רגע לפני שתעזוב את משרד החדשנות, אורית פרקש-הכהן מסכמת כהונה

זה אולי יישמע מפתיע, אבל השרה אורית פרקש־הכהן, שכיהנה בשנה החולפת כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נמצאת רק שלוש שנים בפוליטיקה. כשאני אומרת לה שלי, משום מה, זה נראה הרבה יותר, היא צוחקת ואומרת: "אבל אני מרגישה כאילו עברו מאה שנה", ומוסיפה שזה כמובן בהומור. ובכל זאת, בשלוש השנים האחרונות, עם כניסתה לפוליטיקה, שאליה הגיעה מהמגזר הציבורי, שבו כיהנה כיו"רית רשות החשמל, חוותה פרקש־הכהן חמש מערכות בחירות, שישה גלי קורונה, שתי ממשלות ושלושה משרדים, כשבעבר כיהנה גם כשרת התיירות וכשרה לנושאים אסטרטגיים. פרקש־הכהן נחשבת לשרה ביצועיסטית - בתקופת כהונתה הקצרה היא הצליחה לעשות מה שפוליטיקאים אחרים לא מספיקים גם בזמן קדנציה שלמה, והעבירה תיקוני חוק ורפורמות רבות בתחום משרדה וגם מחוצה לו.

לפני שנסכם אולי נתחיל מהסוף: כמה מתסכל לסיים הכל ממש באמצע העשייה?
"זה מתסכל מאוד, בעיקר מכיוון שהנעתי תהליכים גדולים, ולחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כבד שבראש ובראשונה מי שמשלם אותו הוא האזרח. אני חושבת שדווקא בגלל הניסיון המקצועי שלי כשנכנסתי לפוליטיקה התעקשתי מאוד לקבע כל דבר שאני מחליטה - לפתח אותו מהמלצה שהוצעה בצוות לכדי החלטת ממשלה לביצוע - כך שדברים אסטרטגיים מאוד הפכו למחייבים. בסיכומו של עניין, אני יודעת שהאנשים במערכות והדרגים המקצועיים מחויבים מאוד לשינויים שעשינו, והאתגר יהיה לשר הבא, להמשיך ולדחוף את הביצועים האלו".

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא בעצם הרחבה של מה שהיה בעבר משרד המדע. "ראש הממשלה בנט נהג להציג אותי בפני השרים האחרים כשרת ההייטק. אבל, ברצינות, העובדה שהממשלה, בעיקר בעקבות חקיקה שהובלתי, הצליחה לחבר בין תעשיית ההייטק לבין עולמות המחקר והמדע היא נקודה משמעותית לציון. בעצם רואים שסוף־סוף הממשלה מתייחסת לתעשייה החשובה הזאת לא כאל משהו שצריך לקחת אותו כברור מאליו, כי להגיד שההייטק והטכנולוגיה הם הקטר של המשק הישראלי זה לא מספיק, וזה מה שעשינו בשנה וחצי האחרונות במשרד. הנחתי יסודות ותשתיות לתחומים רבים נוספים לגיוון התעשייה, להכנה ולטיפול באתגרים של העשור הבא".

הייטק בקלאס

למרות הקדנציה הקצרה ותחושת ההחמצה פרקש־הכהן מספרת שהיא חשה גם תחושה גדולה של עשייה, ועוזבת את המשרד בידיעה שהצליחה להניח תשתיות משמעותיות לשנים הקרובות. "התעשייה הזאת צריכה מישהו שיסתכל עליה מנקודת מבט רחבה. היא צריכה הרבה יותר מממד אחד ומישהו שיושב בממשלה ויכול להיות זה שידחף את האתגרים ויוביל גם גופים אחרים".

אחת הרפורמות המעניינות שהובלת נוגעת דווקא לחינוך, לכאורה לא תחום שבו משרדך עוסק, אבל זה בער בך.
"בספטמבר האחרון, אחרי עבודה של כמעט שנה, העברנו החלטה. לא פחות משמונה משרדי ממשלה, נציגי תעשייה, גופי מחקר ובנק ישראל ישבו סביב שולחן אחד לדיונים, והגיעו להחלטת הממשלה לייצר חינוך וכלים מגיל בית ספר במדינת הסטארט־אפ. ובואי נקרא לילד בשמו - חינוך של המאה ה־21 והקניית שירותי תעסוקה בעולם הנוכחי, ובפרט במדינה שמכונה 'סטארט־אפ ניישן'".

