השיחה השנייה שלי עם סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר, נדחתה שוב ושוב. בהתחלה היא נפלה על הפגנת הימין הגדולה מול הכנסת, וכחברה בכירה ברשימת הציונות הדתית, היא הרגישה חובה לפגוש את המפגינים אישית. משם הוקפצה למליאה לדיון על התקציב, שהסתיים רק לפנות בוקר, כך שיצא שרק בצהריים המאוחרים למחרת, אחרי שגנבה כמה שעות שינה, יכולנו להיפגש סוף־סוף ולדבר על כלכלה.
וולדיגר, 54, עורכת דין במקצועה, היא גם אמא לחמישה שגרה בגבעת שמואל, אבל נמצאת בשבועיים האחרונים רוב הזמן במלון בירושלים. בעברה היא ניהלה פרקטיקה פרטית ועברה לעשייה ציבורית מלאה. היא הייתה חברת מועצת גבעת שמואל, הקימה ארגון לנפגעי תחלואה כפולה של פגועי נפש והתמכרויות, וניהלה את עמותת בת עמי לשירות לאומי עד שהתמודדה לראשונה לכנסת במסגרת הציונות הדתית. בשלושת החודשים האחרונים היא מכהנת כסגניתו של בצלאל סמוטריץ', יו"ר המפלגה שלה, במשרד האוצר.
"אני סגנית שר האוצר", היא אומרת בקצב דיבור מהיר וקופצני, ומסבירה שיש לה הפרעת קשב. "הגעתי לתפקיד הזה אחרי כמה שיחות עם השר ואני אמונה על הצד החברתי, בריאות, רווחה וחינוך. משרד האוצר הוא לא קונקרטי, הוא נוגע בהרבה משרדים ויש לנו אנשי מקצוע מצטיינים שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה".
את מודאגת מהמצב הכלכלי של ישראל? כלכלני האוצר נתנו תחזית קשה מאוד.
"הייתה איזושהי הדלפה מהישיבות".
היו שני מסמכים. אחד של אגף התקציבים ואחד של הכלכלנית הראשית. בטח קראת אותם.
"אני מכבדת את הכלכלנים והמומחים, אבל כשעושים שינוי במדיניות זה יכול להשפיע על המשק וכשיש רעש ציבורי כל כך גדול, יהיו השפעות. השינוי שאנחנו רוצים להעביר הוא נכון וטוב ויוביל את כלכלת מדינת ישראל קדימה. הכל נמצא בשליטה".
איך הרפורמה המשפטית תשפר את הכלכלה הישראלית?
"המצב עכשיו הוא לא דמוקרטי. הטענה של הכלכלנים שתהיה פה דיקטטורה ויהיה בלגן. תראי איך פיץ' לא הורידו את הדירוג והתייחסו ממש בקטנה למצב שבו המדינה לא תהיה דמוקרטית".
אבל סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הוציאה אזהרה חריפה ויוצאת דופן נגד המהלכים של הממשלה. אי אפשר לבטל את זה.
"אני ביטלתי משהו? יכול להיות נזק רגעי כזה או אחר לכלכלה והוא תולדה של ההסתה מצד מנהיגי האופוזיציה".
בואי נחזור לתועלת הכלכלית של הרפורמה.
"הרפורמה המשפטית תחזק את הדמוקרטיה שלנו. כעת חלק גדול מהעם סבור שבג"ץ לא מייצג אותם. יושבים שם אנשים שלא חושבים כמוהם ואין להם זמן להתעסק בבית הדין לערעורים. ברגע שאמון הציבור בבית המשפט הולך ויורד, הדבר פוגע בכלכלת ישראל".
איך?
"כדי לאכוף חוזה, כשאין יציבות ואין תקדימים מאוד ברורים מה זה חוזה, עוברים למעלה מ־900 ימים כדי לאשר חוזה בבית המשפט. כשיש חוזה, וצריך לפרש אותו על פי חוק ולא על פי אג'נדה, כי בית המשפט מתערב בחופש החוזים, כל אחד בא בשיטת מצליח, ומנסה להגיע לשופט שבאג'נדה שלו. שלא ברורים הדברים, נוצר כאוס ובלגן ולא נוכל להתפתח כלכלית".
