בגיל 67 הפך זאב שטח, איש הייטק ותיק ומוערך, לסלב. מאז שעלתה לאוויר הפרסומת של קומסיין, החברה שבבעלותו, לשירותי חתימה דיגיטלית לעסקאות נדל"ן, שבה הוא משכנע את הצופים כמה טוב לחתום וירטואלית, אנשים עוצרים אותו ברחוב.
"היה לנו קמפיין עם חיים הכט לפני כמה שנים על חשבוניות דיגיטליות", הוא מסביר איך הכל התחיל, בצניעות של כוכב בתחילת הדרך. "אנשים אמרו לי שזה לא עובר מסך, כי נראה שהוא מדקלם את מה שאני כתבתי לו ואני עושה את זה הרבה יותר טוב. הלכתי על זה, בואו ננסה. אני לא שחקן, אז יום שלם חזרתי על אותו טקסט עשרות פעמים ותאמיני לי, הזעתי. ממש. החולצה שלי הפכה לספונג'ה.
"מאז שהפרסומת משודרת, כשאני נמצא במקום שיש בו אנשים, פתאום מישהו אומר לי, 'אוי, ראיתי אותך בטלוויזיה'. אנשים שאני בכלל לא מכיר. מישהי אפילו הגדילה לעשות והמליצה לי להיות פרזנטור".
נו אקזיט
עד לחשיפה הציבורית על מסך הטלוויזיה, שטח היה מוכר היטב בתחום הטכנולוגיה. הוא אחד מאנשי ההייטק המוערכים והוותיקים בישראל. הביוגרפיה שלו נפרשת על פני 40 שנה, וכוללת לימודי עתודה בהנדסה, שירות ביחידת 8200 והקמת קומדע, שהתמקדה בתחילת הדרך בתקשורת בין מחשבים. בהמשך הפך ליועץ לחברות וכשהחליט שהוא רוצה לתת פתרונות מחשוב ולא רק ייעוץ, הפך לסוכן של חברה מחו"ל שנתנה פתרונות לחיבור מהמחשב האישי לכל סוגי המחשבים, שכר פרילאנסר, אחר כך איש מכירות וקומדע התחילה לגדול במהירות.
נקודת המפנה הבאה הייתה בשנות ה־ 90. הוא נכנס לתחום אבטחת המידע שתפס אז תאוצה, התחיל להתעניין בחתימה אלקטרונית והפך למומחה בתחום. הוא יצר קשר עם חברת וריסיין, שמאבטחת אתרים באינטרנט, והתחיל לספק דרכה חתימה אלקטרונית, וכך נולדה קומסיין. בשלב מסוים קיבל טלפון ממשרד המשפטים, שם ביקשו ממנו לקבל הסבר על איך זה עובד, ובמשך שנתיים ייעץ לאנשי המשרד בהליך החקיקה עד ש"חוק חתימה אלקטרונית" אושר בכנסת.
אפשר לקבוע בוודאות שלא מדובר באיש הייטק שגרתי, שחי על הקצה, אלא באחד שמאמין באידיאולוגיה לפני כסף, ותולה על החגורה שלו מהפכות ולא אקזיטים. עכשיו הוא רוצה לקדם בכל הכוח את מהפכת ה"עולם ללא נייר" שהתחיל כבר לפני שנים, שואף להעביר מהעולם את מעמד החתימה המתיש על ערימה ענקית של ניירות, שאורך זמן ארוך מדי ומזהם את הסביבה, ולעבור לחתימה מהירה, בלחיצת כפתור.
הדרך לשם התחילה במהפכה הדיגיטלית הראשונה שהוביל, בתקופה שבה ילדים ביקשו מההורים שלהם שיקנו להם אינטרנט, וההורים לא ידעו על מה הם מדברים ואיפה אפשר למצוא חנות שמוכרת את הדבר הזה.
