שאלת מיליון הדולר שמעסיקה היום את המשקיעים בכל מקום בעולם היא: האם הנפילות בבורסות מתחילת השנה הן משבר חולף, ותיכף השווקים יתאוששו ויחזרו לרשום שיאים, כפי שקרה בשנים האחרונות – או שאנחנו בפתחו של עידן חדש של ירידות, והתחתית עדיין רחוקה? פנינו למומחים מבתי ההשקעות הישראלים המובילים בדירוג בתי ההשקעות, כדי שיעזרו לנו להבין מה צפוי בהמשך השנה, היכן נמצאות ההזדמנויות למשקיעים ומה כדאי להיזהר.
"מתחילת השנה אנחנו נמצאים בתהליך תמחור מחדש של נכסים פיננסיים, על רקע סביבה עסקית ופיננסית חדשה בעולם", מסביר מעין אמסלם, סמנכ"ל השקעות במור קרנות נאמנות. "העולם גולש להאטה כלכלית, שמשולבת עם אינפלציה גבוהה שכמוה לא ראינו מאז שנות ה-70. כדי לרסן את האינפלציה הגבוהה, הבנקים המרכזיים נאלצים להעלות את הריבית, וזה תהליך כואב לכל סוגי הנכסים הפיננסיים - גם לנדל"ן, גם למניות וגם לאגרות חוב. למעשה, כמעט כל נכס פיננסי נמצא היום תחת איזשהו לחץ על של התאמת מחיר מחדש.
"בישראל האינפלציה נמוכה מבשאר העולם אבל גם אצלנו קצב האינפלציה הגיע ל-4% בשנה, נתון גבוה שלא ראינו הרבה זמן. שוק המניות המקומי ירד גם הוא בכ-5%, לעומת ירידה של כ-15% למדד s&p-500. גם הביצועים של אפיק האג"ח בישראל ממתחילת השנה שליליים, מה שמתבטא בירידה של 5% במדד האול-בונד כללי".
אז מה עושים עם תיק ההשקעות, במצב שתיארת, שבו כמעט כל הנכסים הפיננסיים נמצאים תחת לחץ של התאמת מחירים?
"תמונת המאקרו מחייבת את מנהלי ההשקעות לזהירות יתר, ולכן אנחנו נמצאים בחשיפה נמוכה יחסית למניות ובחשיפה גבוהה יותר למזומן, תוך כדי הערכת מצב של הסביבה העסקית המשתנה.
"באפיק האג"חי אנחנו מעריכים שהיום, אחרי הירידות מתחילת השנה, רמות המחירים יותר מעניינות מלפני כמה חודשים. בנוגע לאפיק המנייתי- למרות הסיכון הגבוה יותר, אנחנו מעריכים שהשקעה במניות היא עדיין אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר מאג"ח. נכון להיום, אנחנו בוחרים להשקיע בחברות בעלות ביקושים קשיחים יותר, שיכולות לגלגל את האינפלציה אל הצרכן, תוך פגיעה מינימלית בביקוש.
"הענפים שרלוונטיים להשקעה היום, להערכתנו, הם ענפים יותר דפסניביים, כמו הבריאות, בדגש על חברות התרופות האתיות הגדולות בעולם, שהן בעלות מאזן חזק, כוח תמחור ומושפעות בצורה זניחה מאינפלציה או עליית ריבית, ובנוסף התמחור שלהן בשוק נמוך. חברות כמו אסטרזניקה ופייזר.
"נבחר להשקיע גם בחברות חומרי גלם, שנהנות מהתייקרות הסחורות, כמו NEUTRIEN , בחברות נפט הגדולות ובחברות אנרגיה ירוקה, שבהן אנחנו מזהים תמחור אטרקטיבי ופרופיל פיננסי שיידע להתמודד היטב עם הסביבה העסקית של השנים הקרובות".
מה בנוגע לסקטורים הגדולים שמרכיבים את הבורסה בתל אביב – בנקים, נדל"ן?
"אנחנו מעריכים שהסביבה העסקית של הבנקים טובה מאוד. על סקטור הנדל"ן אנחנו מסתכלים יותר בזהירות. נעדיף להיות בנדל"ן המניב, שהוא יותר דפנסיבי בתפיסה שלנו, וקצת במגורים. אנחנו יותר זהירים גם לגבי השקעה בקמעונאות, כי החברות הקמעונאיות נהנו מאוד בתקופת הקורונה. אם בשנה שעברה אכלנו הרבה בבית וקנינו הרבה מכשירים ביתיים, השנה, כשהכל פתוח, נעדיף להוציא כסף על חוויות – טיסות, חופשות, מסעדות. לגבי חברות המזון – מחירי התבואות, החיטה והתירס עולים, ויש חברות שמתקשות להעביר ללקוח את כל העלייה הזו".
