המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח "הגוש הגדול", המייצגים את בעלי הקרקעות הפרטיות באזור שדה דב, עתרו היום (שלישי) לבג"ץ בבקשה להורות על ביטול "חוק שדה דב", המונע את סגירת השדה כבר בסוף החודש.
החוק החדש אותו יזמו הח"כים איציק שמולי (המחנה הציוני) ובצלאל סמורטיץ (הבית היהודי) דוחה את פינוי שדה דב בכשנתיים. החוק אושר בהליך חקיקה מהיר בכנסת, בנימוק שסגירת שדה דב בסוף החודש תפגע קשות בעיר אילת ובענף התיירות בעיר. החוק נחקק לאחר שבאישור בג"ץ הושג הסכם פשרה בין המדינה למנהלי הגוש הגדול על פינוי שדה דב בסוף אפריל.
המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול: עוה"ד רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ', גלית רוזובסקי וד"ר מיכאל שפטלר – טוענים בעתירה, כי החוק סותר במישרין ובאופן שאינו ניתן ליישוב את פסק דינו החלוט של בית משפט העליון בו נקבע מפורשות כי הפעילות התעופתית האזרחית בשדה דב תסתיים ב-30 בחודש וככזה הינו חותר תחת עקרונות יסוד של ערכיה של מדינת ישראל.
"היכן היה שר האוצר?"
מנהלי הגוש הגדול מוסיפים בעתירה, כי השימוש בהליך החקיקה להפרת הסכמים שבין המדינה לבעלי הקרקע ולקביעת נורמה המנוגדת לזו שנקבעה בפסק דין סופי של בית המשפט העליון, אינו מתיישב עם חובת תום הלב. לדבריהם החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות בעלי הקרקע, אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל, לא נועד לתכלית ראויה, ופגיעתו עולה על הנדרש, בשל העובדה שאין ההסדר שבו נדרש כלל, שכן לשדה דב חלופה מתאימה וראויה בשדה התעופה בן גוריון.
"מדובר בהתנהלות כוחנית וחסרת תקדים של המדינה שלא בתום לב הרומסת זכויות קנייניות של בעלי קרקע המחכים שנות דור לעשות שימוש בזכויותיהם ובהתנהלות מתריסה של הכנסת נגד בית המשפט העליון שפסיקתו מלפני חודש מנוגדת לעקרונות החוק", ציין עו"ד שפטלר.
לדבריו, בהצעת החוק מודה המדינה כי עלותו התקציבית מגיעה לכארבעה מיליארד שקל. "נשאלת השאלה היכן היה שר האוצר שסגנו תמך בחוק, ושלכחלון עצמו יומרות להגן על כבודו של בית המשפט העליון ולפעול כנגד העלות הכספית האדירה של חוק שכזה".
"משרד האוצר לדעתי צריך להתפלל שאכן בג"ץ יבטל את החוק המאפשר המשך הטיסות משדה דב למרות המועד הסופי שנקבע בבג"ץ לסוף החודש", אומר עו"ד שפטלר ומזהיר: "אחרת, הטיסה הראשונה שתצא משדה דב ביום הראשון למאי תעלה למדינה לפחות שבעה מיליארד שקל, שכן משמעותה הפרת הסכמים עם בעלי הקרקע שוויתרו משך שנים רבות על דמי שימוש והסכימו לתת למדינה מחצית מזכויות הבניה בשטח כתמריץ להפסקת הפעילות התעופתית".