מגבלות שהטיל המפקח על הבנקים יאיר אבידן על שכרם של יושבי ראש הדירקטוריון בבנקים ללא גרעין שליטה יצרו אפקט הפוך ממה שהתכוון. בהנחיות נקבע כי שכר היו"ר לא יעלה על ממוצע שכר הדירקטורים בתוספת אחוז מסוים לפי עבודת היו"ר בפועל. בנוסף נקבע כי היו"ר לא יהיה זכאי למענק של שישה חודשים בגין הודעת פרישה מוקדמת.
שכרו של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים ראובן קרופיק לשנת 2022 נקבע על 2.4 מיליון שקל לשנה, אולם כעת, בעקבות החלטת ועדת הביקורת והדירקטוריון לאמץ את החלטת המפקח, עודכן שכרו בדיעבד ב־540 אלף שקל והוא יעמוד על 2.94 מיליון שקל לשנה כבר החל מהשנה הנוכחית ועד סיום כהונתו באוקטובר 2025, ויהיה כפוף לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בבנק, שתכונס ב־11 באוגוסט.
באסיפה תובא לדיון שאלה מעניינת באשר לזהות רואי החשבון של הפועלים. בעלי המניות, המורכבים בעיקר מגופים מוסדיים ישראליים וכן ממשקיעים זרים, ייאלצו להכריע בסוגיה, כאשר דירקטוריון הבנק ממליץ שבתפקיד רואי החשבון ימשיכו לשמש משרד סומך חייקין KPMG ומשרד זיו האפט BDO.
ההמלצה למנות מחדש את סומך חייקין התקבלה אף שהוא משמש כמשרד רואי החשבון של מרבית המערכת הבנקאית (לאומי, דיסקונט והבינלאומי).
על תפקיד רואי החשבון בבנק הגדול במדינה התמודדו שני משרדים מהגדולים בישראל, כאשר שלושת הגדולים הם קוסט פורר את גבאי E&Y, קסלמן וקסלמן PWC וברייטמן אלמגור דלויש טוש (המשמש כמשרד רואי החשבון של מזרחי טפחות). למרות המוניטין הרב של כל אחד ממשרדים אלה הוחלט להשאיר אותם מחוץ לתמונה.
ועדת הביקורת דחתה את עמדת אחד מחברי הדירקטוריון, שטען כי יש צורך לרענן את זהות רואי החשבון, והוא נותר בעמדת מיעוט. הדירקטור טען כי החלפת משרד אחד תפתח את הדרך בעתיד לאפשרות שהבנק לא ייאלץ להסתפק בביקורת של משרד אחד בלבד, אך כאמור עמדתו לא התקבלה.
הוועדה העדיפה לקבל בין השאר את המלצת המנכ"ל דב קוטלר, וקבעה שליתרון הרענון יש חשיבות מוגבלת וכי למועמדים החדשים אין יתרון מובהק על רואי החשבון הנוכחיים.
במקביל, בדירקטוריון בנק הפועלים העניקו גיבוי לרואי החשבון של הבנק ופתרו אותם מאחריות בנוגע להסתבכות הבנק בפרשת העלמות המס בארה"ב. בדירקטוריון נקבע כי לא הוכחה רשלנות או הפרת חובת הזהירות, ולפיכך הבנק דוחה את הטענות נגדם בתביעה הנגזרת.