בשבוע שבו יוקר המחיה הוכיח שהוא כאן כדי להישאר, האינפלציה שברה שיא של 14 שנים והגיעה ל־5.2%, והעלייה במחיר הדירות זינקה לשיא של 17.8% בשנה, נפגשנו עם שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, שמשרדה (בין היתר) אמור לעמוד כחומה בצורה מול התייקרויות המחירים המטורפות ולרכז את הכלים לעידוד הצמיחה הכלכלית.
נתוני מדד המחירים לצרכן מוכיח: האג'נדה הכלכלית לא נעלמה | פרשנות
בתקופת כהונתה היה נדמה לא פעם שברביבאי לא הייתה נוכחת מספיק בהפעלת לחץ על היבואנים ועל הקמעונאים ובניהול המשבר. לוואקום שהשאירה נכנסו ח"כים, כמו מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, שקרא למרד צרכנים, זימן לוועדה את בכירי ענף המזון, קרא לקניית תחליפים זולים ולחם את מלחמתה, או ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת, בעוד דווקא השרה הממונה נמנעה מחתירה למגע.
גם כותבת שורות אלה הייתה בין מבקריה החריפים ביותר, שכן לא יעלה על הדעת שזו שיש בידיה את רוב הכלים הרגולטוריים להורדת יוקר המחיה, בין היתר האחריות על רשות התחרות, זרוע האכיפה המשמעותית ביותר בתחום, תפקיר את הזירה הבוערת לחסדי הריכוזיות ותיעלם מהעין הציבורית.
מצד שני, לזכותה של ברביבאי יש לזקוף את רפורמת היבוא שהובילה ואמורה להכניס תחרות אמיתית לשוק, שככל הנראה תבוא לידי ביטוי ומיצוי מלא רק בעוד כמה שנים ותיזקף לזכותו של אחד משרי הכלכלה הבאים. זאת, כמובן, בתנאי שההוזלות יגולגלו לצרכנים ולא יישארו בכיסי היבואנים.
היא מודה שהייתה עסוקה בעשייה ופחות בתקשור שלה החוצה, ולכן אולי נוצר הרושם שהיא לא שם. אבל כעת, ברוח קמפיין הבחירות של יש עתיד, היא מונה הישגים ומפרטת פעילות. "יקר פה", אומרת ברביבאי את מה שכולנו מרגישים בכיס. "אני באה מעפולה, ממשפחה מרובת ילדים. אני רואה ויודעת כמה עולה כל פריט, בכמה הוא עלה ומה מצפים מממשלת ישראל לעשות.
"עם כניסתי למשרד ערכתי סקר, ולפיו האיום הגדול ביותר על הציבור הוא יוקר המחיה, והאיום האיראני נמצא בסוף הרשימה. בחנתי אילו פעולות אפשר לעשות. במשך שנים היו פה הבניית חסמים, שימור התעשייה המקומית בכל מחיר והקמת מנגנונים שיקשו על התחרות באופן מובנה, חלקם קטסטרופליים.
"פרסנו את הנספחים שלנו בחו"ל וחתמנו על הסכמי סחר, כשההסכם עם האמירויות הוא חסר תקדים. כבר הספקנו לשכוח, אבל במהלך הקורונה, בשיתוף ראש הממשלה בנט ולפיד, התעקשתי להשאיר את העסקים פתוחים ולהמשיך במסחר תוך כדי לקיחת סיכון בריאותי מחושב. רצינו להוציא את האנשים לעבודה. נכון שלקח זמן ארוך מדי לפצות את בעלי העסקים, אבל במבצע עלות השחר נלמדו הלקחים".
רשות התחרות היא הכלי האפקטיבי ביותר למלחמה ביוקר המחיה. חלפו תשעה חודשים מאז נפתחה חקירת תיאום המחירים ברשתות השיווק, ושום דבר לא קרה. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
"רשות התחרות היא גוף עצמאי ואין לי רצון וסמכות להתערב בעבודה שלה. אני צריכה לוודא שהחקירה תמצה את עצמה. אני מאמינה שרשות חזקה והוגנת תעשה את עבודתה".
יהיו שימועים בקרוב?
"הרשות עצמאית ואין לי השפעה עליה".
