ת'כלס, אני די מסודר. ברוך השם (ועוד כמה שמות)
בגילי המופלג, 58, כשותף מייסד במשרד אדריכלים ידוע בנתניה, כבר הספקתי להגיע מזמן לתובנה ברורה, שהחיים הם כמו תכנון בית – מורכבים משני חלקים: תכנון וביצוע.
מאחר ולי ולרעייתי, אף היא ארכיטקטית, שעובדת עמי באותו משרד שני בנים, פתחנו להם תכנית חיסכון. יחד עם פיקדון ארוך טווח שסגרנו בתנאים מעולים בזמנו, התאפשר לנו לסייע להם לרכוש דירות (עדיין יד שנייה – לא מקבלן) כשעזבו את הבית והקימו משפחה משל עצמם.
אבל, כמו שנהוג לומר, בן אדם מתכנן תוכניות ואז באה המציאות וטופחת על פניו? במקרה שלנו, קיבלנו ליטוף מחבק ומחמם שבאמת לא צפינו.
הכל התחיל בזה שיצר איתי קשר עו"ד מהדרום, בקשר לקרוב משפחה רחוק מצד אבי, שהלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 95. ראיתי אותו אולי פעם או פעמיים בעבר באירועים משפחתיים, לחצנו ידיים אך לא מעבר לכך. עורך הדין עדכן כי מאחר והיה ערירי, הוא החליט להותיר את מרבית הרכוש שצבר לי כבנו היחיד של אבי (שהלך לעולמו לפני מספר שנים).
לי זה נשמע כמו סיפור סינדרלה קלאסי - משהו שיכול לקרות אולי פעם במיליון שנה ולמישהו אחר, בטח לא לי כמי שהפרס הכי גדול שזכה בו אי פעם בפיס היה כרטיס גירוד נוסף.
כשנפתחו מסמכי הירושה צנחה לי הלסת מהלם. קרוב המשפחה שלא זכיתי להכיר מקרוב הותיר לי (על אף שמעולם לא היינו בקשר קרוב) 6.8 מיליון ₪, רובם ישבו בחשבונות בנק וצברו ריבית מינימלית. סינדרלה, אמרתי? מיידית התבוננתי בנעלי העור שלי לוודא שהן לא עשויות מזכוכית והצצתי בשעון התלוי על הקיר במשרדו של עורך הדין. אם כבר סינדרלה, אז עד הסוף. חייכתי לעצמי, על אף הסיטואציה הלא פשוטה. באמת חבל שלא זכיתי להכיר את מיטיבי. כשהתאוששתי מההלם, חשבתי ראשית כל עליו. כסף זה לא הכל בחיים. תמיד אמרו לנו את זה. הייתי מאוד שמח להכיר אותו עוד בחייו ולהפגיש אותו עם עם רעייתי, בניי ומשפחותיהם.
בוודאי כעת, כשכזה סכום הועבר לידינו, אני שוקל במלוא הרצינות מה לעשות עם הכסף. אני לא גרידי, מעולם לא הייתי גרידי. תמיד תכננתי מראש. איך מתכננים מראש בעיות טובות? מעניין מה עובר בראשם של אנשים שזכו בן לילה בפיס?
דבר אחד אני יודע – אני לא רוצה שהכסף הזה ימשיך לצבור ריבית זעומה בחשבונות הבנק, אני רוצה למקסם אותו. באה לפתחי הזדמנות פז לחולל שינוי מהותי בחיינו ואני לא מתכוון לפספס אותה.
זה נכון שאני לא ספונטני וחייב לתכנן הכל מראש ולכן הצעד הראשון יהיה כמובן להשאיר את הכסף בבנק עד שאבחן ואשקול היטב מה לעשות בו.
אני מחפש מישהו שיידע לייעץ לי מה לעשות עם הכסף בכדי להבטיח לעצמי ולמשפחתי רווחה כלכלית מכאן והלאה ושאעשה זאת בראש שקט. לא רוצה להחמיץ שעות שינה בלילה מדאגות לגבי עתידו של הכסף הזה, בגלל השקעות גרועות. בארכיטקטורה אני מבין. שוק ההון, מניות, אג"חים, מוצרים פיננסיים כאלה ואחרים פחות מדבר אליי. זו לא השפה שלי וזה פחות יציב.
לא רוצה למצוא את עצמי מתעסק במעקב אחר מניות במקום לעסוק במה שאני טוב בו ויכול לעשות גם באמצע הלילה בעיניים עצומות.
לפני מספר ימים, רגע לפני השינה, פנתה אליי רעייתי, "אני מכירה אותך משה, מה מטריד אותך?".
"אני פשוט לא רוצה לעשות טעויות עם הכסף הזה", עניתי.
"אולי תלמד מה לעשות אתו ואז תשקיע", היא הציעה.
"חשבתי על זה, אבל את חייבת להבין – זה לא קורה בן לילה. לימודים לוקחים הרבה זמן ואין לי...יש לי את הפרויקט הגדול על הראש עם לוח זמנים מטורף".
"נכנסתי אתמול לאינטרנט ומצאתי כמה דברים שיכולים להתאים לך. כמה הרצאות שיעשו לך סדר בראש, כמו שאתה אוהב".
הודיתי לה והתחלתי לחפש בעצמי למחרת. נכון לעכשיו, אני בודק את האופציה ללמוד אצל עומר רבינוביץ' מאינווסטור 360. יש לי תחושה שזה צעד נכון בדרך להשקעות מוצלחות בנדל"ן בחו"ל.
ימים יגידו.