בשנים האחרונות, המודעות לנושא הדיור המוגן גוברת בקרב אוכלוסיית האזרחים המבוגרים. כשחושבים על העניין, בעיקר בעיניים צעירות, מיד עולה לראש הצורך בשירותים רפואיים קרובים או בכוח עזר קבוע בבית ההורים. אלא שלפי רוני עוזרי, יו"ר אב"א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן, "רוב הבעיות הן לאו דווקא רפואיות". לטענתו, "אלו בעיקר בעיות כגון בדידות, מחסור בחברה, אי־יכולת להגיע לרופא כשצריך, הרגשת חוסר ביטחון ודאגות כלכליות. אם פרצו לביתו של השכן, האישה המבוגרת מפחדת ומתקשרת לילדים".



ב־35 השנים האחרונות צמח ענף הדיור המוגן בעקבות יוזמות פרטיות של יזמים ועמותות שהשקיעו - ורובם גם הרוויחו - סכומי עתק בהקמת בניינים שמשמשים כבתי מגורים לאוכלוסייה מבוגרת. "הערך המוסף הוא שבבית כזה יש את כל השירותים בהישג יד. אם נשרפה לך נורה או התקלקל הארון או צריך לתלות מדף, יש איש אחזקה במרחק קריאה מיידית. המחקרים הוכיחו שתוחלת החיים בדיור המוגן גבוהה מאוד. פעילות גופנית קיימת בבתים האלה בכל יום, ולא צריך להתאמץ למצוא אותה. אתה בוחר לעצמך פעילות משלימה שמתאימה לך - נגרות, ציור, קונצרטים, או כל דבר אחר שאוהבים - והרבה פעמים אנשים מרגישים שהם מממשים את עצמם בפעם הראשונה".



לעתים הבורות בנוגע לדיור מוגן מרחיקה את הדיירים הפוטנציאליים. יש לא מעט מבוגרים שיגידו שהם מעדיפים להזדקן בבית, אחרי הכל, הם חיו שם מרבית שנותיהם. ומלבד זאת, הפעילויות הכרוכות בחיים עצמאיים – כגון עריכת קניות בסופרמרקט ותשלום חשבונות בדואר - מאלצות את מי שבוחרים להישאר בביתם לקיים תקשורת עם הסביבה ולאמץ את הגוף. לפעמים מובאים בחשבון גם שיקולים כלכליים, שכן אנשים מבוגרים רוצים להוריש את רכושם במלואו וחוששים מהעלויות הגבוהות הכרוכות במעבר לדיור מוגן איכותי. 


"עד 120", רמת החייל. צילום: יח"צ
"עד 120", רמת החייל. צילום: יח"צ


אך נדמה שמעל לכל, מה שמרתיע את אוכלוסיית היעד היא ההנחה שדיור מוגן הוא התחנה הסופית והוא אף נתפס כוויתור על קשר אינטנסיבי עם העולם שבחוץ. 



"אני ממליץ לא להירתע" אומר עוזרי, "זה לא בית אשפוזי. אני תמיד מציע לבני משפחה או לדיירים לא להתבייש ללכת לראות בלי להתחייב. אחר כך אולי תהיה להם החלטה בכיוון שלא חשבו עליו קודם לכן. יש כמה מוסדות שמציעים תקופת התנסות, ושווה לאמץ את זה ולהתנסות ולראות, כדי להבין אם זה מתאים לך או לא וכדי להשתחרר מהדעות הקדומות. מבין הדיירים שבאו לניסיון, 95% נשארו ולא רצו לעזוב". 