היית חלק מדיוני התקציב?
"גם ברמת המקרו וגם ברמת המיקרו. אנחנו רוצים לתת לכולם את הכל, אבל חייבים לשמור על הכללים הפיסקאליים, בלי לחרוג מהמסגרת".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע שאם לא יקבל את תשעת המיליארדים שהובטחו למשטרה, הוא לא יתמוך בתקציב.
"הנה, הצלחנו להעביר את התקציב".
רק בקריאה ראשונה. זה החימום. השלב הקשה הוא בקריאה השנייה והשלישית.
"בן גביר הצביע בעד. להעביר חוקים בכנסת זה לא פשוט. אני ניסיתי להעביר כמה חוקים בקריאה טרומית וזה לא עבר. רק על חוקי התקציב ישבנו בדיונים 12 שעות".
אי אפשר להשוות בין חוק רגיל לתקציב. השרים מבינים, בטח בשלב מקדמי כזה, שאם התקציב לא עובר, הממשלה נופלת.
"השרים כולם הצביעו בעד, כי הם הבינו שאי אפשר לתת לכולם את הכל. הם מבינים שצריך לוותר. העולם כולו נמצא במיתון, יש את הקורונה שלא מזמן יצאנו ממנה והמלחמה באוקראינה שמשפיעה על האינפלציה והריבית, אספקת הגז והדלק".
את חושבת שהנגיד צריך להעלות את הריבית?
"אנחנו מאמינים בעצמאות הנגיד. יכולים להיות ויכוחים בחדר, אבל קיבלנו את מה שאמר".
יוקר המחיה
אחד הנושאים החברתיים הכי בוערים הוא יוקר המחיה. נדמה שהממשלה שכחה שהיא הבטיחה לטפל בו.
"הקלנו מאוד בכל מה שקשור ליבוא. בחוק ההסדרים הקלנו על תו התקן במזון ובתמרוקים, אנחנו רוצים שיהיה פה פתוח ליבוא וליצוא".
זאת רפורמה של הממשלה הקודמת, לא שלכם.
"כל אחד עושה את מה שהוא יכול. הוספנו עוד קומה למה שהם עשו, היה צריך לדייק אותם. הם פתחו במהלך ואנחנו הרחבנו אותו".
אנשים נאנקים תחת נטל המשכנתאות, איך אתם מקלים עליהם?
"דיברנו עם הבנקים. יהיו לנו שנתיים קשות, כי אנשים לקחו משכנתה כשהריבית הייתה נמוכה ועכשיו היא עולה. נוצרה דלתא שהם לא ציפו לה. אני מאמינה שבסופו של דבר הריבית תרד. הבנקים הבטיחו לסייע לציבור שנטל הריבית קשה עליו באמצעות פריסה נוחה של תשלומים".
למה האוצר התנגד להכניס לחוק ההסדרים את רפורמת היבואנים, שהייתה אמורה להגביל את כוחם, ולהוזיל את המחירים בסופרמרקט?
"אנחנו בהחלט נאבקים במונופולים, זה חלק מהאג'נדה שלנו. אנחנו מאמינים בשוק חופשי".
אז למה הוצאתם את הרפורמה הזאת מחוק ההסדרים?
"אני לא יכולה לומר על איזו רפורמה מדובר. אנחנו לגמרי נמצאים שם בפתיחה של השוק ליבוא, כדי לאפשר יבוא מקביל. כל מה שלא נכנס בחוק ההסדרים ייכנס בצורה אחרת. בחוק ההסדרים יש אפשרות להעביר את הכל כחוק אחד כדי לחסוך זמן יקר, אבל אפשר להעביר תיקוני חקיקה ולחוקק חוקים נוספים. תפקידנו של שר האוצר ושלי, הוא לא רק לצמצם את יוקר המחיה, אלא להצמיח את הכלכלה בעזרת מנופי צמיחה כמו תשתיות, הרכבת הקלה, המטרו, לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז.
"התפקיד שלי הוא ברווחה. אני עובדת מאוד קשה על ה'וואן סטופ שופ'. בן אדם שצריך לקבל אחוזי נכות, צריך לעבור כל כך הרבה מכשולים ובירוקרטיה עד שיזכה בהכרה, אותו הדבר גם בצד העסקי. אנחנו פועלים במישור של הדיגיטציה כדי שהמשרדים יוכלו לתקשר ביניהם".
