משרד האוצר בדרך להשתלטות על יבואנית הציוד הרפואי שראל, העוסקת באספקת ציוד, בעיקר לבתי חולים ממשלתיים, אך גם לגופים פרטיים. ל"מעריב" נודע אתמול כי בימים אלה אושר בדירקטוריון שראל בראשות שלמה גרופמן הסכם חדש המעניק למשרד האוצר פיקוח, בקרה ושקיפות מוחלטים על כל הנעשה בחברה.
ההסכם כולל את הגדלת מספר נציגי הממשלה בדירקטוריון לארבעה, מינוי נציג לוועדת המכרזים ומינוי משקיף בכל אחד מהגופים העסקיים בחברה. הוא גם מגביל את שיעור הרווחיות לנוסחה של קוסט פלוס 1% (רווחיות ברוטו לאחר הוצאות של 1% מהמחזור). עוד נקבע בהסכם כי האוצר ומנהלי הרכש בבתי החולים יהיו זכאים להתחבר למערכות המידע של החברה ולקבל כל נתון עסקי שירצו.
סעיף זה בהסכם נתקל תחילה בהתנגדות יו"ר הדירקטוריון שלמה גרופמן, שטען כי מדובר בחברה המתנהלת אך ורק לפי אמות מידה עסקיות. הוא גם נתקל בהתנגדות של ספקים שמולם עובדת שראל, אשר חששו לחשיפת פרטי מידע חסויים מול האוצר. בסופו של דבר התרצה גרופמן והסכים לכך, לאחר שהבין כי ההסכם הוא בבחינת הרע במיעוטו, אף שהוא סולל בפועל את הדרך להשתלטות על שראל - החלום הישן של האוצר.
ההסכם יהיה בתוקף לשנתיים וחצי, עם אופציה להארכתו בכל פעם מחדש בשנתיים וחצי נוספות, עד לתקופה של עשר שנים. במקור דרש החשב הכללי הסכם לחמש שנים. דירקטוריון שראל אישר את ההסכם וכעת הוא כפוף לאישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
שראל נשלטת על ידי עמותת בתי החולים הציבוריים. הסכמי הרכש שלה נועדו לצמצם את עלויות הרכש, במיוחד בבתי חולים קטנים ובינוניים ולחסוך מהם את הצורך בניהול מחלקות רכש עצמאיות. הקנייה המרוכזת מגדילה את כוח הקנייה של שראל.
בנוסף, החברה חוסכת מבתי החולים את הצורך בניהול מלאי של תרופות וציוד מתכלה כדי להימנע ממחסור. שראל מנוהלת על ידי אבי בוסקילה, הזוכה להערכה רבה בדירקטוריון ובאוצר.
על פי ההערכות, החברה מגלגלת כ־1.5 מיליארד שקל לשנה. על פי נוסחת הבונוסים וההחזרים לבתי החולים, שיעור החזרי הרווח של שראל לבתי החולים נאמד ב־22 מיליון שקל לשנה.