היבואנים מותקפים מכל עבר, אבל מתעקשים להעלות מחירים. הם לא פוחדים מאף אחד, גם לא ממך.
"לכן התחלנו ביום האחרון של הכנסת בתהליך החקיקה של חוק היבוא המקביל, שימנע מבעלי זיכיון בשוק המזון ומוצרי הצריכה לפגוע ביבואנים מתחרים. רשות התחרות תוכל להטיל קנס של 8 מיליון שקל על מי שיעבור על החוק. לצערי, החקיקה לא הסתיימה ואני מתכוונת להמשיך אותה בכנסת הבאה.
"אנחנו מטפלים כל הזמן בהורדת יוקר המחיה ובהעלאת ההכנסה הפנויה, אבל בו־בזמן רוצים לשמור על ביטחון תזונתי ולהוריד מחירים. הורדת המכס על מכוניות לא מספקת, ואמרתי את זה לשר האוצר. קניית מכונית היא הוצאה גדולה וחשובה למשפחה, ואם נצליח להוריד את מחירי הרכבים נקל על הציבור".
אבל תגרמי לעומס בכבישים, לפקקים ולזיהום אוויר...
"הכל עניין של איזון אופטימלי, ונכון לעכשיו אפשר להוריד מכסים. הגדלת ההוצאה הפנויה היא חלק מהתפקיד שלנו והורדת מחירי הדלק מסייעת לה, כמו נקודות הזיכוי שנתנו להורים לילדים קטנים ומענק העבודה. גם משרד החקלאות עושה הכל כדי להוריד מחירים".
ולא מצליח. ההתייקרות הגדולה ביותר במדד המחירים האחרון הייתה בסעיף הפירות והירקות. זה קורה כי הגנת הצומח במשרד החקלאות תוקעת את הרפורמה של שר החקלאות. אתם מעבירים רפורמות ולא מסוגלים ליישם אותן.
"לו מישהו היה אומר לי ששרת הכלכלה תסדיר במשך כל כך הרבה זמן את רפורמת המזגנים עם שר האוצר והמשרד לאיכות הסביבה, הייתי חושבת שהוא מדבר שטויות. רצינו לייבא מזגים עם גז ידידותי לסביבה אבל עם סיכון מסוים. כדי שזה יקרה, צריך להכשיר מתקיני מזגנים, אז יצאנו להכשרה של 200 טכנאים. כמה אנרגיה אני משקיעה ביבוא של טיטולים... יש ריכוזיות וארבע סוגי רגולציות. הממונה על התקינה אצלי איגור, בחור יקר, שובר את הראש מה עושים עם זה".
ומה עם יבוא דגים וטונה? הרפורמה עברה לפני ארבעה חודשים וגם היא תקועה.
"הנושא נמצא במשרד האוצר בהיבט של הורדת מכסים, ואני מקווה שהוא יתקדם בקרוב מאוד".
יעלה ויבוא
רפורמת היבוא היא פרויקט הדגל של ברביבאי, כששותפים לו משרדי האוצר, הגנת הסביבה והבריאות. לכאורה, היא אמורה להגדיל את מגוון המוצרים על המדף ואת התחרות בין היבואנים ולהביא להפחתת מחירים של לפחות 10%, והיא כוללת שינוי של מאות תקנים שחלו על אלפי מוצרים בשלושה מסלולים, לפי רמת הסיכון שלהם.
בניגוד להליך התקינה הארוך והמתיש שהיה נהוג בעבר, נכנס מודל חדש שבמסגרתו היבואן יצהיר שהמוצר שייבא עומד בתנאיו של תקן בינלאומי ולא יחויב בבדיקה במכון התקנים או במעבדת תקינה פרטית. הרפורמה, שיצאה לדרך לפני חודשיים וחצי, צפויה לשחרר עומסים במכס ובנמלים, שבהם מצטברות כמויות עצומות של סחורות, עד לקבלת אישור תקינה, ותפחית במיליוני שקלים בשנה את תשלומי אחסון הסחורות בנמלים.