מדובר בתוכנית לאומית של הון אנושי לתעשיית ההייטק במדינת ישראל עם ראייה - אולי בפעם הראשונה - לעתיד הרחוק, עד שנת 2035. וזה מעניין, כי אנחנו בדרך כלל לא נוהגים להסתכל כל כך רחוק.
"זאת הפעם הראשונה שמרחיבים את ההגדרה של מקצועות ההייטק ומתאימים אותה למציאות כיום. אני ידעתי שהדגש חייב להיות בחינוך, כי בסופו של דבר הייטק הוא כלי לצמצום פערים חברתיים ולשוויון הזדמנויות. ורק אומר שעוד בטרם נפלה ההחלטה, התחלנו לעבוד ולקדם פרויקטים משמעותיים".

אחת התוכניות שקודמו בניצוחו של המשרד לחדשנות היא התוכנית "הייטקלאס", שיצאה לדרך באלף כיתות ח' וב־2,000 גני חובה. "בשיתוף משרד החינוך, מנכ"לית המשרד שלי ויוזמת TOP15 בעצם הדבר הזה התחיל לייצר מציאות", מציינת פרקש־הכהן.

פרקש־הכהן, אשדודית במקור, התרגשה מאוד להגיע לאחת מכיתות ח' בעיר ולראות את התלמידים שהחלו ללמוד הייטק, כחלק מתוכנית לימודים רגילה, ולא ממסלול הצטיינות כלשהו. "היה חשוב לנו לקדם את התוכנית הזאת לא רק עבור מי שחזק ולא רק עבור מי שההורים שלו יכולים לשלם. באו אליי המורים שהתחילו ללמד את הילדים שפגשתי ואמרו לי שהדבר הזה מדהים. אחד המורים מאוד ריגש אותי, כשסיפר לי על תלמיד בתיכון באשדוד, ששאל אותו: 'רגע, אז אנחנו לומדים הייטק, אף שאנחנו לא מצטיינים ולא בתל אביב?'. וזה ריגש אותי, כי זאת הייתה בעיניי המטרה של כל התוכנית הזאת. זה מה שרצינו לסנן".

את התוכנית יזמה השרה היוצאת עוד בחודש הראשון לתפקידה במשרד. היא מספרת שהאסימון נפל לה בזמן החפיפות לתפקיד, אחרי שצפתה בשקף שסיפר את כל הסיפור כולו של מדינת ישראל והפריפריה. "בשקף ראיתי נערים בגיל 17, על פי פילוח עיר, שמראה מה הסיכוי שלהם בעתיד להגיע למקצועות טכנולוגיים".

תל אביב מככבת, וכולם משייטים הרחק הרחק.
"המטרה הייתה שכל אחד יבין שהייטק הוא חלק מהחיים שלנו בכל התחומים. זה גרם ליוזמה נוספת של הקמת מגמות פיזיקה בעכו, בשלומי, בשער הנגב, בנתיבות ובדיוק באותם מקומות שלא תמיד יש מספיק ילדים כדי לפתוח מגמה. זה משהו שיכול לשנות מסלול חיים של ילדים בפריפריה".

איך מבטיחים שזה ימשיך?
"אנחנו מתקצבים את התוכניות האלה בתקצוב משותף, ואני מאמינה שכשדברים טובים מתחילים, קשה מאוד לעצור אותם. שיתופי הפעולה כבר חוצי גבולות: הצבא, למשל, לקח על עצמו כל מיני יעדים ונרתם - וזה דבר שיכול לתת אימפקט עצום - וגם החל פרויקט מול עשר רשויות מקומיות בפריפריה שנקרא 'מתנ"ס טק'".

תמריץ לרילוקיישן

לא רק החינוך עמד בראש מעייניה של פרקש־הכהן, כמו גם התנעת תהליכים ושינויים מרחיקי לכת בתעשייה, שעד לא מזמן נשענה כמעט רק על סייבר. "ישראל חזקה בסייבר ובהייטק, ועשינו מאמצים גדולים ומשמעותיים מאוד לייצר ראש חץ, שבו המשרד שלי התחיל לחזק את גיוון התעשייה ואת התפתחותה גם בתחומים אחרים, כמו אקלים. קיבלנו תקצוב של 3 מיליארד שקל לחזק את התעשייה הזאת. היום אחד מכל סטארט־אפ שני עוסק באקלים, ואנחנו רוצים לחזק את זה ולהביא עוד גופי השקעה וקרנות הון־סיכון בתחום הזה וגם פודטק ובינה מלאכותית".

