חגיגות "העודף התקציבי", שעליהן התבשרנו ערב הבחירות האחרונות, וההצעות השונות והמשונות לשימוש בכסף - עומדות להסתיים. לפי נתוני האוצר, שפורסמו אתמול, הגירעון במשק (עודף הוצאות על הכנסות) בחודש אוקטובר עמד על 3.1 מיליארד שקל.
אחת הסיבות לגידול בגירעון באוקטובר הייתה הוצאה חריגה של 5.1 מיליארד שקל בגין הסדר ההבראה עם קרנות הפנסיה הוותיקות.
הירידה בעודף מוסברת בדחיית מסים בהיקף של 2.8 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר 2021. ב־12 החודשים האחרונים העודף התקציבי נמוך הרבה יותר ועומד על 8 מיליארד שקל, המהווים 0.5% מהתוצר.
ההכנסות מתחילת 2022 הסתכמו ב־366.9 מיליארד שקל לעומת 313.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות ההכנסות המקורית ל־2022 כולה נאמדה ב־397 מיליארד שקל. והנה כבר כעת, חודשיים לפני סוף השנה, האוצר קרוב ליעד ההכנסות השנתי.
ההכנסות ממסים ישירים עלו ב־17%, ההכנסות ממסים עקיפים - ב־4%, וההכנסות מאגרות - ב־6%. תמונת המצב הפיסקלית מלמדת כי הגירעון התקציבי ב־2022 כולה יהיה קרוב לאפס. עם זאת, שר האוצר אביגדור ליברמן כבר הבהיר שלא ניתן יהיה להשתמש ב"עודפי התקציב" למטרות שוטפות.
אין המדובר בפועל בעודפים, וכל עודף ההכנסות שנוצר מיועד להחזר חובות. כדי להגשים את תוכניות הממשלה החדשה, את ההסכמים השונים (כמו הסכם השכר החדש במגזר הציבורי) או כל הוצאה חריגה אחרת - יהיה צורך באישור תקציב חדש. אם הוא לא יאושר עד סוף השנה, האוצר ייאלץ לעבור לניהול משק המדינה בשיעור של 1:12 מסך ההוצאה השנתית האחרונה, כשהיא צמודה למדד.
הממשלה אמורה לאשר את התקציב עד אמצע מרץ 2023, ואם הוא לא יאושר בגלל חילוקי דעות קואליציוניים, לכאורה הממשלה תיפול. אלא שההסתברות לכך היא אפסית, וכבר עם הקמתה, נראה שתתבקש דחייה בלוח הזמנים, כך שהתקציב יאושר רק לקראת יוני־יולי 2023.