זה שנים מסומנת ישראל בעולם כגורם המוביל בחדשנות בתחומי המים, החקלאות והאנרגיה. חלק גדול מהמוניטין הזה הוא בזכות "מקורות", חברת המים הלאומית של ישראל, העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות המושכות את תשומת הלב של תאגידי מים וארגונים מרחבי העולם. מקורות אחראית על הפקת וניהול משק המים הישראלי.
לאורך השנה מגיעות לארץ עשרות משלחות ממדינות שונות, בהן ארצות הברית, גרמניה, איטליה ואוסטרליה, כדי ללמוד ממחלקת החדשנות של מקורות על הפיתוחים המתקדמים שעוזרים לישראל להוביל בהתפלה ובניהול אנרגטי נכון של משק המים.
דודי בלסר, ראש יחידת החדשנות במקורות, מדגיש כי משבר האקלים, שמחריף בשנים האחרונות, לצד הצורך בהתייעלות אנרגטית, מחייבים את אותן מדינות ללמוד מישראל מה צריך ומה אסור לעשות, גם ברמת הידע וגם מהצד העסקי והניהולי. “יחידת החדשנות במקורות מקיימת כמה פעילויות”, מסביר בלסר.
“הראשונה היא להשקיע בסטארטאפים ולמצוא טכנולוגיות בכל התחומים הנוגעים בענף המים והטיפול בשפכים. זה כולל טכנולוגיות בתחום האנרגיה, החקלאות, מזון ועוד. מדובר באקו־סיסטם גדול שמקורות יוצרת. בשלוש השנים האחרונות אנו מתפקדים כמעין קרן השקעות. אנו מאתרים את הסטארטאפים והטכנולוגיות הרלוונטיים לצרכים של מקורות ומשקיעים בהם.
ראינו כבר למעלה מ־300 טכנולוגיות וסטארטאפים בעולמות שלנו, ועד סוף השנה נשקיע ב־13 מהם. אנחנו מקימים פה אקו־סיסטם של טכנולוגיות וחברות העוסקות במים ושפכים.
זה משהו שלא היה קיים פה עד היום. אנחנו בתחילת הדרך לשיתופי פעולה עם חברות ענק כמו מייקרוסופט, אמזון ושותפים נוספים במטרה להביא טאלנטים וטכנולוגיות חדישות לעולם המים, כמו לדוגמה שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה ועוד. זה היה מהלך שעבדנו עליו במשך שלוש שנים, ועכשיו הוא מבשיל עם מספר השקעות שלנו, בעיקר בתחום הביג דאטה”.
הנושא השני העיקרי שמעסיק את יחידת החדשנות במקורות הוא תחום המחקר והפיתוח. לדברי בלסר, החברה פועלת בתחום כבר למעלה מעשור ומעסיקה חוקרים עם תארים בכימיה, ביולוגיה, בקטריולוגיה ועוד, שעוסקים בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר וגופים מובילים בארץ ובעולם.
“בין הגופים שאנו עובדים איתם יש את מכון ויצמן, המכון הוולקני, משרד הביטחון והצבא, משרד האנרגיה של ארצות הברית ועוד שלל ארגונים ומוסדות אקדמיים בעלי שם עולמי”, הוא מספר. “אנחנו מקימים צוותים גדולים במטרה לחקור את הנושאים לעומק ומייצרים מחקרים שאפשר לבחון בשטח.
לצורך זה הקמנו בשפד"ן מחקר פיתוח ומחקר ראשון מסוגו בעולמות של שפכים. ישראל נחשבת מובילה בתחום, וחלק גדול מההצלחה הוא בזכות המתקן החדשני בשפד"ן. באמצעות תהליכים וטכנולוגיות מתקדמות, אנחנו לוקחים מים לא שמישים ומחזירים אותם לאקפיוור (מאגר המים התת־קרקעי), שם הם מקבלים בחזרה את המינרלים שהם צריכים. זה מייצר מים ברמה גבוהה. אותם מים חוזרים למדבר בדרום ומשמשים להשקיה בנגב. זה תהליך ייחודי לישראל, שהתוצאה שלו היא ש־90% מאותם מי שפכים חוזרים לחקלאות, דבר שלא נשמע עליו בעולם”.
תחום הפיתוח במקורות מתבצע על ידי אנשי מקצוע המועסקים ביחידת החדשנות, לצד שיתופי פעולה מקצועיים עם חברות וארגונים. “יש לנו לא מעט שותפים לכך, לא רק בארץ, גם עם חברות מים מובילות במדינות כמו מרוקו, בחריין, ארצות הברית ועוד”, אומר בלסר. “בשורה התחתונה, מדינת ישראל הצליחה לבנות משק מים ייחודי ועמיד, בר קיימא, וזה בזכות הטכנולוגיות. כ־85% ממי השתייה בישראל מגיעים מהתפלת מי ים, והמים לחקלאות מגיעים ברובם מהטיפול במי שפכים
הצלחנו לענות על שתי הדרישות הכי גדולות ונחוצות למים: שתייה וחקלאות. תוסיף לכך ניהול נכון של משק המים, עם אחוז נזילות נמוך עד אפסי, וזה מייצר לך את המסגרת הנכונה. אם בעבר היה לוקח שעות ארוכות להוביל מים מהמוביל הארצי לבית הלקוח, הזמן הזה התקצר משמעותית, וזה מצריך המון טכנולוגיות כדי לוודא שהמים באיכות נכונה ושהם מטופלים כמו שצריך”.