"כשזיהיתי את הביקוש לחיבור לאינטרנט, פניתי לבנק לאומי והצעתי להם, שמי שיצטרף לשירות 'גלישה ישירה', יקבל כמה שעות של אינטרנט בחינם. הם תלו שלטים בסניפים, ואמהות עפו על זה. בבת אחת מספר הנרשמים לשירות קפץ מ– 6,000 לקוחות ל–100,000. מנהל השיווק בא אליי נסער ואמר, מה עשית לנו. אנחנו לא עומדים בביקוש. אנשים שולחים מכתבי תלונה לגליה מאור, שהייתה אז המנכ"לית של הבנק.
"המהפכה הבאה הייתה לפני 22 שנים, כשקומדע ילדה את קומסיין, שמונה היום 125 עובדים ועוסקת בדברים מתוחכמים. אני רואה בה סטארט־אפ, כי אנחנו כל הזמן מתחדשים. הפרויקט הראשון שעשינו בחתימה הדיגיטלית, והציבור לא מודע לו, היה ברשות לניירות ערך. כשחברה ציבורית רצתה למנות מישהו לתפקיד כלשהו, היא הייתה צריכה לשלוח ניירות, ועד שהמינוי היה מאושר הוא כבר היה יוצא לפועל. כשהמינויים עברו לדיגיטל, המינויים אושרו תוך 24 שעות בחתימה אלקטרונית מול עו"ד ולא כעבור כמה שבועות".
נטול נייר
תפקידה של החתימה הדיגיטלית, או האלקטרונית למי שמתעקש, כפול: לזהות את החותם באופן ודאי ולנעול את הטקסט שעליו חותמים, כדי שלא יוכלו להתבצע בו שינויים לאחר החתימה. לכל חתימה יש קוד ייחודי ומי שמקבל אותה יכול לאמת אותו. החתימה האלקטרונית מוצפנת בשבב שנמצא בכרטיס בגודל כרטיס אשראי ובאמצעות התוכנה של קומסיין אפשר להשתמש בה.
"קחי למשל הגשת מכרזים. פעם היינו צריכים להגיש את המעטפה עד 8:30. אנשים היו יוצאים מוקדם בבוקר ונלחצים מהפקקים, שמא לא יגיעו בזמן. זה נגמר. היום אתה חותם דיגיטלית ומגיש את המכרז מהמשרד. אבל המהפכה הכי משמעותית הייתה עם הרופאים. לפני עשר שנים היינו הולכים לרופא כדי לקבל ממנו מרשם נייר לבית המרקחת. 70% היו הולכים כדי לקבל את הנייר ורק 30% לבדיקה. היום הציבור מקבל מרשמים דיגיטליים עם החתימה שלנו, חיסכון של מיליונים למשק.
"גם עם החשבוניות אותו הדבר. אנשים שולחים עד היום חשבוניות במעטפה, כשאפשר לשלוח חשבונית דיגיטלית ולא להשתמש בנייר. היו לנו עוד כל מיני מהפכות, כמו שמירת מסמכים בארכיב. המדינה חייבה להחזיק מסמכים עד שבע שנים, והיום הארכיבים משתמשים בחתימה אלקטרונית, חוסכים נייר ומקום אחסון פיזי. גם בצה"ל הבינו שאפשר להפיק אישורים דיגיטליים לחיילים.
"עם אל־על היה לי משהו מעניין במיוחד. יום אחד מתקשרים משם ואומרים לי שהם צריכים את העזרה שלי, כי 'קנינו מטוסים'. מה הקשר שלי למטוסים? מסתבר שאחרי הטקסים עם הסנדביצ'ים והנאומים על דור חדש בתעופה, אל־על היו צריכים לחתום על מאה סעיפים מול חברת בואינג. את אחד הסעיפים הם לא הצליחו להבין וביקשו את עזרתי.
