יוקר המחיה בתחום האנרגיה בא לידי ביטוי בדוח מיוחד של מכון האנרגיה והסביבה שנחשף בכנס התחזיות שנערך אתמול. על פי הנתונים, רמת מחירי האנרגיה בישראל היא הגבוהה ביותר זה תשע שנים, מאז נובמבר 2014.
מחירי האנרגיה בחודש האחרון זינקו ב־6% בממוצע כתוצאה מהתייקרות של 8.2% במחירי החשמל, ביטול ההנחה של הבלו בבנזין, שהביא לייקור ליטר בנזין ב־9 אגורות ל־6.94 שקלים, ועלייה של 2.5% בשער הדולר. מתחילת 2022 מדובר בהתייקרות מחירים של 20%.
הדוח חושף את ההשלכות הכספיות של ההתייקרויות על משקי הבית. הוצאות משק בית בישראל על חשמל, דלק וגז לבישול גדלו בשנה האחרונה ב־200 שקל בחודש, והם עומדים על 1,910 שקל בחודש.
סעיף האנרגיה הביא לתוספת הוצאה של 6.5 מיליארד שקל לכלל משקי הבית בישראל. נתון מתסכל נוסף הוא ש־50% מהוצאות האנרגיה, מקורם בתשלומי מסים. למשל, הבלו על בנזין למכוניות עומד כיום על 62% ממחירו של כל ליטר. הממשלה הקודמת והחדשה לא נותרו אדישות ליוקר המחיה בתחום והשפעותיו השליליות. הם פרסו במהלך 2022 את עליית תעריפי החשמל, הפחיתו את המס על הבלו ומנסים כעת לבצע פריסה נוספת בתעריפי החשמל.
יו"ר מכון האנרגיה יוסי רוזן סבור שניתן היה להפחית את עלויות ההוצאה לו הממשלה הייתה מפחיתה את נטל מס האנרגיה של משקי הבית, כמו למשל הבלו על הבנזין, העומד כאמור על 62%.
עם זאת הוא מוסיף ומציין שבזכות תגליות הגז, שיעור ההתייקרויות בישראל נמוך משמעותית מזה שחוו משקי בית באירופה ובארה"ב.
אחת התוצאות של ההתייקרויות היא הגדלת הדיווידנדים של יצרניות האנרגיה לשיא של 415.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי. מנכ"ל קלאריטי קפיטל עמיר ליבוביץ' מסייג: "במעבר ל־2023, צמיחה גלובלית אטית יותר תשפיע על הרווחים ועל היכולת של חברות מסוימות לחלק דיווידנדים".