מה עם מניות ההיי-טק? האם אחרי הירידות האחרונות, מחיריהן אטרקטיביים?
"את ענף הטכנולוגיה צריך לחלק לתחומים. להערכתנו, מעניין להיות בחברות שירותי הטכנולוגיה, שם המחירים ירדו לרמות סבירות יותר, למשל באקסנצ'ר. חברות המגה-טק הגדולות, מיקרוסופט, גוגל ואפל – גם הן נסחרות בתמחורים מעניינים. אנחנו זהירים יותר לגבי השקעה בחברות תוכנה, בדגש על חברות שעדיין לא מרוויחות כסף. לגבי יצרניות השבבים - המחסור בשבבים גורם לחברות בתחום לפגיעה מסוימת, אבל הביקושים הם כאן כדי להישאר ויצרני ציוד לשבבים, כמו ASML, שיש לה יתרון תחרותי, הם ראויים".
"השוק הישראלי יותר חסין משוקי חו"ל"
גם אלעד קראוס, מנהל מחקר מניות במיטב ברוקראז', מדגיש את הצורך להבחין בין סוגים שונים של חברות. "אין ספק שאנחנו נמצאים בעולם חדש, של ריבית שהולכת ועולה. הכסף יותר יקר מבעבר ולכן, לחברות שצורכות הרבה הון יהיה מאתגר יותר לייצר רווחים כפי שייצרו עד כה. לכן, בהסתכלות קדימה, אני מעריך שהמיקוד צריך להיות בחברות בעלות תזרים מזומנים חיובי ומודל עסקי חזק שיודע לייצר רווחים".
איזה מגזרים אטרקטיביים להשקעה בעיניך?
"צריך להסתכל לאו דווקא על מגזרים אלא לחפש בתוך המגזרים את החברות שהן פחות עתירות צריכת הון, עם דגש על השורה התחתונה ומודל עסקי חזק וברור. בנוסף, יש הרבה חברות שיהנו מאוד מהמחזוריות בשוק הסחורות ומהבעיות בשרשרת האספקה העולמית. מחירי האשלג כרגע גבוהים יחסית לעבר וכך גם מחירי הנפט והבנזין. זה משליך על חברות כגון ICL, פז ובזן".
ציינת שעליית הריבית מרעה עם חברות שצורכות הרבה הון. יש ענפים שמאופיינים בצריכה גבוהה של הון ואשראי, למשל נדל"ן וטכנולוגיה. האם המשמעות היא שיש להתרחק מהשקעה בחברות אלה?
"גם בענף הנדל"ן יש חברות כמו עזריאלי, שנהנית ממינוף נמוך יחסית לחברות אחרות. גם כשהריבית עולה, עלויות ההון שלה ימשיכו להיות נמוכות. לעומתה, יש חברות נדל"ן שרמת המינוף שלהן גבוהה יותר, ועליית ריבית תשפיע עליהן בצורה משמעותית יותר.
"אותו הדבר במגזר הטכנולוגיה - יש חברות שיודעות לייצר רווח תזרימי וחברות שפחות, והמצב שלהן יותר מאתגר. בירידות בסקטור הטכנולוגיה בתקופה האחרונה לא היתה הבחנה מספיק חדה בין חברות שמייצרות רווח תזרימי לכאלה שלא. בהמשך השנה, המגמה בשווקים תהיה של הבחנה בין החברות התזרימיות, החזקות פיננסית, שבהן המגמה תהיה חיובית, לבין חברות שהשורה התחתונה שלהן לא מספיק ברורה, שימשיכו לדשדש".
האם הבורסה המקומית תמשיך להציג ביצועי יתר ביחס לשווקים בחו"ל?
אמסלם: "השוק הישראלי יותר חסין משוקי חו"ל, גם בגלל תנאי הכלכלה הטובים יותר כאן וגם כי שוק המניות המקומי יותר מוטה למניות ערך מאשר למניות צמיחה, בניגוד לארה"ב, שם הבורסה יותר מוטית צמיחה. מניות ערך הן מניות של חברות תזרימיות, שמחלקות דיבידנד, והן נוטות להיפגע פחות בתקופות האלה. לכן, אנחנו להערכתנו יש עדיפות לשוק המקומי בתקופה הזו".