שוק הנדל"ן בישראל הוא השוק החשוב והמשמעותי ביותר כמעט מכל בחינה אפשרית, החל מהיבט המגורים ועד להיבט הכלכלי. מרבית החברות הציבוריות בישראל עוסקות בצורה כזו או אחרת בנדל"ן, אלא שלא רק השנה האחרונה הייתה מאתגרת לענף הנדל"ן, אלא כלל העשור האחרון. "הסיבות למשבר נעוצות בצורך של הממשלה בייצור ומציאת פתרונות מיידיים שלא באמת קיימים בשוק הנדל"ן" אומר עדי גזית מנכ"ל חברת ברקת, "זה התחיל עם תוכנית מע"מ אפס ובהמשך מחיר למשתכן. שתי התוכניות הללו ניסו ליצור פתרונות מהירים לשוק שלא באמת יודע להתנהל כך".
בשנים האחרונות ניסו לשלוט במחיר באמצעות מניפולציות ממשלתיות. רק שכבר הוכח שאי אפשר לקבוע את מחיר הדיור: השוק בארץ לעולם ימשיך לעבוד על פי ביקוש והיצע, וכל התערבות ממשלתית בתחום הזה, עם דגש על המגורים, לא עוזרת לעידוד ההיצע.
אם משווים את ישראל לאירופה, אפשר לזהות את המרכיב הנפשי הייחודי לשוק הישראלי: "בישראל הצורך לרכוש דירה הוא חלק מהחיים. באירופה בקושי קונים דירות מגורים" אומר גזית. "הבעיה היא ש־90% מהקרקעות במדינת ישראל עדיין מוחזקות בבעלות המדינה בצורה כזו או אחרת, צריך לשחרר קרקעות, להוציא הרבה יותר מכרזים לשוק הפרטי ולהבין שהדרך הטובה ביותר לפתור את בעיות הנדל"ן היא לחשוב על פתרון ארוך טווח. שר האוצר הבא חייב להיות במצב שהוא פותר בעיות ארוכות טווח בתחום הנדל"ן, כי רק כך פותרים נדל"ן".
אין ספק שבעולם המודרני צריך לקבל את העובדה שאי הוודאות היא הוודאות. "הסטטיסטיקות בשוק הדיוק מאוד מתעתעות", אומרת ליליה נחמן, מנכ"לית אנגלו סכסון. "בעניין עסקאות יד שנייה, דהיינו השוק החופשי ומשפרי הדיור, יש מגמת ירידה משנה קודמת. כמות העסקאות של משפרי הדיור עדיין לא גבוהה אם כי נרשמה עלייה של כ־17% בהשוואה לשנה שעברה בכל הנוגע לעסקאות מחיר למשתכן, שממשיך לתעתע את יציבות שוק הדיור מהסיבה הפשוטה שבשנים קודמות לא קרה שצעירים שרוכשים דירה ראשונה מהווים 50% מכלל העסקאות".
כדאי להזכיר את הבעייתיות בתוכנית מחיר למשתכן, שיצרה סוג של משקיעים חדשים. צעירים שזכו בתוכנית, נשארים לגור במרכז, אך רוכשים דירה להשכרה בפריפריה. עתה החשש הגדול הוא מהפיכת אותם אזורים בפריפריה לערי רפאים מכיוון שההיצע שם גדול מהביקוש. כדאי גם לזכור כי כל עוד אין ממשלה, אין מדיניות והתחזיות עדיין מעורפלות.
"בסופו של דבר מי שצריך דירה קונה אותה", אומרת נחמן, "יכול להיות שזמן המדף הוא ארוך יותר משנים קודמות, והיום מדברים על 18 חודשים עד שאתה מוכר דירה. אבל בסופו של דבר קונים את הדירות. מה שמורכב בסיפור הזה הוא עניין ההיצע והביקוש, וההגדרה מה הם בכלל אזורי היצע ואזורי ביקוש? כרגע רוב הביקוש הוא בין גדרה לחדרה ומכיוון שבימים אלה ההיצע יותר גדול מהביקוש באזורים הללו אנחנו לא רואים תנועות מיוחדות במחירים. עד שלא יפתרו את בעיות הביקוש באזורי ההיצע, דהיינו: שיאפשרו מגורים כהלכה, עם אפשרויות תעסוקה, חינוך טוב ותחבורה נגישה, לא יהיה פתרון ממשי. לכן קשה מאד לתת את הדעת כיצד פותרים את העניין, מכיוון שיש תמיד מעורבות פוליטית כזו או אחרת. בעיני צריך לקום גוף ניטרלי לחלוטין של מומחים שיודעים להסתכל ולתכנן את הענף לשנים הבאות".
