התאחדות התעשיינים מציגה עשרה צעדים חיוניים לשינוי פני הכלכלה והמשק ולטיפול ביוקר המחיה. פרטי התוכנית שגובשה בשיתוף כלכלנים, שתועבר למפלגות הרלוונטיות לקראת הבחירות, נחשפת ב"מעריב" לראשונה.
שני הסעיפים הראשונים בתוכנית נוגעים ליוקר המחיה ולסוגיית הטיפול במחירי הדיור. התוכנית כוללת את הגדלת היצע הקרקעות וחיתוך דרמטי בבירוקרטיה ובהליכי הרישוי במטרה לקצר לוחות זמנים להיתרים. לרשויות המקומיות שיקדמו מתחמי דיור ותעסוקה יינתנו תמריצים חיוביים.
לצורך העניין, תובטח שמירה על שרשראות האספקה של חומרי הגלם לתעשיית מוצרי הבנייה ולמניעת עיכובים בנמלים. ההמלצה השנייה היא להפחית במחצית מע"מ על מוצרי יסוד ובעיקר מזון, כמקובל במדינות ה־OECD, ולהעמידו על 8%.
הגברת התחרות במשק תיעשה דרך עידוד צמיחת חברות מקומיות קטנות ובינוניות לשם שמירה על התעסוקה והרחבתה. עוד מציעים התעשיינים לעבור משיטת "שכר מינימום" לשיטת "הכנסת מינימום", שלפיה רק מי שמרוויח שכר עד 33% מעל לשכר המינימום ייהנה ממנגנון עדכון השכר. "כך נוכל לתת יותר לאלו שמרוויחים מעט ולא לכל מי ששכרו במשק צמוד לשכר המינימום", מדגיש ד"ר רון תומר, נשיא התעשיינים.
עוד בתוכנית: שינוי מנגנון ההצמדה לשכר הממוצע במשק וייצור מנגנון התלוי בשכר החציוני (במקום השכר הממוצע שמושפע מהתנודתיות בהייטק). סעיף נוסף הוא יצירת חוק איסור שביתה בשירותים חיוניים.
עוד סעיף מתייחס להפחתת עלויות ייצור ומסים עקיפים, כמו עלויות המים, הארנונה והרגולציה לעסקים, כדי שיקלו על העסקים ויתגלגלו להפחתה במחירי המוצרים לצרכנים.
בנושא החקלאות, התעשיינים מבקשים להשוות את הסבסוד לחקלאים לזה המקובל ב־OECD באמצעות הגדלת הסבסוד הישיר והפסקת כלל הסבסוד של מוצרי חקלאות דרך מחיר המוצר.
כצפוי, התעשיינים מתייחסים גם להסרת חסמים רגולטוריים ולהעברת אחריות הדיווח לרשויות הרלוונטיות לעסקים במקום המתנה אינסופית לאישורים.
עוד הם מציינים בתוכנית השקעה בטכנולוגיות שמעלות את פריון העבודה והחלת פחת מואץ בכל שנת 2023.