"מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בשיעור דו־ספרתי בגלל גאות חריגה בביקוש לרכישת דיור. בעקבות עליית הריבית והעלאת מס הרכישה וההאטה הכלכלית, חלה ירידה בביקוש לדיור. זה יביא להאטה משמעותית בעליית מחירי הדירות החל מראשית 2023 ואף לירידה קלה במחירים". כך כותב ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי בסקירה שפורסמה אתמול.
לסיכום 2022 ובתחזית ל־2023 הוא מעריך: "בבנייה למגורים חלה מגמה מעורבת. היקף הגמר החל לעלות רק לאחרונה. לעומת זאת, היקף היתרי הבנייה מצוי כיום בשיא, כ־80 אלף יחידות דיור לשנה, גורם שצפוי לתמוך בייצוב מחירי הדירות בשנים הקרובות".
ד"ר בפמן הוסיף: "בתחום המשרדים, העלייה במחירי השכירות ובתפוסות תימשך בחודשים הקרובים, אך בקצב אטי יותר. העיר תל אביב עשויה להפגין ביצועי יתר על פני הפרברים, שבהם יחול גידול משמעותי בהיצע המשרדים".
מבחינת האינפלציה, השנה תסתיים במדד של 5%־5.5% ותרד חזרה לטווח יעד המחירים (1%־3%) בשנת 2023 עם אינפלציה של 2.2%־2.3%. התחזית היא ליציבות של השקל במונחי שער החליפין הממוצע השנתי.
האינפלציה תצומצם בזכות פתיחת צווארי הבקבוק ויישום צעדים להפחתת יוקר המחיה על ידי הממשלה החדשה. בנק ישראל יעלה את שיעור הריבית בחצי אחוז נוסף והיא תעמוד ב־2023 על 3.75%־4.25% בשנה.
אם האינפלציה לא תתייצב במהלך 2023 בהתאם ליעד יציבות המחירים, בנק ישראל צפוי יהיה להעלות עוד את הריבית, מעבר לאמור לעיל.
בבנק לאומי מעריכים שהתוצר ב־2022 עלה ב־6% בזכות גידול בצריכה הפרטית ובשנת 2023 הא יירד ל־3.4%. הגירעון יעמוד על שיעור אפסי ויחס חוב תוצר יירד. אם תיפתח האפשרות ליצוא גז בהיקף מוגבר באמצעות צינור הולכה לאירופה או דרך הנזלת הגז, הדבר יתרום לצמיחה.
ביחס לשוקי ההון נכתב, כי מאחר ש־2022 הייתה גרועה מבחינת השווקים, המניות נסחרות במחירים סבירים, אם כי לא זולים. ביצועי שוקי המניות יהיו תלויים גם בעומק ההאטה בשנת 2023. הביצועים הגרועים בשוקי אגרות החוב לא צפויים לחזור בשנת 2023.