"בואינג דרשו מאל־על לאבטח את המטוס דיגיטלית, זאת אומרת, שאם יש שינוי בתוכנה, הם חייבים לנעול אותה דיגיטלית. הם שאלו אם אני יודע לעשות את זה. הקמנו להם מערכת אבטחה ובהמשך מכרנו אותה לחברות תעופה אחרות. תראי בכמה תחומים אנחנו מתעסקים, חשמל, דלק אוניברסלי, משטרת ישראל.
"קחי למשל את המצלמות בכביש שש. מישהו צריך לנעול את הקובץ שבו צולמת. או חברות שמקליטות שיחות וצריכות להגיע איתן לבית המשפט. אחת מהן הביאה הקלטה לדיון והצד השני אמר שאין שום הוכחה שהיא לא מבושלת, כי לא בוצעה בה נעילה. החברה הגיעה אלינו ואנחנו נעלנו לה את קובצי השיחות".
למרות היותו פטריוט יוצא דופן, שטח זועם על מדינת ישראל. הוא זה שסייע וליווה את המדינה בכל מה שנוגע לחתימה אלקטרונית ובשלב מסוים הממשלה החליטה שהיא רוצה בלעדיות על מתן חתימות אלקטרוניות, מה שאומר ששטח צריך למצוא לו פרנסה אחרת.
בית המשפט
"הממשלה הבטיחה מלכתחילה שהיא לא נכנסת לתחום, ופתאום היא התהפכה. יעקב נאמן אמר בזמנו, שהמדינה תהיה אחראית על תעודות הזהות החכמות וחברות פרטיות יתעסקו בחתימה הדיגיטלית, בפיקוח ממשלתי. נראה לך שמישהו במגזר הציבורי ייתן מענה לבעיות טכניות של אזרחים בחצות? בכל פעם שאני מתרגז מרגיעים אותי, למה אתה מתרגש? כבר 20 שנים מדברים על זה ושום דבר לא קורה.
"אבל עזבי את הפקידות שרוצה עוד הכנסה. בואי נדבר על המהפכה שעשינו ב"נט משפט". פעם כשעורך דין היה רוצה להגיש תביעה, הוא היה מגיע עם טרולי עמוס במסמכים למזכירות של בית המשפט. היום הוא מגיש אותה עם לפטופ וחתימה דיגיטלית. ויש גם מהפכות שאני פחות גאה בהן, כמו העיקולים. יש 700 אלף עיקולים, ברובם לא מוצדקים, של אנשים נורמטיביים שלא שילמו דוח חניה. העיקול הדיגיטלי מתבצע היום בלחיצת כפתור ולנישום אין גישה לחשבון הבנק ואין אשראי, אבל גם השחרור נעשה בלחיצת כפתור".
אז עכשיו הוא ממוקד במהפכה בעולם הנוטריונים ועורכי הדין. בשתי לחיצות מסיימים את הליך רכישת הנכס ומעלים אותו לטאבו. קומסיין הלכה צעד אחד קדימה והיא משווקת לעורכי הדין מארז עם שני טאבלטים לחתימות יחד עם התוכנה. באופן מעורר תמיהה ולמרות ההצלחות הפנומנליות, שטח לא שייך לעשירון העליון של ההייטק. "אני נבוך להגיד, אבל אין מה לעשות, אני מהנדס ולא איש כספים. מה שרץ אצלי בראש זאת חדשנות ולא אכפת לי כמה כסף יהיה לי כשאלך לעולמי. אני נהנה ממה שאני עושה ואת בטח מרגישה בדיבור שלי עד כמה".
לא קיבלת הצעות לרכוש את החברה?
"מציעים, ואני עונה שאני לא רוצה למכור. כל פעם השווי שרוצים לתת לי עולה. בינתיים אני נהנה, אולי בעתיד. אני מכיר כמה שעשו אקזיט וזה לא אותו הדבר כמו לנהל חברה. אני מתבגר ואני מניח שזה יקרה יום אחד".