קשה מאוד לנבא מה תביא עמה 2020, כל עוד אין ממשלה. כל הקולות מדברים על כך שתוכנית מחיר למשתכן גוועת. "בסופו של דבר תהיה התפרצות של ביקושים" טוענת נחמן. אחד הדברים שעדיין לא נמצא עבורם הפתרון המתאים הוא שוק ההשכרה לטווח ארוך. "על זה אני מואד בונה שייתנו את הדעת. שיימצאו פתרונות להשכרה לטווח ארוך, גם אם בתרבות הישראלית זה לא פשוט 'לחנך מחדש' מכיוון שאנשים עדיין סבורים שהם צריכים להיות בעלים של דירה. השכרה לטווח ארוך יכולה לספק אלטרנטיבה טובה לזוגות צעירים אפילו טובה יותר מהאלטרנטיבות".
בשנים האחרונות ניסו לשלוט במחיר באמצעות מניפולציות ממשלתיות. רק שכבר הוכח שאי אפשר לקבוע את מחיר הדיור: השוק בארץ לעולם ימשיך לעבוד על פי ביקוש והיצע, וכל התערבות ממשלתית בתחום הזה, עם דגש על המגורים, לא עוזרת לעידוד ההיצע.
אם משווים את ישראל לאירופה, אפשר לזהות את המרכיב הנפשי הייחודי לשוק הישראלי: "בישראל הצורך לרכוש דירה הוא חלק מהחיים. באירופה בקושי קונים דירות מגורים" אומר גזית. "הבעיה היא ש־90% מהקרקעות במדינת ישראל עדיין מוחזקות בבעלות המדינה בצורה כזו או אחרת, צריך לשחרר קרקעות, להוציא הרבה יותר מכרזים לשוק הפרטי ולהבין שהדרך הטובה ביותר לפתור את בעיות הנדל"ן היא לחשוב על פתרון ארוך טווח. שר האוצר הבא חייב להיות במצב שהוא פותר בעיות ארוכות טווח בתחום הנדל"ן, כי רק כך פותרים נדל"ן".
אין ספק שבעולם המודרני צריך לקבל את העובדה שאי הוודאות היא הוודאות. "הסטטיסטיקות בשוק הדיוק מאוד מתעתעות", אומרת ליליה נחמן, מנכ"לית אנגלו סכסון. "בעניין עסקאות יד שנייה, דהיינו השוק החופשי ומשפרי הדיור, יש מגמת ירידה משנה קודמת. כמות העסקאות של משפרי הדיור עדיין לא גבוהה אם כי נרשמה עלייה של כ־17% בהשוואה לשנה שעברה בכל הנוגע לעסקאות מחיר למשתכן, שממשיך לתעתע את יציבות שוק הדיור מהסיבה הפשוטה שבשנים קודמות לא קרה שצעירים שרוכשים דירה ראשונה מהווים 50% מכלל העסקאות".
כדאי להזכיר את הבעייתיות בתוכנית מחיר למשתכן, שיצרה סוג של משקיעים חדשים. צעירים שזכו בתוכנית, נשארים לגור במרכז, אך רוכשים דירה להשכרה בפריפריה. עתה החשש הגדול הוא מהפיכת אותם אזורים בפריפריה לערי רפאים מכיוון שההיצע שם גדול מהביקוש. כדאי גם לזכור כי כל עוד אין ממשלה, אין מדיניות והתחזיות עדיין מעורפלות.
"בסופו של דבר מי שצריך דירה קונה אותה", אומרת נחמן, "יכול להיות שזמן המדף הוא ארוך יותר משנים קודמות, והיום מדברים על 18 חודשים עד שאתה מוכר דירה. אבל בסופו של דבר קונים את הדירות. מה שמורכב בסיפור הזה הוא עניין ההיצע והביקוש, וההגדרה מה הם בכלל אזורי היצע ואזורי ביקוש? כרגע רוב הביקוש הוא בין גדרה לחדרה ומכיוון שבימים אלה ההיצע יותר גדול מהביקוש באזורים הללו אנחנו לא רואים תנועות מיוחדות במחירים. עד שלא יפתרו את בעיות הביקוש באזורי ההיצע, דהיינו: שיאפשרו מגורים כהלכה, עם אפשרויות תעסוקה, חינוך טוב ותחבורה נגישה, לא יהיה פתרון ממשי. לכן קשה מאד לתת את הדעת כיצד פותרים את העניין, מכיוון שיש תמיד מעורבות פוליטית כזו או אחרת. בעיני צריך לקום גוף ניטרלי לחלוטין של מומחים שיודעים להסתכל ולתכנן את הענף לשנים הבאות".
קשה מאוד לנבא מה תביא עמה 2020, כל עוד אין ממשלה. כל הקולות מדברים על כך שתוכנית מחיר למשתכן גוועת. "בסופו של דבר תהיה התפרצות של ביקושים" טוענת נחמן. אחד הדברים שעדיין לא נמצא עבורם הפתרון המתאים הוא שוק ההשכרה לטווח ארוך. "על זה אני מואד בונה שייתנו את הדעת. שיימצאו פתרונות להשכרה לטווח ארוך, גם אם בתרבות הישראלית זה לא פשוט 'לחנך מחדש' מכיוון שאנשים עדיין סבורים שהם צריכים להיות בעלים של דירה. השכרה לטווח ארוך יכולה לספק אלטרנטיבה טובה לזוגות צעירים אפילו טובה יותר מהאלטרנטיבות".