שוק העבודה הנוכחי מעסיק לא רק את החברות הישראליות, שנמצאות בעיצומו של משבר הייטק שעדיין לא ברור לאן פניו מועדות, אלא גם חברות בינלאומיות נוספות שמבינות כי בקרב בני דור ה־Z עולם העבודה חייב לעבור שינוי בתפיסה השמרנית והמקובעת שלו. לפני כמה שבועות עסקנו כאן בנושא הרלוונטיות של העבודה ההיברידית ועד כמה היא "דיל ברייקר" בקרב העובדים הצעירים, אבל מה לגבי החברות עצמן? והאם מודל העסקת העובדים צריך להשתנות גם הוא?
נדמה שחברת Globalization Partners G-P מצאה לפני מספר שנים פתרון שהפך לפופולרי ברחבי העולם. החברה היא פלטפורמת תעסוקה גלובלית שמסייעת לחברות להעסיק כל אחד, בכל מקום, מבלי להקים ישויות משפטיות מקומיות, היא יכולה לגייס טאלנט אוסטרלי לחברה ישראלית, טאלנט ישראלי לחברה צרפתית וכן הלאה. הלקוחות של החברה הם העסקים עצמם שלא צריכים להטריד את עצמם בבירוקרטיה בכל מדינה שיש להם עובד בה.
לא חברת השמה
מי שכיום משמשת יו"ר החברה, ניקול סאהין, ייסדה אותה בשנת 2012, לאחר שהייתה עדה ממקור ראשון, בתפקיד קודם ששימשה בו, עד כמה קשה ומסובך לחברות להתרחב גלובלית כאשר הן רוצות לצמוח מעבר לגבולות הגיאוגרפיים שלהן. הן מבחינת אישורי מס, הן מבחינת חוזים להעסקת עובדים ממדינות שונות, והן בגלל שלל בעיות בירוקרטיות המקשות על החברות הללו בהתרחבותן.
ההתנסות הזאת דחפה אותה להקים חברה אחת שמטפלת בדיוק בכל אלה. בשנים הראשונות להקמתה, שירתה P-G לקוחות רק ברחבי ארה"ב, אך היום היא פועלת כבר ב־187 מדינות, והיא מחזיקה למעלה מ־1,000 חברי צוות בכל רחבי העולם. כן, גם בישראל. חשוב לציין שזו אינה חברת השמה - היא לא מגייסת אנשים, אלא מסייעת להעסיק אותם בקרב לקוחותיה הפרושים במדינות העולם.
החברה הייתה בין הראשונות שההיברידיות והעבודה מרחוק היו כחלק מהדנ"א שלהן עוד לפני שהייתה מגיפה עולמית, ועוד לפני שגדל פה דור, שלא יודע מה זה ללכת למשרד בין 9:00 ל־18:00. "שני שלישים מהעסקים כיום מחפשים לאמץ מודל היברידי, ושלושה רבעים מסך העובדים המחפשים עבודה, מעדיפים את ההיברידיות או לעבוד מרחוק לחלוטין". אומר ניק אדמס, סמנכ"ל מכירות ושותפויות עסקיות באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה (EMEA) בחברת P-G שמבקר בימים אלה בארץ.
"מדובר במגמה כלל עולמית, וישנה גם התופעה של הנוודים הדיגיטליים שהולכת וגדלה, אם כי אני מבין שבישראל יש יותר נטייה של מעסיקים שרוצים שאנשים יישבו יחד בחלל אחד. אבל אם את מסתכלת על בריטניה, צרפת, גרמניה והשוק האמריקאי, אז בהחלט העבודה מרחוק וההיברידיות היא משהו שעדיין מאוד רלוונטי".
אדמס, מתגורר בלונדון, ובין תפקידיו הקודמים שימש מנכ"ל Andjaro וסמנכ"ל מכירות בכיר ב־PageUp People. "הקריירה שלי תמיד הייתה עם מיקוד בביוטכנולוגיה, אבל אני מאוד מתעניין בשילוב בין טכנולוגיה ואנשים ואיך הם מזינים זה את זה. כך שהעיסוק עם אנשים בשוק העבודה הוא התשוקה שלי בעשרים השנים האחרונות".
הכיוון היברידי
הוא נכנס לתפקידו בחברה לפני כשלוש שנים ומסביר שהקורונה נתנה פוש לנושא העבודה מרחוק שכבר החל לגלות ניצני פופולריות עוד קודם לכן. "הרבה עסקים לא היו מוכנים לזה, וכולם היו צריכים לעבור כמעט מהר מאוד בן לילה למודל הזה, שהחברה מאז הקמתה דגלה בו. מה שכן, אנחנו נמצאים בעמדה שבה הכוח נמצא כעת אצל העובד, מה שגורם לחברות להקשיב באמת למה שהעובדים רוצים".
