"למהפכה המשפטית יש השפעות כלכליות, ומספיק שראינו את אמירות ההייטקיסטים, הבנקים והאחרים כדי להבין את זה. אבל ענף הקמעונאות עוד לא שם. תחום המזון הוא האחרון להיפגע, ואת זה רואים מנתוני המכירות של ינואר־פברואר ועד מחצית מרץ. אין שום שינוי בתוכנית העבודה שלנו", אומר ל"מעריב" איציק אברכהן, יו"ר דירקטוריון שופרסל.
שופרסל, שבניהולו אורי ורטמן, סיימה את 2022 ברווח של 2 מיליון שקל בעקבות הוצאה חד־פעמית של 182 מיליון שקל לתוכנית התייעלות כולל פרישת עובדים. ההכנסות קטנו ב־0.7% ל־14.66 מיליארד שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי גדלו ב־1% ל־3.65 מיליארד שקל. לנוכח הירידה בביקוש למוצרי קמעונאות, מדובר בהישג של ממש.
הקבוצה מיישמת תוכנית השקעות בהיקף של מיליארד שקל במנועי הצמיחה לשנים הבאות, מתוכם כ־700 מיליון שקל השקעה במחסני השילוח האוטומטיים של פעילות האונליין. בעקבות הירידה ברווחיות עוצרת החברה את חלוקת הדיווידנד. החברה ממשיכה בהפעלת מנועי צמיחה, שאחד העיקריים שבהם הוא חברת הנדל"ן עם היקף נכסים לא ממונפים של 3.4 מיליארד שקל. חברת הנדל"ן שבניהולו של אורן הוד תנצל את השפל בנדל"ן כדי לאתר הזדמנויות עסקיות, כולל השבחה של 80 נכסי נדל"ן של הקבוצה.
מכירות המותג הפרטי המשויכות למגזר הקמעונאות צמחו ל־27.2% מסך המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל - לעומת כ־26.6% בשנת 2021. מנכ"ל החברה והיו"ר מסרו: "שנת 2022 היא אבן דרך משמעותית לשופרסל, שגיבשה הנהלה חדשה. היא השיקה מחסן שילוח אוטומטי בקדימה, ופתחה מרלו"ג חדש לשוק המוסדי בהשקעה של 27 מיליון שקל. בנוסף, רכשה את רשת הסטוק DAN דיל לפי 182 מיליון שקל, חתמה על מזכר הבנות לשת"פ עם ענקית הקמעונאות ההולנדית SPAR בהיקף 28 מיליון שקל, ומיישמת תוכנית התייעלות של 250 מיליון שקל".
עוד הוסיפו: "שופרסל פעלה להפחתת יוקר המחיה במאבק מול הספקים הגדולים שהוביל לעיכוב בהעלאות המחיר בסניפי הרשת, והכריזה על מבצע 'הורדנו־נעלנו' על סל מוצרים נבחר".