בשנת 2019 נחקק חוק המידע הפלילי ותקנות השבים. החוק היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2021, אולם המועד נדחה. כעת, בחסות הכאוס הפוליטי, הפך החוק למחייב – וגורם לפגיעה של ממש במעסיקים.
על-פי חוק המרשם הפלילי הישן, למעסיקים היה אסור לבקש תעודת יושר ממועמדים לעבודה. חוק המידע הפלילי החדש מוסיף מגבלה משמעותית: כעת אסור למעסיקים אפילו לשאול את מי שמעוניין להתקבל לעבודה אצלם שאלות לגבי עבר פלילי. גם שאלות לגבי רישום משטרתי אסורות לחלוטין, ולמעשה אסור למעסיק פרטי לשאול לגבי מגורים, גיל, שירות צבאי, מצב משפחתי, מצב רפואי, מצב כלכלי, טיפולי הפריה, הריון ועוד.
"המעסיק הפרטי בעצם עיוור לחלוטין לעברו של המועמד לעבודה בתחום הפלילי. מעסיקים עלולים לקלוט לעבודה עברייני רכוש, עברייני סמים, אנסים ואפילו רוצחים – ואסור להם לדעת זאת", מדגיש יניר מלך, מנכ"ל "אביר מודיעין וביטחון".
"זה היגיון מעוות", מתריע מלך, וכדוגמה מתאר העסקת עבריין רכוש שחייב כספים לשוק האפור כמחסנאי או קופאי. "הזכות הבסיסית של הקהילה לחיים שקטים ובטוחים הופקרה על-ידי החוק". בנוסף מתרעם מלך על היעדר השוויון בפני החוק: "מעסיק פרטי שינסה לברר פרטים לגבי העבר הפלילי של מועמד עלול לשלם על כך בשנת מאסר. לעומת זאת, כשמדינת ישראל קולטת עובדים לשירות המדינה, מותר לה לדעת עליהם הכל מכל וכל".