אני חושבת שאחת הבעיות המהותיות בסטארטאפים היא בסופו של דבר בריחת מוחות. לעתים הקושי מול המיסוי והרגולציה כאן עשוי לגרום לכך שהחברות שצומחות בארץ פשוט לא יישארו בה.
"אחת המשימות שקידמתי הייתה תוכנית לטיפול בעיוותים בכללי מיסוי של הייטקיסטים שעושים רילוקיישן - ההסדרים היום יוצרים תמריץ למי שנוסע לרילוקיישן לא לחזור לפני תום עשר שנים, וזה היה תיקון שקבענו עם רשות המסים. אבל מכיוון שיצאנו לבחירות, חל עיכוב בכניסתו של הפרק הזה לחוק ההסדרים. כמו כן, קידמתי את החוק לקידום התעשייה 'חוק האנג'לים'. בעיניי זה חוק חשוב לתעשייה הישראלית, שהיא בוגרת יותר ומגוונת יותר עם חברות מבוססות, ויש בו תיקון לכל מיני חסמי מיסוי של חברות ויצירת תמריצים לחברות שהן מתפתחות עסקית להישאר מבוססות בישראל".

זה חוק שהיה תקוע יותר משלוש שנים.
"העברתי אותו בקריאה ראשונה, ושוב לצערי הבחירות עצרו אותו, והליכוד סירב לקדם אותו. אני מקווה שבין הממשלות אני אצליח לקדם אותו בגין הרציפות. ובכל זאת, אני חשה סיפוק גדול שבתקופה הזאת בעבודה מאומצת מאוד לקחנו את המשרד הזה כלידר בממשלה - גוף שגם מתכלל וגם מוביל החלטות משמעותיות מאוד לתעשייה, לכלכלה, לחברה ולצמצום פערים".

תקני אותי אם אני טועה, אבל מהשיחה איתך אני מקבלת את הרושם שזה אולי המשרד ה"לא פוליטי" היחיד.
"כל משרד יכול להפוך לפוליטי בקלות רבה. אני החלטתי על הצעדים והכיוונים מתוך מטרה אמיתית מאוד: פעם אחת לייצר תשתיות וגיוון בתעשייה שימשיכו לחזק אותה ולשמור אותה אטרקטיבית למשקיעים לטווח ארוך, ופעם שנייה לטפל בתשתית שקשורה לחינוך ולילדים. שר שנכנס בדרך כלל מתחיל לומר לאיזו עיר לתת ואיפה זוכים או לא זוכים, ואילו אצלי הפרמטר תמיד היה לתת לדרגים המקצועיים לעבוד, ולחשוב שכל ילד וילדה במדינת ישראל הם כאילו הילדים שלי ואיזו החלטה הייתי מקבלת. בסוף גם כשהדרגים המקצועיים רואים שר שמחויב למטרה ולא לעסקנות, זה מייצר המון הירתמות. ואכן, אחד ההישגים הגדולים הוא שהמשרד הפך ללידר של החלטות כל כך גדולות, ששיתפו כל כך הרבה גופים שנרתמו".

אומרים שלפוליטיקה מגיעים עם הרבה כוונות טובות שהמערכת הורסת. איך לא מתקלקלים?
"אני מגיעה לתפקיד עם רקע מאוד ביצועי והכרה של הדרך שבה עובדת ממשלה בצורה באמת חריגה, ולכן במובן הזה יש לי יתרון ואני שמחה על כך, כי ברגע שנכנסתי למשרד ידעתי איך המנגנון עובד, איך להניע את הדברים, ואני גם אחת שעובדת בידיים בכל פעם שמשהו נתקע. במובן מסוים מצאתי קווים מקבילים לעבודה שלי כיו"רית רשות החשמל. הקדנציה שלי ברשות החשמל הייתה קדנציה מאוד קשה ותובענית, ושם בעצם הנחתי את היסודות למשק חשמל תחרותי ומגוון שרואים היום בשיא הכוח.

