בתחילת השבוע התבשרנו על רפורמה שמקדם מששרד הכלכלה, שתכליתה הוא הורדת יוקר המחיה על ידי מלחמה בריכוזיות של חלק מהיבואנים הגדולים. אבל לוואלה נודע כי במשרד הכלכלה והאוצר מתכוונים לפרק גם את היצרניות הגדולות ששולטות בשוק המזון, במסגרת התוכנית להקלה ביוקר המחיה שמתגבשת לקראת חוק ההסדרים.
עד כה, דובר רק על פירוק המונופולים בתחום היבוא, עם התמקדות ביבואניות הענק דיפלומט, נטו, ושסטוביץ'. עתה מתברר כי במסגרת הרפורמה, אותה הציג לפני כשבועיים שר הכלכלה ניר ברקת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וקיבל את ברכתו, כלולות גם אסם, תנובה, שטראוס, יוניליוור והחברה המרכזית למשקאות.
בעקבות חשיפת וואלה לפני כחודש, על תוכניתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לפירוק תאגידי המזון והמונופולים, פורסם כי היבואנים יאלצו לבחור במותג אחד בלבד, משלל המותגים אותם הם מייבאים, שרק בו יתאפשר להם להיות מונופול. בשאר המותגים יותר להם להחזיק רק נתחי שוק קטנים, שיקבעו על פי פרמטרים שונים - על מנת לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק ולייצר תחרות.
מונופול בממתקים? ותר על השליטה בקפה!
כאמור, במשרד הכלכלה והאוצר משלבים ידיים וביחד עם רשות התחרות, שוקדים על תכנית שתטפל גם ביצרניות המזון הגדולות, שחלקן אחראיות לעלייה ביוקר המחיה. על פי התכנית, יצרנית שתעבור את רף נתח השוק שיקבע, תוכרז כ"יצרן בלעדי" ויחולו עליה הגבלות באשר לגודל נתח השוק שיתאפשר לה להחזיק במוצרים אחרים. אם היא שולטת בכמה תחומים, היא תאלץ לבחור רק באחד מהם ולהפחית את נתח השוק בתחומים האחרים.
לדוגמא, אם שטראוס שולטת בשוקולד, מעדני חלב, דבש וקפה, היא תצטרך לבחור רק אחד מהם ובאחרים, יהיה עליה להפחית אחיזה ולאפשר כניסה של מתחרים, מה שהיום לא קורה.או למשל, אם אסם שולטת, בין היתר, בקטשופ ובפתיתים ותנובה בקוטג' ובבשר וכל אחת מהן תצטרך לבחור רק במותג אחד ששולט בשוק.
איך יקבעו מה היא שליטה בשוק?
על מנת לקבוע את הפרמטרים לרף המקסימום והמינימום בכל שוק וקטגוריה, מתבצעת עכשיו ברשות התחרות, באוצר ובמשרד הכלכלה, עבודת עומק שבסופה יותאמו לכל אחת מהן המספרים המתאימים. מכיוון הדבר כרוך בהיבטים משפטיים מורכבים ובבחינת עלות תועלת, המהלך הזה מורכב יותר מזה של היבואניות, שם ניתן, ביתר קלות, לתחם ולהגדיר גודל השוק.
בנוסף, היצרניות הגדולות לא יוכלו לשמש יותר כזרוע שיווק והפצה של חברות קטנות ובכך תמנע מהן היכולת להשפיע על התמחור שלהן. כתבנו כאן לא פעם על מעורבות התאגידים הגדולים במחירי מוצרי חברות שהם מפיצים: כך היה עם שטראוס שמשווקת את שימרית ועם אסם, שמשווקת את מוצרי עוף טוב. עם אישור הרפורמה בחוק ההסדרים, לא תהיה למפיצים היכולת לגרום להעלאת מחיר, מה שמאפשר להן לגרוף עמלת הפצה גבוהה יותר.
האשמים ביוקר המחיה?
הרפורמה באה בעקבות המסקנה שעלתה באוצר וברשות התחרות, שהבעיה בשוק המזון נמצאת במקטע היצרניות והיבואניות, שהן אלה שקובעות את המחיר ברשתות השיווק.
10 תאגידים גדולים בישראל אחראים על 53% מהמוצרים שאנחנו קונים בסופרמרקטים וברשתות הפארם ולכן יש להם את היכולת ללחוץ את הקמעונאי, כך שאם הוא לא יקנה ביוקר (למשל) את המעדן החדש שהוא מייצר, הוא לא יקבל שוקולד או בשר במחיר שיאפשר לו להתחרות.
על פי הנתונים, באוצר מצאו ששיעורי הרווח של עשרת התאגידי הגדולים בישראל עומד על 12.5% מההכנסות, רווחיות עתק בהשוואה למקובל. התוכנית המתגבשת תטלטל את שוק המזון ותכריח אותם להקטין את כמות המותגים שלהם.
הערכה: היצרנים ישיבו מלחמה
כבר עכשיו מתחיל לחץ מצד היצרניות והיבואנים על מנת לבטל או לצמצם את הרפורמה ואת הנזקים הכלכליים שהיא עתידה לגרום להם. לפי שעה, מתמקדים המאמצים בלובינג - ניסיון לעשות נפשות לעמדתם. סביר להניח, שהצעד הבא יהיה הכרזה על פיטורים המוניים - או לפחות איום בהם, בגלל הצורך לצמצם את הייצור והייבוא ולסגור קווי ייצור.
תהיה זו שעת מבחן לא רק לניר ברקת ולמשרד הכלכלה שבראשו הוא עומד, אלא גם לארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות: בר דוד הוביל את המחאה נגד יוקר המחיה שיזמה ההסתדרות, במסגרתה התקיימה שורת הפגנות ברחבי הארץ. כלומר - הוא מחויב לנושא. מצד שני יעמדו מול הרפורמה מעסיקים גדולים שיאיימו בפיטורי אלפים. האם יימצא שביל הזהב בין ביצוע הרפורמה החיונית כל כך להקלה על יוקר המחיה, לבין הצורך לשמור על מקומות העבודה?
פתרון אפשרי מצוי אולי ברזומה של ברקת כראש עיריית ירושלים, בעת שטבע איימה לסגור את המפעל בהר חוצבים, שבתחומי העיר, הכריז ברקת על מבצע לקליטת העובדים שעמדו בפני פיטורים במפעלים אחרים ועבודות נוספות, בשיתוף עיריית ירושלים, כך שלא מן הנמנע שגם הפעם הוא יצטרך לשתף פעולה עם ההסתדרות, כדי לאפשר לה לתמוך בתכנית שתוזיל את המחירים בסופרמרקט, אך עלולה להוביל לצמצומים בקרב יצרני המזון הגדולים בישראל.