נהוג לחשוב שהמשרות בהייטק אפורות, שהעובדים מבלים את זמנם מול צג המחשב. אבל מתברר שגם בתעשייה הטכנולוגית ביותר בישראל, יש מספר מצומצם של תפקידים שאינם דורשים עבודה מול מחשב, קוד או נוסחאות. יצאנו לחפש אותם כדי לשמוע איך זה ייתכן, ואולי גם לעורר תקווה אצל כל מי שרוצה יום אחד להיות בהייטק ולא יודע מה זה דאטה (טוב, כמעט).
"תמיד התעניינתי בטכנולוגיות רפואיות", אומרת ד"ר רלי בורדה, רופאה וטרינרית שעובדת כמדיקל מנג'ר בחברת המדטק MeMed. "הייתי רופאה וטרינרית ולמדתי באיטליה. עד אז קיבלתי מקרים בקליניקה ועסקתי בייחוד בתחום האולטרסאונד. באותה תקופה עקבתי אחרי המסע המוצלח של החברה בתחום, וכשקולגה שעבד שם סיפר לי שמחפשים מדיקל מנג'ר ושאל אותי אם אני מוכנה להגיע לחיפה, פשוט אמרתי 'כן'".
בורדה מספרת שהייטק תמיד ייצג עבורה שילוב של יכולות אישיות, ידע מולטידיסציפלינרי "וסביבה אתגרית שנשענת על טכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר ודורשת חשיבה דינאמית. וזה פשוט קרה. זה לא היה מטרת־על, אלא צירוף של נסיבות טבעיות".
עד כמה חששת?
"בגדול, לא חששתי - הסתקרנתי. ידעתי שזהו שינוי מבורך, אבל רק כשהגעתי באמת ל־MeMed, הבנתי כמה משמח היה לעשות את הצעד הזה לכיוון ההייטק".
המעבר היה קל?
"המעבר היה מרענן ובהחלט דרש משאבים, נחישות, החלטיות ושינוי גישה. מורכב לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לבסס בקיאות בידע ובטכנולוגיה הנמצאת בחזית המדע ברמה כזו שתאפשר להנגיש מידע למומחים בתחומם ולנהל איתם דיון רפואי מושכל, כזה שיוביל ללמידה ולקבלה של טכנולוגיה חדישה שפותרת דילמה רפואית שבעבר לא היה לה מענה. אז אולי אומרים שקשה יש רק בלחם, אבל זה מה שהופך את התהליך למאתגר ולמספק כשזה מצליח".
לבורדה זה הלך חלק, אצל רז אליספור, Head of Video בחברת Gloat זה דרש קצת יותר הסתגלות. ״עורך וידיאו הוא תפקיד שבמשך שנים רבות היה במיקור חוץ, אך מהפכת הווידיאו שמתרחשת בשנים האחרונות מובילה יותר ויותר חברות להשתמש בכלי השיווקי הזה", מסביר אליספור על התפקיד שנשמע הייטקיסטי, אך מגיע מעולמות שונים לחלוטין.
"תפקידים כאלה אכן קיימים בעולם ההייטק, בעיקר בחברות גדולות, ולשמחתי זה הולך ומתעצם. חברות כיום מתחילות 'להכיר' בעולם החדש שבו אנחנו חיים, ואנחנו עדים לאט לאט לצמיחה בכל הנוגע לתפקידי קריאייטיב בהייטק״. אליספור היה בכלל עורך במשרה מלאה בכאן 11 וידע שעריכת סרטים היא המקצוע שהוא רוצה לעסוק בו בחיים. אחרי הפרישה מהתאגיד הוא עבד פה ושם כפרילנס, אבל הבין שכדי להתפרנס בכבוד כדאי לו לנסות את מזלו בעולם יציב ורווחי יותר. ״המעבר החד הזה בין עולם התוכן של כאן 11 לבין עולם ההייטק היה תהליך מאתגר שלקח זמן והרבה סבלנות מצד כל הגורמים״.
בלי ניסיון בהייטק היו שהרימו גבה?
״חיפשו ב־Gloat מישהו שיקים את מערך הווידיאו מאפס, וחבר שעבד בחברה הפנה אותם אליי. התחלתי לעבוד כאן לפני כחצי שנה, והאתגר גדול, מרגש ומעניין. כבר בשלבי הראיון הבנתי ש־Gloat רואה את מה שהרבה חברות עדיין לא מצליחות לראות - איזה כוח יש לווידיאו כשזה מגיע לשיווק ועד כמה הוא חלק אינטגרלי וחשוב שיכול לתמוך בכל מחלקות החברה. מאז הספקתי להכין עשרות סרטונים עם לקוחות ענק, כמו יוניליוור ומאסטרכארד, לביים צילומים בלונדון ולערוך סרטוני מוצר וגם סרטונים המיועדים לעובדים״.
