'בית בכפר': "לא רק לעשירון העליון"

לפני 27 שנה נוסדה רשת הדיור המוגן "בית בכפר" על ידי שלום בלושטיין. הרשת, שמונה כאלף יחידות דיור בחמישה בתים - שניים בכפר סבא ושלושה נוספים בביתן אהרון, בגדרה ובחוף המערבי של הכנרת - נחשבת  מחלוצות הדיור המוגן לגיל השלישי. בראיון ל"מעריב עסקים" אומר מנכ"ל בית בכפר מיקי פרנס: "יש תוכנית להתרחב ולהקים בתים נוספים. שיעורי התפוסה בבתים שלנו גבוהים מאוד והם עומדים על כ־100%־90%. הייחוד שלנו", הוא מוסיף, "הוא בתפירת חליפה אישית ללקוח".
 

"פעם אנשים מבוגרים היו חיים בבית והילד היה מעביר אותם לבית אבות כדי שיטפלו בהם. בדיור המוגן, אנשים שמגיעים לגיל המתאים מקבלים בעצמם לרוב את ההחלטה ועוברים לשם כדי שהחיים שלהם יהיו נוחים יותר".
 

"הרוב בשנות ה־70 לחייהם, ומגיעים אלינו לקוחות גם בשנות ה־80 לחייהם. הגיל פחות משחק תפקיד, חשוב יותר המצב של כל אחד".

מה הייחוד שלכם?

"כחברה פרטית, משלב המכירה אנחנו מתנהגים בגמישות, וזה פועל לטובת הלקוחות".

במה מתבטאת הגמישות?

"אנחנו מציעים כמה מסלולים ומתאימים את השירות לצרכים הספציפיים של הלקוח".

המסלול הנפוץ ביותר הוא תשלום דמי פיקדון, ובמשך 12 שנים, מדי שנה יורד מהפיקדון שיעור של 3%. המחירים לדירת שני חדרים יהיו החל מכ־720 אלף שקל פיקדון, והאחזקה החודשית מסתכמת בכ־7,000 שקל לזוג ובכ־6,250 שקל ליחיד. שיטת המסלולים מאפשרת את הגמישות בתשלומים. אם לקוח מעדיף שלא להעביר את דמי הפיקדון, הוא ישלם במסלול ה"ליסינג" החל כ־12,500 אלף שקל לדירת שני חדרים.
 

לעומת זאת, אם הדייר מבקש שלא לשלם דמי אחזקה חודשיים, הוא יפקיד פיקדון של החל מכ־1.4 מיליון שקל לדירת שני חדרים. במסגרת ההתאמה האישית, לקוח יכול לבקש יחידת דיור ליחיד ובה חדר אחד. במקרה זה, דמי הפיקדון יהיו כ־585 אלף שקל ודמי האחזקה החודשיים יעמדו על כ־4,000 שקל.
 

במסלול הליסינג, שבו הלקוח לא משלם פיקדון, דמי האחזקה יעמדו על החל מ־9,100 שקל בחודש. "המסלולים מאוד גמישים, והסכומים משתנים בהתאם למסלול הייחודי של כל אחד ואחד מהלקוחות והבית שבו הוא מתגורר", מבהיר פרנס. "יש לנו מסלולים מקצה לקצה. אפשר לראות שהדיור המוגן לא שייך רק לעשירון העליון. כל בעל פנסיה ודירה יכול להגיע לדיור מוגן ולזכות באיכות חיים".
 

"שירותי ניקיון ואחזקה, פעילות חברתית ותרבותית עשירה ושירות רפואי 24 שעות ביממה. יש בבית רופא חמישה ימים בשבוע בשעות קבלת הקהל. בלילות ובסופי שבוע יש אחות, ובעת הצורך היא מתייעצת עם הרופא של הבית. יש משרת רופא על כ־300 איש, וזה יוצר טיפול אישי והיכרות לעומק, שלא קיימת במרפאות קופות החולים, שבהן העומס על הרופאים  גדול בהרבה".
 

פרנס מספר עוד כי הפעילות התרבותית והקהילתית הענפה יוצרת אווירה משפחתית. "יש בריכת שחייה לדיירים, במהלך היום אנחנו מפעילים חוגי אמנות, התעמלות וחוגים עיוניים כמו ספרות ותנ"ך. בכל ערב מתקיימת פעילות תרבות - מופע, הרצאה, הקרנת סרט או מוזיקה. השילוב של תרבות וחברה הוא המתכון ליצירת האווירה המשפחתית ולשמירת מסגרת חיה ומלאת העשרה".
 

ברשת בית בכפר החליטו להתקשר עם אישים מוכרים, המעניקים שירותי ייעוץ, כל אחד בתחום התמחותו. פרופ' רפי קרסו מונה ליועץ הרפואי של הרשת, שלמה מעוז (הכותב טור קבוע במוסף זה) מונה ליועץ הכלכלי, השף צחי בוקששתר ליועץ הקולינרי ושרל'ה שרון ליועצת תרבות. "הבאתם של המומחים נעשתה במסגרת ההתמקצעות והשירות והשאיפה להיות טובים בכל התחומים", מסביר פרנס. "השירות הוא הקוד שלנו".
 

"למרות שרואים שחקנים חדשים שנכנסים לשוק וכאלה שמתרחבים, יש מקום לכולם. המודעות לדיור המוגן הולכת וגדלה והביקוש עולה. לפני 15 שנים לא ידעו מה זה דיור מוגן. כיום כ־2% מקהל היעד של הגיל השלישי מגיעים למסגרת זו".
 

"בשנים האחרונות מגיעים יותר יוצאי עדות המזרח, ושיעורם הולך וגדל, אולם עדיין רוב הדיירים הם יוצאי אירופה ואמריקה".

"ככל שמדינת ישראל תשכיל להקצות יותר קרקעות לגיל השלישי בכל תוכנית עירונית, יהיו יותר בתים ויהיו גם הבדלים גדולים יותר ביניהם. זה הפתרון האולטימטיבי לגיל השלישי".