כל מי שבשוק האנרגיה יודע בעצם איזו תשתית הנחתי בגיוון של השוק הזה, והיום קוצרים את הפירות. אני מרגישה שבמשרד הזה עשיתי את אותו הדבר. נכנסתי למשרד שעבר מהפכה מבחינת היקף האחריות שלו, וקודם כל עסקתי בחיזוק ובבנייה, אבל גם בדחיפת פרויקטים שישמשו יסודות להמשך חיזוק תעשיית ההייטק וכמובן המדע, מפני שכל התחומים המבוקשים החדשים שעולם ההייטק הולך אליהם נשענים על רמה גבוהה של מחקר ופיתוח, וזה קצת מזכיר לי את התהליכים שעשינו בתחום האנרגיה".

מה את אומרת על המשבר בהייטק?
"אין ספק כלל שיש משבר גלובלי, יש אתגרים שנמצאים בעולם בכל השווקים וגם תעשיית ההייטק חווה אותם. אבל צריך לומר שני דברים: התעשייה מגיעה למשבר הזה בוגרת ובמצב טוב, וגם אם יש תיקונים, בסוף היא יודעת להגיב טוב ומהר. אנחנו כן רואים שהחברות עצמן עוברות ממדיניות של צמיחה למדיניות של הידוק חגורות, יעילות וריסון תקציבים. אבל בסופו של דבר מדיניות של ממשלה ושל שר ביחס לתעשייה לא נקבעת על בסיס שנה קלה או שנתיים קשות או טובות, אלא נמדדת בטווח בינוני־ארוך.

תעשיית ההייטק בישראל לא סתם נקראת 'הכתר של המשק', יש בה חברות חזקות ומבוססות, יש פה אקו־סיסטם מדהים, חברות צמיחה ויוניקורנים, והתעשייה הזאת כאן כדי להישאר. זאת הסיבה שגם מבחינת תוכנית העבודה, המחשבה היא תמיד לטווח הארוך. וחשוב דווקא בימים אלה לחזק לא רק את התעשייה מבחינת הגיוון שלה, אלא גם את החינוך ואת ההזדמנויות".

בעצם כחלק מהחלטת הממשלה בתוכנית ההון האנושי, הצבעת על יעדים כמותיים גם בתחום נוכחות אוכלוסיות לא מיוצגות בתחום ההייטק. זאת יוזמה נפלאה, אבל איך אפשר לעקוב אחרי יישום התוכנית, בעיקר כשלא מדובר במגזר ציבורי, אלא פרטי?

"קודם כל, כשתשתית מערכת החינוך חזקה, אז את משאירה בה גם הרבה בנות. וזה נתון משמעותי. כמו כן, תוכניות האימפקט לחברה הערבית ולחרדים, תוכניות מתוקצבות שמותאמות לחברות האלו, כבר יצאו לדרך. כלי נוסף הוא זרוע התעסוקה ברשות לחדשנות שיוצאת בתוכניות השמה מול חברות פרטיות. במהלך העבודה ירד לי האסימון שהממשלה לא יכולה רק לשים פלסטר ולעשות קיצורי דרך. השינוי לא קורה ביום - צריך לעבוד על חינוך קודם כל".

זיכרונות ממשרד התיירות

כאמור, פרקש־הכהן פועלת בזירה הפוליטית יותר כמו מנכ"לית או יו"רית, ולא כמו פוליטיקאית. אחד ההישגים שהצליחה להעביר מחוץ לכותלי משרדה היה בכלל תיקון "חוק העושר" - מהלך שהחלה עוד כשהייתה שרת התיירות ומצאה את עצמה משכנעת שני שרי אוצר שיש פה עוול שמשום מה איש במערכת לא הצליח לראות.

"תיקון 'חוק העושר' הוא מסוג תיקוני החקיקה שאני קוראת להם 'הכסף הגדול של הציבור שנמצא מתחת לפנס ואף אחד לא יודע על המחדל הזה'. זה תיקון  של מנגנון הפקדת הכספים לקרן העושר לטובת מדינת ישראל שקידמתי בעזרת שני שרי אוצר", פרקש־הכהן מסבירה. למי שלא בקיא בעניין, מדינת ישראל הקימה קרן שהייתה אמורה לאגור את רווחי היתר שיש לנו כמדינה ממשאבי הטבע שלנו (מחצבים, גז), והמנגנון בחוק לא הצליח לגבות את הכסף.

