קריסת בנק SVB, אחד המממנים המרכזיים של ענף ההייטק הישראלי, ממשיכה לעורר דאגה בקרב בכירים בתעשייה, משקיעים וקרנות הון-סיכון שניהלו בו את נכסיהם. בעקבות החשש מהשלכות המהלך הודיע משרד האוצר על הקמת צוות מיוחד שינסה לגבש מענה לחברות המקומיות ויבחן את ההשפעה האפשרית של האירוע על המשק. על מנת להבין מהן ההשפעות הצפויות של קריסת הבנק פנינו לדניאל שבקס, מנהל החטיבה הפיננסית ב"הירשוביץ פתרונות".
עקב קריסת SVB: מיליארדי דולרים מכספי ההייטק עלולים לרדת לטמיון
"בנק SVB הינו בנק סקטוריאלי שרוב לקוחותיו הם סטארטאפים בשלבים מוקדמים שעדיין לא ריווחיים, וחיים על הון שגייסו והפקידו בבנק בתמורה לקווי אשראי", מסביר שבקס. "הכספים המגוייסים הופקדו בפקדונות שהושקעו ברובן באג"ח שסיפק תשואה נמוכה".
מה הוביל לקריסת הבנק?
"העלאות הריבית האגרסיביות הביאו להפסדי הון 'על הנייר' בעקבות הזינוק בתשואות האג"ח, כאשר במקביל הלקוחות ביקשו למשוך עוד ועוד פיקדונות על מנת להימנע מגיוס לפי שווי נמוך יותר משווי החברה הנוכחי. הדבר אילץ את הבנק למכור חלק גדול מתיק האג"ח ולקבע את ההפסד בסך 1.8 מיליארד דולר על פי הדיווח לבורסה. הודעת הבנק שהדגישה את החשש ליציבותה וביקשה מהלקוחות לעמוד לצידה, כמו גם קריאות פומביות של קרנות ענק למשוך את הכספים, הובילו להתממשות סיוט ה'ריצה אל הבנק', והתוצאה ידועה".
כיצד החברות הישראליות יכולות לפעול על מנת למזער את הנזק?
"לצערי, בשלב זה אין לחברות מה לעשות מלבד להמתין. בארצות הברית אמנם יש ביטוח ממשלתי על פיקדונות, אבל במקרה של SVB מגבלת הסכום המבוטח הופכת אותו לפחות רלוונטית. לבנק SVB מספר יחסית קטן של לקוחות - מתחת ל-40,000 - וסכומי כסף גדולים, כך שביטוח על 250,000 דולר יכול לעזור רק ללקוחות קטנים ולא ללקוחות המחזיקים עשרות מיליונים וצפונה".
האם המהלך צפוי להשליך על בנקי השקעות אחרים?
"מומחים רבים הסכימו כי אין לראות בקריסת סיליקון ואלי בנק דוגמה לבנקים אחרים בעולם, אם כי בנקים עם מאפיינים דומים של מפקידים, כגון חברות סטראט-אפ וחברות הפועלות בתחום הקריפטו, יסבלו יותר לרוב כשמדובר בבנקים קטנים עד בינוניים, כאשר הגדולים דווקא ייהנו מיציבות בעקבות נהירת לקוחות הבנקים הקטנים יותר אליהם".
איך זה ישפיע על הכיס של הישראלים בטווח המיידי?
"לפי ההערכות, עם לקוחות בנק SVB נמנות מאות חברות בישראל שמחזיקות בו חשבונות. אין ספק שלחלקם נגרם נזק בלתי הפיך, אבל לישראלי הממוצע שלא משקיע בסטרטאפ ואינו מועסק בחברה אשר חשבונותיה בסיליקון וואלי בנק, כרגע לא ייגרם נזק. צריך לעקוב בזמן הקרוב ולראות כיצד יגיב הפד ומה תהיה תגובת הציבור למהלך כזה או אחר של חילוץ או מכירת הבנק. אין ספק שהמצב ידרוש מהנגיד פאואל לשקול היטב האם נכון להעלות את הריבית בעוד חצי אחוז, בהתאם להערכת השוק, או שיסתפק ברבע אחוז על מנת לא להגביר את הלחץ על החברות והבנקים. ככל והדבר אכן יוביל להעלאת ריבית מתונה יותר, ייתכן שהתוצאה תורגש גם בכיס האזרח הישראלי, שכן בנק ישראל לא ייאלץ להעלות את הריבית בחדות לצורך המשך שמירת היחס של ריבית בנק ישראל מול ריבית הפדרל ריזרב".