בכמה מתוקצב ה"וואן סטופ שופ" שאת עומדת בראשו?
"זה לא עניין של סכום".
סדר גודל.
"יש צוותי עבודה שעובדים על זה, 'האדם במרכז', זה הפרויקט שלי ואני צריכה שהוא יקרה. יש בתוכו גם את חוק הגנת הפרטיות, תיקוני חקיקה. ואני כמובן מטפלת גם בתחום בריאות הנפש שקרוב ללבי. משרד הבריאות קיבל עוד שני מיליארד שקלים".
כמה מהם יופנו לבריאות הנפש?
"לא אכנס איתך לסכומים. אין שר במשרד הבריאות, אלא רק ממלא מקום שר. אנחנו מנהלים איתם שיחות".
בכמה את חושבת שצריך לתקצב את בריאות הנפש בישראל?
"צריך לצמצם תורים בטיפול הפסיכותרפויטי, הצמצום יבוא מבניית בתים מאזנים, שייתנו עוד אלטרנטיבות לטיפול, פתיחת מרכזי התערבות במשבר, בנוסף ל־11 המרכזים שעומדים להיפתח, להוסיף קהילות שיקומיות ולהוציא את המאושפזים הכרוניים לקהילה".
בכל זאת, תני לי מספר.
"אני אגיד לך למה אני לא נותנת מספר. אני רוצה להקים צוות שיכתוב תוכנית אב".
בכמה מתוקצב היום תחום בריאות הנפש?
"שלושה וחצי מיליארד שקל, בעצם חמישה מיליארד, אם לוקחים בחשבון גם את התוספות מקופות החולים, קרנות מחקר, השתתפות עצמית והביטוח הלאומי. חוץ מזה, 35%־40% מקרן העושר אמורים ללכת לתוכניות חברתיות. 40 מיליון שקל לחינוך ותנועות נוער ו־35 מיליון לבריאות הנפש".
אלה סכומים קטנים מאוד.
"אפשר לעשות איתם המון".
עברתי על הפיד שלך בפייסבוק ובטוויטר. המון פוליטיקה, אידיאולוגיה ימנית, תמיכה ברפורמה, מעט אמירות חברתיות וכמעט אפס התייחסויות כלכליות.
"למרות שלמדתי במגמה ריאלית־פיזיקלית ומאוד אהבתי את תחום המיסוי כעורכת דין, הלב שלי הלך לכיוון חברתי ולכן באופן טבעי אני נמצאת שם. פוליטיקה היא לא מילה גסה. אני באה לכנסת ורואה 120 חברים שבאו לעבוד ולתת את כל כולם, אני רואה אידיאולוגיה ורצון".
רצון ואמונה
ועל כוח הרצון של וולדיגר אין חולק. אחרי המשבר המשפחתי שעברה, היא הצליחה לקום ולהפוך את הקושי לעשייה חברתית. "כל חיי הייתי בת מזל. יש לי אחות תאומה מדהימה, אחות גדולה, הורים נפלאים. הייתי מלכת הכיתה, הכל בא לי בקלות. את בעלי פגשתי בגיל צעיר, התחתנו, כשהייתי בת 21 נולד לי ילד. וכשהגיעה ההתמכרות ומחלת הנפש לקרוב משפחה, התביישתי מאוד, הסתרתי. זה היה לפני 20 שנה. בעשר השנים האחרונות, ממקום של צמיחה, אני לא מסתירה יותר. אני לא יכולה להגיד מי הוא, לבקשתו, הוא לא מוכן. זאת לא בושה, אבל לא אפגע ברצונו.
"לקרוב המשפחה שלי יש התמכרות וסכיזופרניה, שזה כמו סרטן, שבו יש מאות סוגים, אבל יש מנעד של חומרה. זו אחת ממחלות הנפש הקשות ביותר והוא בקצה שלה. יש המון רגעים שהוא כמוך וכמוני, ולכן אי אפשר לדבר מעל ראשו. כשאובחנה המחלה שלו נפלתי לתוך בור ענק, בצלילה חופשית, והקב"ה שם לך אבנים בכיסים. הסיבה הראשונה היא הסטיגמה הנוראית, כתם, פחד שלא ישתדכו עם הילדים שלך, זה דמון, שד. הוא היה מאושפז 37 פעמים. בכל יום שישי אנחנו הולכים ברגל לגהה ועושים שם קבלת שבת.