תשתית קריטית
לדברי בלסר, ההתפתחות של משק המים המודרני, שמבוססת כאמור ברובה על התפלה וטיפול נכון בשפכים, מצריכה לא רק כלים טכנולוגיים מתאימים, אלא כמובן גם אבטחת סייבר. “אנחנו נחשבים תשתית קריטית ונמצאים תחת מערך הסייבר הלאומי”, מסביר בלסר. “יש מאות אלפי ניסיונות חדירה בכל שנה, כאשר כל יום יש ניסיון למתקפות מצד גורמים עוינים.
מקורות מובילה בעולם בכל מה שקשור לסייבר על תשתיות מים, וגם השקענו בשתי חברות סייבר. סייבר הוא אחד הנושאים שמאוד מעניינים את האמריקאים, שהתחילו להוציא תקציבים גדולים בתחום”.
בין היתר, מקורות משקיעה בסטארטאפים ובטכנולוגיות שעוזרות לפתור שתי בעיות קריטיות בענף המים: יעילות אנרגטית וזיהומים. “בנוסף לגידול הטבעי באוכלוסייה העולמית, ישנה גם בעיה של זיהום במקורות המים מסיבות סביבתיות כמו שיטפונות”, מסביר בלסר. “כתוצאה מכך משק המים משובש. המערכת תמיד מאותגרת במטרה לחזות את הבעיות האלו, לחזות ביקוש ולהיות תמיד במעקב על הכמות והאיכות של המים.
אנחנו עושים זאת באמצעות חיישנים שעוזרים לנו לנהל את המערכת בצורה יעילה. כמו כן, מקורות היא שחקן האנרגיה הכי גדול במדינה מבחינת חשבון החשמל. מדובר פה במשאבות, בהובלה, בשינוע. אחד הדברים החשובים לכל מדינה הוא ניהול משק האנרגיה בצורה חכמה, לצד הטמעת אנרגיות מתחדשות. התקנו פאנלים סולאריים במוביל הארצי, ואנו עושים שימוש בבינה מלאכותית שאוספת את הנתונים, מריצה עליהם אלגוריתמים שונים ונותנת לנו המלצות בזמן אמת איך להפעיל את המשאבות. זה מפחית לנו את צריכת האנרגיה”.
“אנחנו תמיד מחפשים אחר טכנולוגיות שיכולות להיות רלוונטיות, ולעתים אף מפתחים אותן בעצמנו”, מוסיף בלסר. “בגלל שאנחנו חברה גדולה וגוף ביצועי, עם היכרות מעמיקה של האתגרים והבעיות בשוק המים, יש לא מעט סטארטאפים שפונים אלינו ישירות. עם זאת, אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק.
מדי שנה אנו מכינים רשימה של הצרכים הדחופים שאנו צריכים להתמודד איתם כחברה, לדוגמה זיהום מים כתוצאה מהפעילות של התעשיות הביטחוניות, דליפות נפט בים, או זיהומים שמגיעים מהרשות הפלסטינית. אתגר נוסף הוא המעבר לדיגיטל, הצורך של הבקרים השונים לתקשר אחד עם השני. יש לנו גם רצון להקים אתר מרכזי בראש העין שישלוט על כל המערכת.
יש לנו תשובות רבות לבעיות שונות שמאתגרות מדינות ברחבי העולם. לא לכולן יש בעיות אנרגיה, חלקן צריכות סיוע בדאטה, התפלה ועוד. מה שבטוח מעניין את כולן הוא תחום השפכים, במיוחד איך מייצרים מהם אנרגיה. לדוגמה כ־80% מהאנרגיה במתקן השפד"ן שלנו מגיעים מביו־גז שיוצר ממי השפכים במתקן”.
דוגמה מקומית
רבים מהשינויים בתחום מושפעים ממשבר האקלים. “שינויי האקלים מכריחים מדינות לחשוב על דברים טיפה אחרת”, אומר בלסר. “איטליה, לדוגמה, חווה בצורת קיצונית שממחישה להם שיש גבול לרמת האספקה, והם מבינים שבשנים הקרובות הם יצטרכו לשנות את דרך ההתנהלות.
זה מכניס את תאגידי המים והמדינות ללחץ. הם מבינים שהם צריכים להקים משק מים אחר ולא לבנות על המאגרים הקיימים. כשהם רואים את ישראל, מדינה שהיא ברובה מדברית, מצליחה לייצר לעצמה אספקת מים שפועלת כל השנה, בעיקר בגלל מתקני ההתפלה, ולצד זה רשת הובלה מתוחכמת שמסוגלת לשנע בצורה יעילה את המים מצפון לדרום וממזרח למערב - הם מבינים שיש פה דוגמה לאיך בונים משק מים בר קיימא שיודע להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, ואלה שיבואו בעתיד”.
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם מקורות