ברביבאי מספרת שעוד כשבנט היה שר הכלכלה, היא ביקשה לטפל בנושא היבוא המקביל והתכוננה למערכה בטקטיקה צבאית, כראוי לזו שנשאה דרגת אלוף בתפקידה כראש אגף כ"א לשעבר. "נפגשתי עם היבואנים וביקשתי שיסבירו לי מה קורה, כשהעומס בנמלים רק העצים את הבעיה. יש עולם שלם של מוצרים שהתקן הבינלאומי שלהם לא מתאים לתקן הישראלי.
"לפני שנה, בישיבות על חוק ההסדרים, כשראיתי ששום דבר לא זז, אמרתי אז לניצן (הורוביץ - ל"ר) לתת לי את סמכויות הבריאות בקשר ליבוא, כי הבנתי ששם דברים יכולים להיתקע, והוא אמר: 'את יודעת מה? זה שווה חשיבה'. נחמן אש הודיע אז שעם התמרוקים תהיה בעיה. העלינו על הקו את הגורם המקצועי במשרד הבריאות. שאלתי איך יכול להיות שאני קונה קרם לפנים בחו"ל ומשתמשת בו בארץ בלי בעיה, אבל כשהוא מגיע ביבוא הוא לא טוב. כשחזרנו לחדר, אמרתי שהאירוע לא מתרומם וקבעתי עם ניצן שרפורמת הטואלטיקה תתחיל בינואר הקרוב.
"יש פה מה שאני קוראת לו 'תקינת כולסטרול' - תקינה שקטה שמחייבת אותנו לעבור פריט פריט. אמרו לי שזה ייקח שנים. קבעתי את התאריך יוני 2022, ואמרו לי: 'המפקדת, זה לא ריאלי'. ביוני כבר היינו בתוך הרפורמה, הרגולציה, החקיקה הראשית, רשות המסים, מערכות המידע, פריט פריט. צריך להרגיל את היבואנים לתפיסה של הצהרה, והציפייה היא שהם יגלגלו את ההוזלות לצרכן".
איך תאכפי את זה?
"בדיוק בשביל זה קיים חוק היבוא המקביל, ועד אז גם הצרכנים צריכים לפקוח עיניים. ליבואנים היום אין תחרות, אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הזמנתי אותם אליי, כשהתייקר מחיר הפסטה, ואמרתי שאני מצפה שלא יעלו את המחיר עד לאחר פסח. כשתהיה תחרות אמיתית, זה לא יצטרך להיות בבקשות, בהסכמה או שלא בהסכמה. הימצאות שחקנים נוספים במגרש תפתח את השוק, ורשות התחרות תבדוק אם הכללים נשמרים.
"אני מאמינה גם בתחרות בתקינה, ומכון התקנים הוא תחת סמכותי. נכנס לכאן מכון גרמני שמזהה את ההזדמנות בשוק שלנו. מיניתי את מנכ"ל המשרד רון מלכא לעמוד בראש ועדה שתבחן מתן הקלות לרשתות שיווק זרות שייכנסו לישראל. הכשרות וסימון המחירים הם אתגרים לא פשוטים. כבר קופצים בתעשייה המקומית, שגם לה אני אחראית, ואומרים: 'למה אתם נותנים להם הקלות ולנו לא?', אבל הרעיון הוא להקל על הרשתות כדי להוריד מחירים.
"ברשות להגנת הצרכן ערכו מחקר שממנו עולה כי אף שמותג יקר יותר, ישראלים מעדיפים לקנות אותו. אני נזהרת לא לכדרר את האחריות לצרכן, אבל גם המודעות שלו לצרכנות נבונה היא חלק מהסיפור".
את מתכוונת לסגור את המועצה לצרכנות?
"יצא דוח מבקר חמור מאוד עליה וצריך לבחון לעומק את הצורך בה. אני שוקלת לחבר בין המועצה לצרכנות לרשות להגנת הצרכן ולחזק עמותות מהמגזר השלישי שעוסקות בתחום הצרכנות. הוצאתי מכרז לבניית אפליקציה שתנגיש את המידע הצרכני ואת השוואת המחירים בעלות של 6 מיליון שקל, כשהתיווך לצרכן ייעשה דרך מערך הדיגיטל הלאומי, שנמצא תחת משרד הכלכלה. כל חודש אנחנו מפרסמים סל השוואת מחירים. רמי לוי מופיע בו קבוע כקמעונאי הכי זול וסופר יהודה כהכי יקר".
