כואב, אבל פחות: תעריפי החשמל אמורים להתייקר ב־1 באוגוסט בשיעור של 8%־9% "בלבד", בעקבות התערבות שר האוצר אביגדור ליברמן.
על פי נוסחת ההתייקרות המקורית הזינוק במחירי הפחם אמור היה לייקר את התעריף בלא פחות מ־15%. אולם לאור העובדה שבשנתיים־שלוש הקרובות השימוש בפחם בתחנות הכוח ייפסק לחלוטין, הוחלט לפרוס את ההתייקרות לתקופה זו, והיא תקוזז עם החיסכון שייווצר בתעריף בזכות הפסקה מוחלטת של השימוש בפחם בתחנות הכוח. עד אז חברת החשמל תספוג את עלויות המימון.
שר האוצר התערב לאחרונה גם במחירי הדלק והפחית את הבלו בשיעור נוסף של 50 אגורות, הפחתה שתיכנס לתוקף באמצע אוגוסט.
במהלך הישיבה נדונו התרחישים האפשריים. עקרונית ניתן היה אף למתן את ההתייקרות לשיעור נמוך מ־5%, אולם גורמי המקצוע התנגדו לכך, שכן מהלך כזה היה מערער לחלוטין את נוסחת ההתייקרות ופוגע בצורה לא מידתית בחברת החשמל. גם כך היא תיאלץ לממן את ההתייקרות בתקופת ביניים זו דרך גיוסי הון.
את ההחלטה בנושא הוביל יואב קוצבוי, ממלא מקום יו"ר רשות החשמל. לתפקיד אמור להיכנס אמיר שביט, שמועמדותו כבר אושרה על ידי שרת האנרגיה קארין אלהרר. אולם מינוי הקבע שלו ממתין לאישור ועדת המינויים בשירות הציבורי.
המיתון בעליית התעריפים יסייע בעיקר לתעשיינים. עם זאת, ההתייקרות, הגם שתהיה מתונה יותר, תגרור בעקבותיה ייקור של כמה אחוזים במחירי המים.
מהלך דומה בנוגע לתעריפי החשמל, שבו מועצת רשות החשמל שינתה את נוסחת התעריף, ננקט בתחילת 2022, כאשר במקום התייקרות של 8% הוחלט על ייקור התעריף ב־5.7% בלבד.
כך קרה גם לפני עשור בעקבות פיצוץ צינור הגז ממצרים. גם אז, בעקבות התערבות של גורמים פוליטיים, התעריף מותן בהרבה. בכל המקרים הללו חברת החשמל נאלצה לספוג את הפערים בתזרים המזומנים שנוצר.