"השינוי תיקן את המחדל שהיה במנגנון בצורה שתאפשר גבייה נורמלית ומאוזנת. ולממשלה כעת יש יכולת לייצר דיאלוג מאוזן מול החברות הכי גדולות במשק. אני רוצה להזכיר לך שהכספים האלה בסוף אמורים לשמש למטרות לטובת הציבור. הקרן הזאת הופעלה באיחור של יותר מחמש שנים בגלל בעיות של מועד גביות הכסף".

כמה קשה כשרת תיירות, שלא בתחום המשרד, לקדם כזה דבר ועוד מול שרי אוצר?
"זה דרש מאמץ חריג שבחריגים. תחשבי עליי, כשרת התיירות, מגיעה לשר דאז ישראל כ"ץ ומתחילה להסביר לו מה זה אומר. זאת סיטואציה מוזרה, כי בעצם כאן רק הבאתי את הרקע שלי מעולמות האנרגיה ומעולמות התשתיות. התחלנו את התהליך, ואז כשרת החדשנות הפגישה הראשונה שקבעתי הייתה עם ליברמן, ואמרתי לו שהוא פשוט חייב לחתום על מכתב רציפות, כדי שאשלים את החקיקה. לשמחתי, זה קרה".

בואי נדבר קצת על יוקר המחיה - לאן נגיע?
"צפיתי מהצד בהכרזות של נתניהו בקמפיין שלו, שהוא רוצה להקפיא את התעריפים של עליית מחירי החשמל. אני אומרת את זה כיו"רית רשות החשמל לשעבר: בסוף הרשות הנוכחית תרצה או תוכל לפרוס את ההתייקרות הזאת, כי ב־2026 יצטמצם השימוש בפחם, ולחשמל יש המון משמעות ביוקר המחיה. ואם באמת ראש הממשלה יצטרך לעמוד בהחלטה שלו ולבטל את ההתייקרות הזאת, הוא יצטרך להכניס את היד לכיס המדינה ולהביא את הכסף למשק החשמל, שחייב להתנהל כלכלית".

בממשלה שישבת בה היו תהליכים ורפורמות ליבוא, לתמרוקים וכולי, ובכל זאת לא ממש הצלחתם.
"הממשלה הזאת עשתה תהליכים היסטוריים. ובסופו של דבר יש כל מיני תהליכים שלוקחים זמן, וגם לי כשרה הייתה ביקורת וחשבתי שהדברים לא נעשו בצורה מלאה. למשל, ברפורמת התמרוקים, שבפעם הראשונה הורידה הרבה מאוד מהרגולציה ומהתקנים הארכאיים של משרד הבריאות, שחונקים את שוק האיפור והטואלטיקה, דווקא המוצרים הכי יקרים הוחרגו בלחץ משרד הבריאות מהרפורמה, ושיחות רבות שהיו עם שר הבריאות לא עזרו בעניין הזה. אני חושבת שכאן החמצנו הזדמנות למרות הניסיונות הרבים".

נושא חשוב נוסף שהממשלה הבאה תיבחן בו הוא חינוך חינם לילדים, שזו יוזמה שאת מנסה לקדם כבר הרבה זמן.
"חשוב לי לציין שמדובר ברפורמה לחינוך חינם מלידה ועד גיל 3 לזוגות עובדים. תראי, בסוף אנחנו חייבים לחזק את שכבת הזוגות הצעירים העובדים במדינת ישראל. בעצם עליהם מונחים רוב המוקדים של יוקר המחיה, דירות יקרות ועלויות מטורפות בדיוק בשנים שיש ילדים קטנים שזקוקים לגנים. והדבר הזה פוגע גם בשוק התעסוקה, ובעיקר בנשים שהרבה מהן מעדיפות להישאר בבית, כי לא משתלם שהאישה תצא לעבוד עם העלויות האלו. הצגתי תוכנית חמש־שש שנתית שתוציא אנשים לעבודה ותפנה הכנסה, וזה שוב עוד דבר שהבחירות קטעו".

זה משהו שאת מתכננת להמשיך לקדם?
"אני בהחלט אזכיר בכל הזדמנות שאני יכולה את הסרטונים היפים שעשה ראש הממשלה נתניהו בדיוק בעניין הזה. הוא דופק בדלת, נכנס לבית של זוג צעיר ואומר: 'קשה לכם? אתם משלמים המון?'. אני רציתי לקדם את זה כשהיינו אצלו בממשלה, אבל לצערי לא רצו לעשות תקציב, והגענו לרגע שמוכרחים לעשות את הדבר הזה. אני רוצה להדגיש שצריך בראש ובראשונה לעשות את זה עבור זוגות עובדים ומי שכורע תחת הנטל מבחינת מסים ועלויות".