כמומחה בשוק העבודה, איזו משיטות העבודה מוצלחת יותר?
"אנחנו מוצאים שהמודל ההיברידי נוטה להיות הכיוון שהחברות רוצות לקחת אליו, וזה נותן איזון ואפשרות לאנשים לעבוד מרחוק במשך חלק מהזמן ובחלק האחר להצטוות ולעשות סיעורי מוחות. מכיוון שהכוח נמצא אצל העובד, אם אתה כמעסיק לא מקשיב להם, ישנן הזדמנויות אחרות שזמינות עבורם".
נעזוב רגע את העבודה ההיברידית בצד, ונדבר על המודל הייחודי שלכם שבעצם מאפשר לחברות בכל מקום בעולם להעסיק בקלות עובדים מכל מקום בעולם. האם זו הגדרה מדויקת?
"ניקול סאהין עבדה בעסק שבו תפקידה היה לסייע בהקמת חברות. היא עברה ממדינה למדינה, בילתה כמעט חצי שנה עם לקוח כדי לחתום על חוזים באופן אישי ולסייע בהקמת העסק, ואחר כך חזרה ללקוח אחר לעשות את אותו תהליך בהקמת העסק שלו. היא תהתה מדוע אין דרך לעשות את זה בדרך קלה יותר? ומשם הרעיון הגיע, להקים חברה אחת, ולאפשר להרבה חברות לנצל את שירותיה בהעסקת עובדים אחרים על כל מה שכרוך בכך, לחסוך בעיקר זמן, אך גם משאב חשוב לא פחות - כסף".
תן לי דוגמה.
"נניח שיש לך עסק בלונדון ואת מתרחבת במהירות ורוצה לשכור כעת מנהל מכירות באוסטרליה, והוא האדם הראשון שיש לך קשר איתו באוסטרליה, ודווקא אותו את רוצה בחברה. אם תעשי את התהליך באופן מסורתי זה ייקח לך בין שנה לשנה וחצי, של הקמת עסק משלך, והעסקה של עובד על כל המשתמע מכך רגולטורית במדינה אחרת. דיני עבודה, הבנת מס, מציאת עורך דין מקומי לעריכת חוזי עבודה, שכר וכיוצא בזה. זה הרבה מאמץ והרבה זמן. ואם זה שוק חדש עבורך, את לא תמיד יכולה לדעת אם זה יעבוד או לא. אז על הנייר הם עובדים בשבילנו, אנחנו נותנים להם את המשכורת, מחלקים להם הטבות ודואגים להם לכל מה שצריך, אבל הם כאמור עובדי החברה, וכל ההתנהלות, היעדים והעבודה עצמה בפועל היא תחת אחריותה של החברה עצמה, ולא שלנו כמעסיק על הנייר".
מדובר רק על עובדים בתעשיית ההייטק?
"לרוב כן. מדובר בשילוב של טכנולוגיה ומתן שירות. אנחנו שוכרים את העובדים, מנהלים אותם, אבל יש בזה מרכיב טכנולוגי גדול. מכיוון שהפלטפורמה שפיתחנו היא פלטפורמה לשירות עצמי של הלקוחות שלנו. הם יכולים להיכנס אליה לבד, לבחור כל מדינה שבה אנחנו פועלים, ולמלא את הפרטים הדרושים להם על מנת להעסיק מישהו מכל מדינה שהיא".
בעצם, מה האינטרס של חברה לעשות את זה? הרי אני מניחה שבכל מדינה יש את הטאלנטים הטובים שלה?
"יש הרבה עסקים טכנולוגיים שצומחים במהירות, הם מקבלים מימון לסבבים שלהם, יש להם הרבה כסף והם רוצים להתרחב במהירות. לצד זאת, הם לא מעוניינים להקים ישויות שונות בהמון מדינות. המודל שלנו מאפשר להם לבדוק שווקים רבים בו־זמנית. אנחנו יכולים להעסיק מהר מאוד, והתהליך הופך להיות קל הרבה יותר. כמו כן, חשוב לי לציין כי הלקוח צריך לעשות שיעורי בית, להסתכל על השווקים, על התחרות מסביב, להחליט על המודל העסקי. האם הם רוצים להיות נוכחות ישירה מול העובדים, האם הם רוצים לעבור דרך צדדים שלישיים? אחרי שהם בחרו את הגישה הנכונה עבורם, הם מקבלים את הטאלנט הנכון".