אליספור מודה שהוא לא חלם על הייטק כלל וזה היה רחוק ממנו שנות אור. "עזבתי את תאגיד השידור כדי להתעסק ולטעום מעולמות תוכן שונים - עניין אותי מאוד ליצור קליפים של וידיאו ולהבין איך משווקים מוצרים דרך וידיאו. לא תיארתי לעצמי שיש קשר ישיר בין העולם שלי לבין ההייטק, כמה איהנה בתפקיד כזה וכמה ההשפעה שלי תהיה גדולה וחיובית. אני מרגיש שכל הדברים שלמדתי בקריירה שלי, בין שבתיכון, בצה״ל או בתאגיד השידור, באים לטובתי ועוזרים לי לבצע את התפקיד שלי כיום בהייטק. מעבר לכך, אני זוכה לעשות בעבודה שלי את מה שאני הכי אוהב לעשות, ועל זה אני מאושר״.
ובכל זאת, היכן האתגרים?
״אני חושב שכל מי שמגיע מעולם הקריאייטיב ומעולמות יצירתיים אל עולם ההייטק מקבל קצת שוק בהתחלה. בימים הראשונים אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים בגוגל ביטויים שנשמעים כמו סינית. מצאתי את עצמי יושב במאות פגישות ומנסה ללמוד על החברה ומיליוני מושגים. אפשר לומר שלקח לי כמה שבועות לעכל את המעבר הקיצוני הזה בין עבודה כחלק מצוות בכאן 11, שכל מהותו הוא לחשוב על התסריט לסרטון הבא, לבין הובלת צוות וידיאו בחברת הייטק גדולה שלא עוסקת בתחום כלל. אבל אחד הדברים שאני אוהב הוא שיש לי מקום להביע את עצמי - ניתן לי חופש יצירתי מוחלט, ובסוף אני זוכה לייצר דברים שאני גאה בהם ומתרגש מהם. מעולם לא חלמתי שהעבודות שלי יוקרנו על מסך ענק בטיימסקוור בניו יורק או בשדות תעופה בינלאומיים, אבל זה מה שקורה היום וגורם לי להבין שיש עוד הרבה יעדים שלא כבשתי״.
מווידיאו לאפקטים קוליים בהייטק: כן, מתברר שבחברת Artlist יש מקצוע כזה - תשאלו את תום אידן, שמשמש כראש תחום אפקטים קוליים בחברה. "העברתי סדנת אומן במכללת כנרת בעמק הירדן בתור מפיק ומוזיקאי פעיל. ישבתי עם ראש המגמה אז, והוא סיפר לי על החברה ואמר ששווה שאכניס את המוזיקה שלי לקטלוג שלה. לאחר כמה שנים חבר מהתחום סיפר לי שמחפשים בה עובד לתפקיד ניהול ספריית האפקטים של החברה, והרגשתי שזה מתאים ליכולות שלי מבחינה ניהולית ומקצועית".
מה זה בדיוק סאונד בהייטק?
"אני מנהל את קטלוג האפקטים הקוליים של Artlist. כדי להקליט את אותם קולות שלעתים אנחנו שומעים בסרטים או בפרסומות על אנשי המחלקה לצאת ולהקליט אותם לפעמים במקומות לא קונוונציונליים, כמו נמל תעופה, כביש סואן, שוק ואפילו גן חיות. לעתים מקליטים גם באולפן שבירת חפצים, כמו טלוויזיות, קולות מוזרים או ירקות כדי לדמות שבירת עצמות. אנחנו עובדים בצמוד לצוותי פרודקט, פיתוח וקריאייטיב כדי להביא את הידע המקצועי שלנו למשתמשים".
המעבר היה קל?
"הייתי פרילנסר כל חיי. המעבר לשכיר של 9:00־17:00 היה מוזר לי בהתחלה מבחינת מיינדסט: הייתי צריך לשנות את אורח החיים שחייתי בו, שכלל לו"ז גמיש, שבו יכולתי לסדר את השבוע ואת שעות העבודה שלי בצורה חופשית מאוד, לתוך לו"ז הרבה יותר קבוע. המעבר היה מורכב, אבל בזכות מוסר עבודה גבוה הצלחתי להשתלב מהר משציפיתי, וההרגשה שאני לוקח חלק מרכזי בארגון מתגמלת מאוד ברמה האישית והמקצועית".
