וה־OECD שמו דגש על השפעתה הרעה של הפלישה הרוסית לאוקראינה, שגרמה להאטה של הכלכלה העולמית והזניקה את מחירי האנרגיה והמזון. הפלישה האיצה את האינפלציה וגרמה לפגיעה משמעותית בצמיחה.
העלאת הריבית יכולה למתן ביקושים בארה"ב, אך עלולה להעיב על הפירמות שיצרכו אשראי בריבית גבוהה יותר. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יפעל לשכנע את הסעודים בביקורו המתוכנן בחודש הבא בריאד להגביר את אספקת הנפט. יש בצעד זה כדי למתן את מחירי האנרגיה המאמירים. עליית מדד המחירים בארה"ב, לצד ההפנמה שתהליך העלאת הריבית עלול להיות ארוך וחד מהצפוי, הביאו גל נוסף של ירידות בשווקים, כשמדד הנאסד"ק ירד ב־30% מתחילת השנה.