גם בישראל
החברה מציעה את שירותיה גם בישראל, ואפילו מחזיקה כאן סניף מקומי וכמה סטארט־אפים מקומיים. "מנעד הלקוחות שלנו רחב מאוד, מעסקים קטנים מאוד שבהם רק מחפשים להעסיק אדם אחד ועד חברות סטארט־אפ גדולות. גילינו במהלך הדרך שיש גם הרבה עסקים שבהם היו עובדים שרצו לחזור למדינות מוצאם. ואם מדובר רק באדם או שניים אין זה הגיוני כלכלית, שהלקוח יקים ישות רק עבור אותו אדם שחוזר לארץ הולדתו, אז בעינינו זו הייתה גם דרך נפלאה לתמוך בעסקים במהלך המגיפה".
איך משבר ההייטק משפיע בעיניך על אופי שוק העבודה?
"חברות מתקשות כעת הרבה יותר להשיג מימון, כבר לא מדובר רק בצמיחה, אלא בתזרים מזומנים. אנחנו רואים שחברות רבות צריכות להיות זהירות יותר באיך ועל מה הם מוציאים כסף. הרבה עסקים מפחיתים מקיבולת העבודה העודפת שהם בנו במהלך 2022, מפחיתים הוצאות, גיוס יותר קפדני".
דווקא P-G לא חוותה משבר בשנה החולפת. אדמס מציין שזו אומנם הייתה שנה פחותה ביחס ל־2021, אך עדיין נרשמה בחברה צמיחה טובה. כששאלתי אותו איך הוא מסביר את זה, דווקא בעיצומו של משבר, הוא ציין כי חברות רבות מבינות שיש דרך מהירה וזולה יותר להעסיק כישרונות בחו"ל. "יש הרבה חברות שמתאימות את עצמן למודל העבודה הזה". שווי החברה הוא 4.2 מיליארד דולר. ובשנה החולפת רשמה סבב גיוס בסך 200 מיליון דולר (Vista Credit Partners), כשלקוחות המפתח כוללים את Zoom ,Udemy ,SonicWall ,Snyk ,Yelp PhenomPeople ורבים נוספים.
אז לא כל הכישרונות נמצאים בעמק הסיליקון?
"לאו דווקא. לא היית אולי מצפה לזה, אבל לצרפת למשל יש מאגר גדול של טאלנטים בתחום החשבונאות. הרבה מעסיקים מערביים מחפשים כעת גם בסרי לנקה מומחים בתחום הזה שנחשב מוביל. אנחנו יכולים לסייע ללקוחות שלנו לבחור את השוק ואז לעזור להם למצוא גם את הכישרונות".
אילו עצות היית נותן למעסיקים הישראלים כדי להשתפר?
"תהיו אמיצים, חפשו את הכישרון הטוב ביותר שמתאים עבור החברה שלכם מעבר לגבולותיכם. מעבר לכך, כדאי לשים לב תמיד שיש קבוצות שונות של אנשים שבדרך כלל מתעלמים מהם - אמהות עובדות למשל, אנשים עם מוגבלויות, שאינם יכולים לעזוב את ביתם. יש אנשים מוסמכים ומוכשרים שבסך הכל באמת רוצים לעבוד. כמו כן, אני מאמין בגיוון. גיוון ושילוב תרבותי תמיד טוב לעסק שלך. מחקר שנעשה לאחרונה על ידי דלויט הראה כי לחברות המשלבות אנשים מלאומים שונים, יש תוצאות טובות יותר, יש תרבות ארגונית וחברתית טובה יותר וזה בהחלט מקל על העסק להתקדם כשיש לך כוח עבודה גלובלי, אם שוק אחד מתחיל לרדת, יש לך שווקים אחרים שאתה פועל בהם ואתה יכול לרכז את המאמצים שלך שם. אז אתה הופך לעסק גמיש יותר".
מה לגבי העובדים עצמם? נניח שאני מנהלת מוצר ואני רוצה לעבוד איתך, מה עליי לעשות?
"זו שאלה מצוינת. זה משהו שאנחנו מחפשים להיות מעורבים בו בעתיד. עד כה תמכנו באמת בלקוחות שהן החברות. ואנחנו רואים שיש שוק שלם של אנשים שמחפשים הזדמנויות חדשות ויש להם רצון לעבוד במקומות שונים. אז כן, זה משהו שנמצא על מפת הדרכים שלנו בהמשך. יש לנו בהחלט כמה רעיונות בקנה".