נראה שהסל לא מגיע לרשתות השיווק או לא ממש מזיז להן, כי המחירים רק עולים.
"את האזרח לא מעניין מה קורה בחו"ל, ששם האינפלציה גבוהה בהרבה מ־5.2%, אבל אנחנו נמצאים על אותה פלנטה. לולא התנהלנו נכון, המצב שלנו היה הרבה יותר גרוע. אולי אני לא מתקשרת את מה שאני עושה ובתהודה הנכונה, אבל הנגיד מעלה את הריבית כדי להוריד אותה. לא משנה איך מסתכלים על זה, הדבר הכי גדול הוא בעיית הדיור. כשבעבר נבנו בפיק 53 אלף יחידות דיור, היום נבנות 79 אלף יחידות דיור".
וזאת טיפה בים. חסרות 200 אלף כדי לסגור את הפער, אבל אני לא אחראית לדיור".
"הלחם לא יוסר מפיקוח, אבל יעבור לסעיף אחר, שלפיו תיבחן ההתייקרות על פי הרווחיות. מי כמוני יודעת מה חשיבות הלחם במשפחה מעוטת יכולת. אף שצריכת הלחם האחיד עומדת על 10% בלבד, על פיתות ועל לחמניות משלמים הרבה יותר".
המשפחתונים יתייקרו?
"חשבתי שצריך להעביר גם אותם לאחריות משרד החינוך, בהיבט של פיתוח הכישורים, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ לבוא לקראת המטפלות שמבקשות להעלות את המחיר ב–500 שקל, כיוון שהוא לא עלה מ־2009. אולי נעשה זאת בפריסה עם מגבלות, כי גם להורים קשה לעמוד בנטל".
פריפריה במקום הודו
ברביבאי אינה אחראית רק לנושאים הכלכליים בתחום המחירים והפיקוח. גם זרוע העבודה הוכפפה למשרה - מה שהעלה כמה שאלות על המחסור בעובדים, בעיקר בענפי השירותים.
את אחראית גם לזרוע העבודה. מעסיקים לא מצליחים למצוא עובדים ולא נראה שהמדינה מתמרצת אנשים לחזור לעבוד.
"אין הצדקה לתת תמריץ לאדם שכשיר לעבוד. אני צריכה לעודד את מי שיש לו חסמים, נשים ערביות וגברים חרדים. אחוז האבטלה נמוך, יש 140 אלף משרות פנויות - מה שאומר שהמשק בצמיחה".
ובכל זאת הצורך בידיים עובדות אקוטי.
"אנחנו עוסקים בהבאת עובדים זרים מומחים ועובדים פלסטינים תוך כדי שמירה על התנאים ועל השכר שלהם יד ביד עם משרד הביטחון, ועושים הכשרות מקצועיות בסדר גודל שלא היה קודם, אחרי שהוצאנו את מנהלת ההכשרות מהאוצר, סגרנו את 'מעגלים' ואיגמנו את התהליך. הקמנו את מנהלת המעסיקים, ובכך אנחנו מנסים להקיף את כל התחום. אגב, אין סיבה שבתל אביב יהיו הזדמנויות תעסוקה טובות יותר מאלה שבפריפריה בעידן של עבודה מרחוק. עשיתי מיזם של עבודה מרחוק עם טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם, שאמרה בצדק, שעם הודו חברות הייטק יכולות לעבוד בקלות, אז למה שלא יעבדו עם מקומות מרוחקים בארץ?".
עם כל העבודה הקשה והרצון הטוב העובדות מדברות בעד עצמן: בקדנציה שלך יוקר המחיה רק עלה.
"אנחנו בשלטון פחות משנה וחצי, רק התחלנו את העבודה ורואים את השינוי. אם הממשלה הזאת תמשיך לעבוד גם אחרי הבחירות, נגיד לציבור: 'המצב לא טוב, אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, לולא עשינו את הפעילות הנדרשת. תסתכלו על העולם כרפרנס ותנו לנו להמשיך לעבוד'".
תישארי במשרד הכלכלה?
"אשמח לכל תפקיד ביצועי שיאפשר להיטיב עם הממשלה ועם הציבור הנהדר. השאיפה הראשונה שלי היא יציבות ממשלתית".