כמה עבודה יש בתחום הזה בהייטק?
"אפשר לספור על עשר אצבעות חברות בארץ שעוסקות באודיו או במוזיקה כתחום עיקרי, אבל לעומתן יש לא מעט חברות שצריכות תפקידים בתחומים האלו לעבודות שונות בתחום התוכן - החל מפודקאסט פנימי שמפעילות חברות שונות ועד סרטוני תדמית שדורשים עבודת סאונד. כך, כמו בכל תחום, לאנשים המוכשרים תמיד יש ביקוש, ובייחוד בהייטק".
בלי לפטופ
נגה גבעולי־גרובר היא אדריכלית בכירה במחלקת Digital Twin בחברת Veev, שאחרי חופשת לידה ארוכה ועבודה במשרד אדריכלים חיפשה עבודה. "חיפשתי את עצמי וראיתי מודעות הקוראות לאדריכלים בעלי רקע בעבודה בארה"ב וידע באנגלית. היות שהיה לי ניסיון כזה, הסתקרנתי. העבודה נשמעה לי מעניינת ומאתגרת. וכך מעובדת במשרד אדריכלים מסורתי מצאתי את עצמי עובדת בהייטק".
מה ההבדל בין עבודה במקצוע שלך בחברה רגילה בתחום לבין עבודה בחברה טכנולוגית?
"ברמת אורח החיים יש הבדל משמעותי. כשעבדתי במשרד אדריכלים, לא היה לי לפטופ. העבודה התחילה ונגמרה במשרד. ב־Veev ובאופן כללי עבודה בסטארט־אפ דורשת קצב עבודה מהיר יותר. למרות הרצון להפריד את העבודה מהבית, הדבר שלוב זה בזה. לצד זאת, המעורבות הרגשית שלי הרבה יותר גדולה פה. ידוע מה מונח על הכף, מה הן הציפיות מאיתנו ומה היא חשיבות העבודה שלנו. לכן הנכונות לזמינות גבוהה ולמענה מהיר לבעיות באה לי באופן טבעי".
והסביבה בוודאי שונה
"הבדל נוסף ומשמעותי הוא סביבת העבודה ההייטקיסיטית ששונה מאוד מזו של משרדי אדריכלים שהכרתי. אנחנו עובדים עם מהנדסים, אך גם עם מפתחים ועם עוד כל מיני בעלי תפקידים שבאמת לא נתקלים בהם בעולם האדריכלות המסורתי. גם אין שולחן ביליארד באמצע משרד אדריכלים ולא גרנולה במטבח… אין צוות HR מושקע ודאגה תמידית לרווחת העובד. זה בהחלט שינוי מרענן. כל הטרמינולוגיה של עולם ההייטק הייתה חידוש עבורי".
אדפטציה נוספת ומעניינת למקצוע נחשב מאוד בחוץ שהפך להיות הייטקיסטי בשנים האחרונות היא ביולוגיה. ליאור שאודר, ביולוג ראשי ועובד במחלקת המחקר והפיתוח בחברת Simpliigood, החליט לאחר השירות הצבאי לעסוק במקצוע שקשור לבעלי חיים, ובסיום התואר השני בביולוגיה השתלב בחברה לגידול מיקרו־אצות בצפון הארץ. במהלך העבודה בחברה צבר ידע רב, ולאחר מכן השתלב במשרה בכירה בחברת Simpliigood, שהיא חברת סטארט־אפ בתחום הפודטק המתמחה בגידול אצות ספירולינה ובשילובן במאכלים שונים, בהם תחליפי דג ובשר.
מה ההבדל בין עבודה במקצוע הזה לבין התפקיד שלך בחברה טכנולוגית?
"חברות רגילות בתחום הזה הן חברות יצרניות, כמו הנדסת מזון, פיתוחי מזון ופס ייצור. השוני ב־Simpliigood הוא שהחברה אינה מתעסקת בייצור נטו של אצת הספירולינה, אלא מטרתה לשים דגש על המחקר, כאשר תמיד עומדים על הפרק כמה תחומים במקביל. השילוב בין הטכנולוגיה לביולוגיה, בין הייצור לחדשנות, בתוך צוות קטן ושאפתני משנה את צורת העבודה. אחוז גבוה מעובדי הייצור הם ביולוגים, כך שניתן לשלב בין תפעול שוטף של הייצור לפעילות מחקרית. בסופו של דבר המטרה של החברה היא לייצר תחליף חלבון בר־קיימה, לכן המחקר והחדשנות הדרושים על מנת להפוך את אצת הספירולינה לתחליף דג או בשר דורשים להיות יצירתיים ולחשוב בגדול - דבר שלאו דווקא נדרש בחברה יצרנית".
