"יכול להציל חיים של אנשים": הד"ר ליין שפתחה תרסיס נגד שפעת

ד"ר גילי רגב, 50, גדלה ברעננה ובהרצליה, ושירתה ביחידה 8200. את לימודיה האקדמיים רצתה לקשור לתחום הכימיה, אבל כפי שהיא מגדירה "רציתי ללמוד משהו עם כימיה אבל לא כימיה, אז הלכתי ללמוד טכנולוגיית מזון בפקולטה לחקלאות. כשסיימתי את התואר הראשון, בא אליי אחד הפרופסורים ושכנע אותי לעשות תואר שני אצלו. במהלך התואר עשיתי קורס בכימיה של יין שהנחה יאיר מרגלית והתאהבתי בעולם היין. מצאתי את העולם הזה מרתק".

אחרי דם, יין הוא הנוזל השני ביקום במורכבות שלו. התחלתי ללמוד, לטעום, לעבוד וללמד יין בארץ. כתבתי במגזין 'על השולחן' וטעמתי בפאנל הטעימות שלו. הייתי עמוק בתוך עולם היין הישראלי בימיו המוקדמים. מסעדת 'מול ים' פנתה אליי וביקשה שאבוא להיות הסומלייה של המסעדה, ואכן עשיתי כך במשך שנה במהלך לימודי התואר השני".

איך הגעת מיין עד הלום?
"חיפשתי לעשות דוקטורט בביוכימיה בתחום היין ומצאתי שני מנחים שהסכימו להנחות אותי, פרופ' זהר כרם ופרופ' עודד שוסיוב. במהלך הדוקטורט התחתנתי ונולדו לי שני ילדים. בעלי מאוד רצה לנסות לגור במקום אחר, ואני הסכמתי לנסוע לעשות פוסט דוקטורט בוונקובר בקנדה. נסענו עם ילד בן שלוש וילד בן חצי שנה. לא היה קל ואני לא נהניתי מהאוניברסיטה. לא רציתי לעשות מחקר כדי לפרסם.

מפרות לבני אדם

"חיפשתי משהו משמעותי יותר. אחרי ארבע שנים פגשתי לגמרי במקרה את ד"ר כריס מילר, השותף שלי היום. באותה תקופה גם התגרשתי. כריס חיפש מישהו עם רקע בכימיה שיעזור לו למצוא דרך לייצר חנקן חמצני בנוזל. עבדנו על זה ביחד כמה שנים ואז הקמנו חברת סטארט־אפ שעוסקת בטיפול בזיהומים של בעלי חיים, כאשר אחת המטרות הייתה לנסות להוריד את השימוש באנטיביוטיקה בפרות (cows) באמצעות ספריי לאף המיועד לפרות שהיה מבוסס חנקן חמצני. מכרנו את הזכויות אחרי כמה שנים לחברה גדולה ובאותו זמן הפטנט שלנו לייצור חנקן חמצני בנוזל אושר בארה״ב".

בשלב הזה, בשנת 2017, היא מציינת, "כבר ידענו שהנוזל הורג חיידקים, וירוסים ופטריות. פיתחנו תמיסות שמשחררות את הננו מולקולה של חנקן חמצני (Nitric Oxide) במטרה להילחם במחלות זיהומיות חיצוניות. החלטנו קודם כל לעשות ניסוי לטיפול עם אמבטיות לפטריות בין האצבעות ברגליים, לראות אם מה שראינו במעבדה, גם עובד במציאות על בני אדם. היו תוצאות מעולות.

"בעלי השני, שהוא על כיסא גלגלים, כל הזמן מקבל חתכים, הרגליים מזדהמות ונהיים פצעים שצריכים אנטיביוטיקה והחלמה ארוכה. הוא התחיל להשתמש באמבטיות האלו ונדהם מהתוצאות. הוא לחץ שנתחיל את החברה ושאני אהיה המנכ"לית. הוא מגיע מעולם ההשקעות וראה הרבה מנכ״לים בעבודתו. הוא טען שאני באישיותי תפורה לתפקיד. מאז אני לומדת כל הזמן ומקיפה את עצמי בהרבה אנשים יותר חכמים ומנוסים ממני".

