הבוקר (ג') נערך כנס חירום מיוחד בנושא ענף הבנייה, על רקע המצב הקשה של הענף בעקבות המלחמה. נשיא התאחדות הקבלנים 'בוני הארץ' ראול סרוגו שוחח על כך עם ענת דוידוב ב־103fm, והביע חשש כבד מקריסת הענף ללא התערבות ממשלתית משמעותית.
"כמעט חמישה חודשים, מאז השבעה באוקטובר, ענף הבנייה משותק, 50 אחוזים מאתרי הבנייה שלנו סגורים וב־50 האחוזים האחרים יש פעילות דלילה. העובדים הפלסטינים אינם, מדובר על 90 אחוזים מעובדי הבניין במקצועות 'הרטובים', שהם מקצועות הליבה של הענף, ולכן זה משתק אותו", אמר סרוגו.
הוא קרא וביקש מראש הממשלה ש"יכנס את הקבינט הביטחוני שלו או את קבינט המלחמה ויקבל החלטה, זו החלטה שלו. ברצותו הוא יכול להכניס לכאן את העובדים הפלסטינים. אפשר להכניס לכאן בקלות 10-20 אלף עובדים פלסטינים, עובדי בניין מיומנים שעובדים פה שנים, אנשים בגיל מתקדם עם משפחות שכל רצונם הוא להתפרנס בלי חשש ובלי פחד".
נשיא ההתאחדות סיפר מניסיונו על העסקת עובדים פלסטיניים, וקרא להבחנה ברורה: "במשך עשרות שנים אנחנו מעסיקים עובדים עם רישיון, אף אחד מהם לא ביצע פיגוע. מי שמבצע פיגועים אלה שב"חים, אלה אנשים שמדינת ישראל מאפשרת לתת להם לעבור דרך הפרצות בגדר, הם הבעייתיים". כך המשיך לתאר את "העובדים המסודרים שעוברים במסרקות של ברזל ואפשר גם להקשיח את המסרקות האלה, אפשר לבוא ולהגיד - 'רק מי שעובד 10 שנים בישראל, מי שיש לו רישיון לעבוד בענף הבנייה'. הם ייכנסו במעברים, בהסעות מאובטחות עם מאבטח חמוש עד לאתרי הבנייה. אפשר להתחיל באתר הבנייה גם מחוץ למרכזי ערים".
בהמשך התעמק וצלל אל מאחורי המורכבות של ניהול מדיניות העסקה של עובדים זרים: "הממשלה קיבלה החלטות טובות, להביא לכאן עובדים זרים אבל היא מתקשה ליישם אותן ולהביא אותם לכאן מהר. זה מסובך כי יש כאן עניין של הסכם בין מדינות מצד אחד עם נהלים קשוחים גם שלנו וגם של ממשלת ארץ המוצא, נגיד ממשלת הודו ואנחנו מתקשים לעשות את זה ברגולציה הקיימת. צודקים רשות ההגירה שרוצים להביא לכאן עובדים בריאים וצודקים גם רשות ההגירה שהעובד צריך להביא איתו היעדר הרשעות פליליות בעבר וצודקים שהוא צריך להביא איתו אישורים מקוריים".
סרוגו השתמש בבמה בכדי לפנות ישירות בתחינה לראש הממשלה: "יש כאן אירוע שמשפיע דרמטית על כלכלת ישראל. המחסור בעובדים זו לא רק הבעיה של הקבלנים, זו בעיה של רוכשי הדירות, של אזרחי מדינת ישראל האחרים. ישנם בתי ספר שלא פותחים שם כיתות חדשות. באחד בספטמבר לא ייפתחו בתי ספר חדשים כי לא יהיה מי שיבנה. מפקירים אותנו. יש רצון טוב למנכ"ל משרד השיכון ולמנכ"ל רשות ההגירה, רק מה? כל אחד חושב על הרגולציה שלו שהיא החשובה ביותר ואין גוף מלמעלה שמתכלל ובא ונותן הנחיות עם סמכויות ומקבל החלטות".
עקב כך, קרא לנתניהו למנות פרויקטור שיוכל להתנהל מול כל רשויות הרגולציה, והסביר כי "בסופו של דבר, הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל נובעת בין היתר בגלל בעיית הנדל"ן. זה נמצא לפתחו של שר האוצר ושל ראש הממשלה שיורידו את כל החסמים, שיקבלו החלטות אמיצות של ניהול סיכונים נכון. האם הסיכון שיהיה כאן סחר בבני אדם הוא קטן או גדול יותר מזה שהמדינה פה תקרוס?"
נשיא ההתאחדות סיים באזהרה: "ישנן תעשיות בנייה היום, מפוארות, שנמצאות על סף פשיטת רגל. סגרו קווי ייצור, אם הן יקרסו, למי נלך? לארדואן? למי אנחנו נלך בשביל לבקש את החומרים? החשבון הוא פשוט, ברגע שהתחלות הבנייה יורדות, באיזשהו שלב גם הנגיד יוריד את הריבית. יש פה מאות אלפים של רוכשי דירות פוטנציאליים. במצב שבו המלחמה תסתיים, הריבית יורדת והממשלה לא עושה כלום כדי להגדיל את היצע הדירות, מחירי הדירות יעלו במספרים דו ספרתיים, 30-20 אחוזים".