תפקיד של Content Moderator בסטארט־אפ הגיימינג Overwolf נשמע תפקיד הייטקיסטי להפליא, אך מתברר שכל מה שצריך הוא להכיר משחקים. ענקית הגיימינג Overwolf פיתחה את הפלטפורמה המובילה ליצירה, שרתים פרטיים ואפליקציות למשחקי מחשב. הפלטפורמה תומכת ביותר מ־1,000 משחקים ומשרתת כ־100 אלף יוצרי תוכן עצמאיים, המייצרים דרכה הכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולרים.
מדי שנה יש יותר מ־15 מיליארד הורדות של אפליקציות ומודים המפותחים דרכה, ומדי חודש יש יותר מ־31 מיליון גיימרים פעילים שעושים בהם שימוש תוך כדי משחק. מדובר כאן בכמות בלתי מבוטלת של יוצרים ובכמות עצומה של תוכן המיוצר בפלטפורמה. ויותר מהכל, יש המוני גיימרים שצורכים את המודים ואת האפליקציות האלו על בסיס יומי.
מישהו צריך לעשות סדר בכל זה: לשחק במשחקים עצמם ולוודא שהמודים והתוספים שעולים לפלטפורמה הם איכותיים, עומדים בסטנדרטים ומותאמים למשחק ולקהילות השחקנים. האדם הזה הוא Content Moderator. בועז מרשל עוסק בתפקיד כבר קרוב לשנה.
איך נראה היום שלך?
"אני בעצם אחראי לבקרה של כל התוכן שעולה אלינו לפלטפורמה. התפקיד שלי הוא לוודא שכל תוכן, כל תוסף כזה למשחק, הוא איכותי, ראוי לשימוש ועומד בסטנדרטים שלנו ושל המשחק שעליו הוא בנוי. כל תוסף צריך לעמוד בכמה וכמה פרמטרים כדי לעבור את הסינון. ביום ממוצע יוצא לי לעבור על כמה מאות פרויקטים כאלה של תוספים גם באופן ידני וגם בעזרת כלים שונים של אוטומציה".
מה, לדעתך, הופך את התפקיד הזה למיוחד?
"הוא יושב על התפר שבין הגיימינג לבין הטכנולוגיה. מצד אחד, כל המהות של החברה היא לגמרי גיימינג. כמו רוב העובדים כאן, אני גיימר בעצמי ואני מתעסק מדי יום במשחקי AAA המובילים בעולם, כמו Minecraft ו־World of Warcraft, ובתוספים שיוצרי התוכן בונים עליהם. מצד שני, Overwolf היא גם חברה טכנולוגית - אנחנו מייצרים כאן כלים שמאפשרים ליוצרי תוכן לבנות תכנים למשחקים האלה, להפיץ אותם ולהרוויח מהם כסף. התפקיד שלי מאפשר לי לחיות את החיבור הזה ברמה היום־יומית: לעבור על התכנים שיוצרי התוכן בונים ולוודא שהם יכולים לעלות לפלטפורמה, גם מבחינת התאמה למשחק וגם מבחינה טכנית. יש כאן בעצם התייחסות לכמה קהלים במקביל - גם ליוצרי התוכן וגם לגיימרים עצמם שצורכים אותו, ואני חושב שזה סופר מגניב ומיוחד".
מה נדרש לתפקיד כזה?
"קודם כל, אהבה חזקה לגיימינג והיכרות מעמיקה עם עולם התוכן הזה. יש יתרון גם להיכרות מעמיקה עם כמה שיותר משחקים וכמובן נכונות להתעדכן במשחקים חדשים שיוצאים ולנסות אותם. כמו כן, כדאי מאוד להכיר פורומים וקהילות של גיימרים ושל יוצרי תוכן. חשוב להיות חלק מזה, לדעת איפה הם מסתובבים ומדברים ולהכיר את כל המקומות הכי לוהטים - החל מדיסקורד ועד רדיט. יש בתפקיד גם היבט של תקשורת מול יוצרי התוכן עצמם - מענה על שאלות או עזרה בפתרון תקלות וכולי, אז חשוב להגיע בגישה שירותית ואדיבה ולהיות תמיד עם נכונות לעזור. צריך, כמובן, לזכור שבסופו של יום אנחנו עוסקים בעולם תוכן של משחקים ושל כיף. לכן חשוב להביא את זה כמה שיותר לידי ביטוי".