החברה, לדבריה, הוקמה במטרה להביא את המוצר של הטיפול לפטריות ברגליים לשוק ומשם לקחת את זה לטיפול בפצעים ברגליים של חולים סוכרתיים. "התחלתי לגייס כספים והמשימה הייתה לא קלה. היו שאלות כמו 'מי אתם'?, 'זה לא שוק גדול מספיק', 'כל החברות שניסוי טיפול בפצעים ברגליים של חולים סוכרתיים נכשלו' וכדומה. הייתה לנו בעצם פלטפורמה והנוזל שפיתחנו (שיכול גם להיות ג׳ל או קרם) יכול לטפל בהרבה מחלות זיהומיות חיצוניות כגון: סינוסיטיס, פטריות הציפורניים, מניעת שפעת, דלקות גרון, אקנה ועוד. ההחלטה הייתה להתחיל בסינוסיטיס ופטריות בציפורניים. גייסנו 2.5 מיליון דולר, סיימנו ניסוי ראשון והתחלנו ניסוי שני בחולים עם סינוסיטיס ואז פרצה הקורונה".

איך המגיפה השפיעה על העבודה שלכם?
"מיד שינינו כיוון והתחלנו בקנדה ניסוי למניעה של קורונה. מכיוון שהמוצר שלנו משתמש בחומרים ידועים שמשתמשים בהם במזון, וכמות החנקן חמצני היא מאוד נמוכה ובטוחה לשימוש, ומכיוון שכבר היו לנו תוצאות שמראות שהנוזל מנטרל וירוסים במעבדה (כמו שפעת, RSV ו־Rhynovirus), אז יכולנו להתקדם מהר. אני למשל משתמשת בגרסה הישנה של הספריי כבר חמש שנים בכל פעם שאני עולה על מטוס, כדי לא לחטוף שפעת.

בשנתיים וחצי האחרונות התקדמנו מאוד מהר עם ייצור. ייצור וולידציה התחלתיים נעשו בחברת נקסטר הישראלית. פיתחנו בקבוק חדש, מכונות למילוי, את כל תהליכי הוולידציה וכדומה. עשינו מספר ניסויים בעולם (קנדה, תאילנד, אנגליה והודו), חלקם בשיתוף חברת גלנמרק ההודית. הניסוי בהודו פורסם בכתב העת המדעי The Lancet Regional Health  Southeast Asia. הניסויים הראו את הבטיחות של המוצר. כמו כן, המוצר מוריד עומס ויראלי משמעותי באנשים חולים בקורונה, מקצר את זמן המחלה אצל אנשים בסיכון. הוא גם הראה ירידה של 75% בתחלואה באנשים שנחשפו".

לדבריה, המוצר המתעתד להגן מפני וירוסים, הגיע למדפים ביולי 2021 במקומות שונים בעולם וגם בישראל, ונמכרו ממנו יותר ממיליון יחידות. "בישראל המוצר משווק בבתי מרקחת כתרסיס לאף בשם enovid" (בחלק מהמקומות בעולם הוא משווק תחת המותג VirX), היא אומרת.
"בארץ, כמו גם באירופה, באינדונזיה, בתאילנד, בהונג קונג, בסינגפור ובדרום אפריקה הוא מאושר לשימוש להגנה מפני וירוסים, ובהודו המוצר מאושר לשימוש לטיפול בחולי קורונה בסיכון גבוה".

תרסיס או חיסון?
האם מבחינתך התרסיס הזה מהווה תחליף לחיסון? "אני לעולם לא אגיד על משהו שהוא תחליף לחיסון. בווירוס כזה כמו קורונה צריכים את כל האמצעים כדי להילחם בו. החיסון בעיקר מוריד את עוצמת המחלה, ואילו התרסיס הוכיח בניסוי בבני אדם שהוא מוריד את הסיכוי שלך להידבק. התוצאות שלנו גם מראות שהתרסיס יכול להקל אחרי ההדבקה. אני, כאמור, לא עולה על מטוס בלי התרסיס הזה, ואני טסה המון. אני גם התחסנתי וגם נמצאת עם התרסיס, צריך לעשות מה שאפשר. ועכשיו, לקראת החורף, אם את יכולה להשתמש בזה ואפילו למנוע שפעת, אז למה לא? כמובן ששום דבר הוא לא 100%, אבל זה ספריי עם כל כך הרבה תוצאות קליניות רציניות שמבוסס על מחקר חזק".