הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על החלטתה להעלות את גובה הריבית במשק. ברקע הודעתה, שוחחו ענת דוידוב ויעל איילון עם פרופ' משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. הוא התייחס באריכות למצב המשק הישראלי, ואמר: "חייבים לשים רגל על הברקס ולהאט את המהירות בה הכלכלה מתקדמת".
לקראת החלטת בנק ישראל: הנגיד חייב להסתפק בהעלאת ריבית של 0.5% לשנה בלבד
נתוני מדד המחירים לצרכן מוכיח: האג'נדה הכלכלית לא נעלמה | פרשנות
"המצב של הכלכלה שלנו הוא מצוין", חזן פתח בדבריו, "בשבוע שעבר פורסמו נתוני החשבונאות הלאומית שעדכנו אחורה וראינו שלמעשה אנחנו כבר שלושה רבעים נמצאים מעל לקו המגמה שהיה צפוי לפני משבר הקורונה. הפעילות במשק הכלכלית מאוד חזקה. במקביל אנחנו רואים עלייה באינפלציה קצת מעל 5% וברור לנו שחייבים לקרר את המשק".
"יש פה סתירה? אנחנו לא מבינים?", שאלו דוידוב ואיילון. "בוודאי שאין סתירה", ענה חזן, "כאשר המשק במצב כל כך טוב וחזק, יש ביקוש לעובדים - ואין עובדים שימלאו את המשרות. לאנשים יש הכנסה מאוד גבוהה והם רוצים להוציא את ההכנסה על מוצרים ושירותים, זה מה שבסופו של דבר מתדלק את עליית המחירים, ולכן חייבים לשים רגל על הברקס ולהאט את המהירות בה הכלכלה מתקדמת".
"השקל מתחזק - אתם לא חוששים ליצואנים?", שאלו השתיים. חבר הוועדה ענה כי "כרגע לא חוששים לפגיעה בפעילות. הדבר שמטריד אותנו זה התהליך האינפלציוני וחובה לעצור אותו ולהפך - זה מאפשר הוזלה של מוצרי הייבוא, חלקם באופן אוטומטי כמו טיסות לחו"ל, וחלק בתהליך קצת יותר איטי דרך עובדה שמוצרים מיובאים הופכים להיות יותר זולים".
הוא התייחס למצב האינפלציה בעולם ולאפשרות לעלות את הריבית גבוה משהעלו, ואמר: "אני חושב שבנק ישראל התחיל בהידוק המוניטרי בין הבנקים הראשונים כבר בשנת 2021, הפסקנו את ההתערבות בשטח מט"ח, הפסקנו הלוואות שנתנו לבנקים כדי שיתנו הלוואות לעסקים קטנים וזעירים והתחלנו להעלות ריבית".
"האינפלציה בישראל היא בעשירון הכי נמוך בין מדינות ה־OECD", הוא המשיך. "התחזית קדימה היא שהאינפלציה רק צפויה ללכת ולרדת לכיוון מרכז היעד. התחזיות שאנחנו עובדים מולן הן כאלה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא וגם אם הירידה לא תהיה מונוטונית אנחנו לא צופים עליה מעבר לשיעור הנוכחי. זה טוב שלאנשים יש הכנסה ביד, צריך קצת לצנן את ההתלהבות והמהירות בה מתרחשת הפעילות הכלכלית כדי להאט את התהליך של האינפלציה".
על שוק הדיור אמר כי "הדעה של הגופים הרלוונטיים הייתה ונשארה שהטיפול האמיתי במחירי הדירות היא דרך ההיצע. ראינו ברבעון הראשון של השנה עלייה מאוד גדולה בהתחלת בניות, אנחנו מקווים שההיצע יגיב. לגבי עליית הריבית, יכול להיות שהיא תאפשר במידה מסוימת התמתנות של עליית המחירים אבל זה לא הכלי שאמור לטפל בעליית מחירי הדירות".
עוד אמר חזן: "לתת לאינפלציה להמשיך להשתולל זה הדבר הכי רע שאנחנו יכולים לעשות למשק. זה פוגע בכוח הקנייה של הציבור, בפעילות הכלכלית ובעיקר באנשים החלשים. לכן, העלאת הריבית טובה לכל מי שחרד להמשך הפעילות הכלכלית הטובה במשק, במיוחד בשכבות החלשות".
"אם תראו שהנתונים מתייצבים - תשקלו להוריד?", שאלו דוידוב ואיילון. "לא", חזן ענה, "אנחנו עדיין בעיצומו של תהליך ההידוק. בהחלטה הקודמת, התחזית של חטיבת המחקר הייתה שנגיע ברבעון השני ב-2023 לריבית של שני אחוזים ו-75 עשיריות. אני מניח שההידוק ימשך ואם יהיו סימנים מעודדים נשמח להפסיק את ההידוק כמה שיותר מהר. כלי הריבית הוא מעצור שאתה מנסה לשים כדי שהרכבת לא תדהר מהר מדי".