רגילה לסביבה גברית

כמה מתסכל שיש מיעוט נשי בכנסת הנוכחית?
"באופן כללי, אני רגילה להיות בתחומים גבריים - פוליטיקה ואנרגיה. אבל כן הייתי גאה להיות אחת מתוך שמונה שרות בממשלה הנוכחית, ואפרופו בנות והחיבור שלהן למקצועות העתיד, בסוף אין דבר טוב לכל ילדה מאשר להסתכל ולראות סביבה שרה, אשת עסקים וכיוצ"ב - מודלים לחיקוי של נשים שעושות ונמצאות בכל מקום. בסוף זה השינוי האמיתי ומאוד חבל לי".

ניכר כי שיתוף הפעולה פה הוא חלק משמעותי בהצלחה.
"הדברים שקידמתי נעשו בדיאלוג ממושך ובהתייעצויות רבות עם אנשים מהתעשייה עצמה. בשחקנים בתעשיית ההייטק מצאתי את הדבר הכי קרוב למנהיגות עסקית שאי־פעם ראיתי - מדובר בתעשייה מאוד מיוחדת מהבחינה שיש לה מחויבות לתהליכים ארוכי טווח, כולל מעורבות חברתית מאוד גדולה. הרבה מחברות הצמיחה אחראיות לשילוב של אוכלוסיות בהייטק, והן מכפיל בהרבה מאוד מובנים. ברור שהמשבר יעכב חלק מהתהליכים, אבל כממשלה אנחנו רואים לטווח ארוך, ובמובן הזה זאת תעשייה שהרשימה אותי מאוד".

במסגרת שיתופי הפעולה יש גם כאלה עם ארה"ב שהתחזקו בשנה האחרונה.
"שיתוף הפעולה עם ארה"ב מאוד משמעותי בעיניי בביקור של ביידן. כשחתם על הצהרת ירושלים, דאגנו לכך שתהיה שם התחייבות אמריקאית להעלאת מדרגה בשיתוף הפעולה הטכנולוגי. במסגרת השת"פ עם ארה"ב פגשנו את ראש רשות הטכנולוגיות האמריקאי ושאלתי אותו כמה משרות יש לו למדענים בינלאומיים או למחקרים בינלאומיים מדי שנה, והוא ענה לי ש־3,600, וכששאלתי אותו כמה ישראלים יש, הוא אמר שבקושי ארבעה. הבנו שיש בעיה ושצריך לפעול, הרי בסוף השוק האמריקאי הגלובלי הוא השוק שבו הרבה חברות פועלות, ובעניין הזה זה רק יכול להוות עוד כוח לתעשייה. אנשים לא מבינים עד כמה ההצלחה של תעשיית ההייטק מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל בעולם, וכדאי לציין גם את החתימה של ההסכם ההיסטורי עם מרוקו. ההצלחה הזאת מראה את הפנים היפות של ישראל ככזו שעומדת בחזית האתגרים הכי גדולים".

את כבר מתכוננת לחפיפה לשר הבא?
"אני חושבת שהשר שמגיע מקבל תשתית מדהימה של הרבה מאוד פרויקטים לאומיים. ומי שיגיע, יבין שהוא באחד המשרדים החשובים של עתיד כלכלת ישראל ופוטנציאל של צמצום פערים חברתיים".

אפשר לומר שזה המשרד שהכי נהנית בו?
"בכל משרד היה משהו אחר. אני חושבת שפה זה יותר התחבר לדנ"א הטבעי המקצועי שלי. את 'חוק העושר', למשל, לא קידמתי באמצעות משרד. מה שמדהים בפוליטיקה הוא להיות במקום הנכון, עם הראייה במקום הנכון, והרבה פעמים אפשר להשפיע בלי קשר למשרד שבו יושבים. אני תמיד אומרת לחברי הצוות שלי שבממשלה מספיק לדעת ב־20% מה הם רוצים, אבל ביתר הזמן להתמיד ולא להפסיק לדחוף את זה קדימה".