כאמור, תחום הדיור המוגן מציע יתרונות רבים לבני הגיל השלישי, בהם מגורים בסביבה מוגנת ומפוקחת, עם מענה לצרכים השוטפים של הדיירים. כ־15,000 קשישים קבעו את מגוריהם בכ־90 בתי דיור מוגן ברחבי הארץ, ובתים נוספים רבים נבנים בימים אלו כדי לספק את הביקוש הגובר. במקרים רבים גם המשפחה המורחבת מעורבת בהחלטה ובבחירת הבית המתאים, אולם "טרם החתימה על חוזה הדיור המוגן, יש לערוך בירור מקיף". אומר אברהם בר דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל. "הבנת החשיבות של כל סעיף והשלכותיו על השנים הבאות היא חיונית ועשויה להשפיע על הקביעה שזה אכן הבית הנכון להיכנס ולגור בו את יתרת חייו של הדייר". 



להלן חלק מהסעיפים הרגישים שאליהם כדאי לשים לב:


השירותים בבית: חשוב מאוד לבדוק כי בית הדיור המוגן קיבל רישיון של משרד הרווחה והוא עומד בתנאי ההפעלה שקיימים בחוק. יש לוודא כי מאפייני הבית מתאימים לצורכי הדייר: אופי אוכלוסיית הדיירים ואורח החיים שמתקיים בבית – חילוני/דתי/מסורתי, נגישות לכיסאות גלגלים, מדיניות התחזוקה וחדר האוכל, מדיניות השימוש במתקנים חיצוניים כמו בריכה וחדר כושר ועוד. קיימת רשימת שירותים המוגדרת בחוק, בהם שירותי ניקיון, מענה אנושי למקרי חירום, פעילות תרבות וכן הלאה, שהנהלת הבית אינה רשאית לצמצם או לגרוע מטיבה. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא באתר עמותת דיירי הדיור המוגן.



ארנונה: חיוני לעגן בחוזה ולהסדיר את עניין תשלום הארנונה, שייעשה ישירות לעירייה ולא לבית הדיור המוגן. בתי דיור מוגן שמחייבים את הדיירים לשלם להם את הארנונה גורמים לדיירים לאבד את ההנחות שמגיעות להם - הנחת ניצול שואה והנחת נכה.



העלאת דמי האחזקה: חשוב להבטיח מראש שבכל שנה שבה יש כוונה להעלות את תשלום שכר הדירה מעבר למדד, הנהלת הבית תציג מראש לדיירים את אחוז ההעלאה בתשלום ואת הסיבה לה. עמותת דיירי הדיור המוגן פועלת לעגן זאת כנוהל אחיד בבתי הדיור המוגן ברחבי הארץ.



בנייה עתידית: חשוב מאוד לבקש לקבל מראש את מסמך הגילוי שבו מצוינים כל פרטי הבית. לאור המגמה להוסיף קומות נוספות לבתים קיימים, מומלץ לעגן בחוזה נתונים הנוגעים לעתידו של הבית ולבדוק אם קיימות תוכניות בנייה העלולות להשפיע על חיי הדיירים, ואם כן, יש לברר מהו היקף הבנייה וכיצד מתכוונים למנוע מהדיירים פגיעה כלשהי.



בריאות: דיירים שנזקקים לליווי מטפל אישי נדרשים לעתים לשלם סכומים גבוהים נוספים. חוות דעת מקצועית, שהזמינה עמותת דיירי הדיור המוגן, קבעה כי טווח העלויות שבית הדיור המוגן משלם בגין הלנת והעסקת מטפל אישי נע בין 585 שקלים בחודש בתוספת מע"מ ועד 800 שקלים.



מרפאה וטיפולי שגרה: כדאי לוודא כי בבית קיימים שירותי מרפאה או אחיות, לברר אם קיים בית מרקחת ואילו קופות חולים הוא משרת וגם אם יש גם מחלקה סיעודית ומה היא מציעה. חלק גדול מבתי הדיור המוגן מאפשרים לדיירים לבטח עצמם בביטוח למקרה שבו יזדקקו לשירותי סיעוד, העלולים להיות יקרים מאוד.



מקרי חירום: חשוב לוודא כי קיים בבית שירות של עזרה ראשונה ולבדוק מהי המדיניות במקרי חירום.