"כשהכל התחיל הייתי בהכחשה והוא היה בהכחשה, אחר כך זה התחיל לצבור תאוצה. יש גניבות בבית. את כבר לא יודעת שהוצאת כסף, או אולי את מדמיינת, את מאבדת את הביטחון בעצמך, יש ויכוחים עם האיש היקר שלי, הרבה משפחות מתפרקות, מאשימות זה את זה בתוכן. זה אירוע משפחתי.
"באיזשהו שלב, באמצע הנפילה למטה, כשאמרתי לו, תקשיב, אפשר לחיות עם זה חיים מצוינים, אל תיתן לזה לנהל אותך, הבנתי שזה מנהל אותי, שהוא לא יכול היה להישען עליי באמת. ואז התחלתי לחשוב איך אני מנהלת את חיי. התחלתי לטפס למעלה, ובקו האפס אמרתי לעצמי, אני מתחילה לעזור למשפחות עם תחלואה כפולה, ככה קמה 'אמונת"ך', ארגון משפחות עם תחלואה כפולה, כדי לתת את קבוצת השווים למשפחות שמתמודדות איתה. בבריאות הנפש לא מוכנים לקבל אותו כי הוא מכור ובמוסדות של מתמכרים לא מוכנים לקבל אותו, כי הוא מתמודד נפש.
"היום הוא נמצא בהוסטל. בין אשפוז לאשפוז ניסינו להחזיק אותו בבית. בהתחלה ההתמכרות הייתה דומיננטית והיום הסכיזופרניה יותר בולטת. הוא היה דר רחוב בהמשך ואת לא יודעת אם להכניס אותו הביתה. אני אדם אסרטיבי, אישה של סימני קריאה והיום רוב החיים שלי הם סימני שאלה. עופר כסיף ואני נמצאים בשני קצוות אידיאולוגיים, וקשה לי לשמוע את מה שהוא אומר על חיילי צה"ל וכיבוש, אבל אני רואה את האדם שבו, את האבא לילדים".
מדהים אותי, שעם הרגישות המדהימה שלך, לא יכולת למצוא חמלה על הילד הטרנסג'נדר בן ה־8 מגבעת שמואל. פעלת להוציא אותו מבית הספר לדרישת הורי הכיתה, במקום לגבות אותו.
"יש קבוצה קיצונית שעושה פוליטיקה. הילד עדיין שם ולא נמצא בשום מקום אחר. מתחילת האירוע פעלתי מתוך רצון שיהיה טוב לכולם. הכיתה כולה בכאוס. מצד אחד חוק חינוך חינם חובה, זכויות הילד. כל ההורים בחרו את בית הספר הספציפי הזה. עד החופש שבין ב' ל־ג' היה נחשב ילד, ופתאום הוא ילדה".
ומה הבעיה עם זה?
"הכל תרבותי. את חיה בסביבה מסוימת ואנחנו בסביבה מסוימת יש דברים שלא נצליח להבין אחד את השני. אני מחויבת לתורה ומצוות, בעל פה ובכתב, יש בה מצוות הגיוניות ויש מצוות וחוקים שאני לא מבינה, כמו שילוח הקן, אבל ריבונו של עולם רואה את התמונה הגדולה. הייתי שם כדי לנסות ולפתור את הבעיה ואני מאמינה שמה שחשוב זה החוסן של הילדים וזכותם של ההורים".
לאן תעברי בעוד שנתיים, כשסמוטריץ' יסיים את הקדנציה ויעבור למשרד הפנים?
"אני לא יודעת מה יקרה בעוד שנתיים. צריך להעביר את התקציב, זה מה שמעניין את הציבור. יכול להיות שאשאר באוצר ארבע וחצי שנים. אני משקיעה את הזמן שלי, כאילו אהיה פה נצח. בורא עולם הפקיד בידי פיקדון ואעשה בו את הכי טוב שאוכל".