ערבות: תיקון לחוק שקידמה העמותה ועבר אשתקד הבטיח לדיירים שתי בטוחות פיננסיות קלות למימוש: ערבות בנקאית וביטוח, בעת שהבית נושא ב־100% מעלות הבטוחה.



תשלום מע"מ: דיירי הדיור המוגן נדרשים לשלם תשלומי מע"מ על חלקים שונים בשירותים שמהם הם נהנים. העמותה אומנם פועלת בדרכים שונות לשינוי מהותי בכל נושא המע"מ, אך עד שיושלם המהלך מומלץ לברר.



ישנם סעיפים רגישים נוספים, וחשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום לפני החתימה על החוזה. 
עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל מרכזת את כלל זכויותיהם ומאבקיהם של הקשישים החיים בדיור מוגן, ומידע נוסף אפשר למצוא באתר העמותה.
בתי אבות ודיור מוגן. צילום: רויטרס
בתי אבות ודיור מוגן. צילום: רויטרס

לא "בית אבות"

עד לפני כמה שנים זוהה התחום בעיקר עם המוסדות שזכו לשם הכולל "בית אבות". אלו נועדו בעיקר למי שהיו מוכרחים להתגורר בהם בשל סיבות רפואיות, גריאטריות או אחרות. עם השנים והעלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה, וכן בהתחשב בבריאותם הטובה באופן יחסי של מי  שנחשבו פעם לקשישים מופלגים, הפכו חלק מהמוסדות – למצער, בעיקר היקרים שבהם, לשילוב בין בתי מלון, קאנטרי־קלאב ומועדון חברים. 

יצאנו לבדוק כמה חלופות, לא בהכרח מייצגות, בשוק הרחב הזה. חשוב להבהיר כי המידע המופיע כאן הגיע מרשתות הדיור המוגן עצמן, ולכן מומלץ לכל מי שחושב על מעבר אליהן לבחון את הנתונים בעצמו:

פאלאס דיור מוגן: רשת בתי הדיור המוגן של קבוצת עזריאלי, המציעה מבחר יחידות דיור: דירות סטודיו מעוצבות, דירות עם מרפסת אישית, דירות גן מרווחות ודירות פנטהאוז עם גן פתוח. הבתים מספקים מענה מלא לכל צורכי בני הגיל השלישי ומעניקים להם את האפשרות לשמור על עצמאות. הבטחה לאורח חיים ברמה הגבוהה ביותר, לצד רווחה ושלווה.

"עד 120": משתייכת לקבוצת "הפניקס" ומובילה כבר יותר משלושה עשורים את תחום הדיור המוגן היוקרתי. ברשת "עד 120", המשפחתיות והביתיות הן חלק מהותי מחוויית הדיור המוגן, ויותר מ־300 העובדים בה הם אנשים חמים שמטרתם היא להפוך את הדיור המוגן ל"משפחת עד 120". נוסף לכך, הרשת מעודדת את הדיירים ומסייעת להם להציג את פירות יצירותיהם בתערוכות אישיות וקבוצתיות. בחודש הנוסטלגיה, לדוגמה, הביאו הדיירים חפצים אישיים ושיתפו את הסיפורים המשפחתיים שמאחוריהם.

אחוזת צהלה: המקום מעלה על נס את פעילותה בחגים. נוסף לפעילויות רבות שהתקיימו במהלך הקיץ ובמהלך החגים, אחת החגיגות הידועות באחוזה היא מסיבת חנוכה, המקפידה לשלב את כל המשפחה. מדי חג מתקיימת ביום מיוחד בשעות הבוקר פעילות מסורתית שבה מורי החוגים של דיירי האחוזה מנחים את הפעילויות המשותפות גם לנכדים ולמשפחות. בין הפעילויות יוכלו האומנותיים יותר ליהנות מקישוטי נרות, מעיצוב מוביילים עם סביבונים ונרות, מעיצוב חנוכיות ומהרכבת מחזיקי מפתחות מחרוזים. האקטיביים יוכלו לעסוק בהתעמלות דינמית וביוגה רב־גילית או ישחקו מול נכדיהם בכדורי ענק. 

"מגדלי הים התיכון": הרשת דוגלת באורח חיים בריא ובפעילויות ייחודיות ומגוונות עבור דייריה. לפיכך הרשת מקדמת אחת לחצי שנה את התחרות "ליגת המגדלים", שבה מאות דיירים מכל הבתים של מגדלי הים התיכון בארץ  - סביון, נורדיה, גני תקווה, בת ים, ירושלים, כפר סבא ורמת השרון - מתחרים על המקום הראשון במקצים כמו שחייה, הליכה מהירה, ריקוד, פינג־פונג וסנוקר. הדיירים נרגשים מאוד לקראת התחרויות, וכולם דוגלים בספורט כחלק מאורח החיים ומוכיחים שספורט אפשר ואף רצוי לעשות בכל גיל. פרויקט נוסף שהרשת מתגאה בו הוא הגשמת חלומות הנעורים של הדיירים במגדליה. כמו כן, הדיירים מעלים הצגות עבור הנכדים והנינים.

• "משען": רשת הדיור המוגן הגדולה ביותר בישראל, המפעילה תשעה בתי דיור מוגן ברחבי הארץ. הרשת היא בבעלותה של ההסתדרות החדשה, והיא פועלת ללא כוונת רווח. "משען" שמה לה ליעד את ההקלה על המעבר לבית החדש. בתי "משען" ממוקמים באזורים המרכזיים בישראל ומאפשרים רצף טבעי באורח החיים ונגישות קלה לכל מקום. דיירי "משען" נהנים מאיכות חיים, משקט נפשי, מביטחון עתידי וממיטב התנאים. הדיירים נהנים מפעילות תרבותית ענפה ומרצף טיפולי מאנשי מקצוע ורפואה קבועים, המטפלים בהם בפיקוחו של מנהל רפואי הממונה על כל צוותי הרפואה ברשת. במקום רואים חשיבות רבה בשילוב בני המשפחה של הדיירים, והם משתתפים בימי ההולדת שנחגגים לדיירים, בפעילויות השונות בחגים ועוד.

• "פסגות הכרמל": המייחד את הארגון הוא קהילת חבריה, הכוללת את "דור המייסדים" הוותיק - עולים מארצות חוג התרבות הגרמנית וצאצאיהם בני דורות ההמשך - לצד צעירים שהצטרפו בשנים האחרונות. הקשר בין החברים בארגון מבוסס על הרצון לשמר את המורשת ואת ערכי היסוד של המייסדים ולהנחילם לדורות ההמשך ולחברה הישראלית ועל הרצון לבסס קהילה ולהתאימה למציאות הישראלית המשתנה.

חברי הארגון נהנים ממגוון אפשרויות לפעילות ולהשתתפות במסגרת הקהילה: אירועים הקשורים למורשת ולהיסטוריה הקולקטיבית המשותפת, אירועי תרבות, טיולים, הרצאות וימי עיון. נוסף לכך מתקיימות פעילויות קבוצתיות המאפשרות העמקת קשרים ושימור מורשת כגון קבוצות שיחה בגרמנית  וקבוצה חברתית בהנחיה מקצועית, הנקראת קבוצת בית מיכ"ל.

• "בית בלב" היא רשת דיור מוגן מקבוצת "מכבי". הרשת חרטה על דגלה את הדאגה לאיכות החיים של דריה, תוך שימת דגש על המרקם החברתי ועל מגוון הפעילויות במתחמי הדיור המוגן אותם היא מפעילה. נוסף על דיור מוגן, מפעילה הרשת פתרונות נוספים לגיל השלישי, בהתאמה לצרכים של הדייר ובפריסה ארצית רחבה.