"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תוכניות אחרות", כתב ושר פעם ג'ון לנון, והדי שמשינס יודעת בדיוק על מה הוא דיבר. בשנת 2007 היא התגוררה בארצות הברית ותחזקה קריירה נאה של ארט דירקטורית וראש תחום בחברת אופנה אמריקאית, כשהתבשרה כי אביה חלה באלצהיימר וכי חברת הבנייה והנדל"ן המשפחתית שלהם בסכנת סגירה מיידית.

שמשינס, אז בת 42 וללא כל ניסיון וידע בתחום, קיבלה את ההחלטה הדרמטית של חייה - לחזור לארץ ולנסות להציל את החברה שאותה הקים סבא שלה לפני כ־60 שנה, ושבאותה תקופה כבר כמעט לא תפקדה. כיום, 13 שנה אחרי, החברה שאותה שיקמה שמשינס חיה ומשגשגת, כשהיא מחזיקה בידיה נכסים נאים של נדל"ן מניב ומושקעת בימים אלה בארבעה פרויקטים שונים של בנייה באזור חיפה וקריות המפרץ.

"בעצם, קיבלתי אז שתי החלטות בעת ובעונה אחת", משחזרת שמשינס, "ידעתי שאם אני לא חוזרת לארץ, החברה תימכר בגרושים, אם בכלל. באותה תקופה אבא שלי היה המנהל של החברה וגם העובד היחיד שלה, ההון העצמי היה זעום למדי ולא היו שום תוכניות לפתח אותה. אבל החלטתי שאני כן לוקחת אותה לידיים ופועלת בכמה מישורים כדי להבריא אותה. ההחלטה השנייה הייתה לעשות טוב את הדברים שאני יודעת לעשות טוב, ושהגיע הזמן שאני איהנה וארוויח מההחלטות שלי ולא אף אחד אחר".

מה מצאת כשנכנסת בעובי הקורה?
"מצאתי חברה שזה שנים רבות לא הרימה אף פרויקט של בנייה, עם מחזור כספי מאוד נמוך, ושהתעסקה רק בניהול של נדל"ן מניב שעשה לה צרות. אנשים גרו בדירות ובנכסים של החברה ולא שילמו עליהם שכירות. על השולחן חיכו לי הרבה מאוד תביעות כספיות מעיריות שונות על נכסים ריקים שלא שולמה עליהם ארנונה. מצאתי חברה בלי מחשוב, שכל המסמכים והתוכניות שלה מפוזרים בניירות ובתיקיות בכל מיני מקומות, כי אבא שלי עבד לבד". 

וכל זה מבלי שאת מכירה את התחום ואת החברה, וגם בלי שמישהו יעשה לך חפיפה.
"נכון, אבא לא הספיק להעביר לי את הידע שהיה לו, אבל אמרתי לעצמי - כמה רע וקשה זה כבר יכול להיות? נתחיל ונראה מה יקרה. אני לא רוצה שהדבר הזה יירד לטמיון. אז החלטתי שאני לא מחסלת את הנדל"ן המניב אלא מנסה למנף אותו כמה שיותר ולהגדיל באמצעותו את ההון של החברה. כלומר, לבנות חברה עם נדל"ן מניב מאוד חזק, שיהווה את הבסיס הכלכלי והעסקי של ההתנהלות שלה גם בתחום הבנייה. בדיעבד, זו הייתה החלטה סופר נכונה ולא בטוח שבלעדיה הייתי מצליחה לשרוד, למשל, את המשבר הנוכחי שיש בתחום הנדל"ן בישראל".

מה היו הצעדים הראשונים שנקטת?
"קודם כל עשיתי סדר, ניקיתי את השולחן ושילמתי את התביעות הכספיות. אחר כך, בצורה מאוד הדרגתית, מכרתי כמה נכסים שנראו לי לא טובים, ואת הכסף הזה השקעתי בשיפוץ הנכסים המניבים ובאכלוס שלהם. אני מדברת על בנייני מגורים, משרדים, חנויות ועוד. אז שיפרתי, טיפלתי, סידרתי וגרמתי להם להיות ראויים ביותר. בשלוש־ארבע השנים הראשונות עבדתי לבד, ולאט־לאט צירפתי עובדים לחברה, והיום מספרם עומד של שבעה". 

איך עושים סוויץ' מתחום האופנה, שהוא יותר אומנותי ויצירתי, לענף כמו נדל"ן ובנייה שהוא משהו אחר לגמרי?
"בהרבה עבודה קשה. ליקטתי מידע על הענף ממקורות שונים, התייעצתי עם עורך הדין ועם רואה החשבון שלנו ועם קבלנים בתחום והתחלתי להרכיב פאזל של תמונת החברה. הייתי צריכה ללמוד לקרוא תוכניות בנייה ואיך לגשת למכרזים - והכל מאל"ף עד תי"ו. אומנם היה לי תואר במינהל עסקים, אבל זה לא היה קשור לתחום הזה. אז לקחתי קורסים תוך כדי תנועה. אפילו כדי להבין את מושגי היסוד של ענפי הבנייה והנדל"ן, כדי להבין את השפה שאנשי המקצוע מדברים בה".

בתחילת השבוע הקרוב נציין את יום האישה. מדוע לדעתך לא רואים יותר נשים בתחומי הבנייה והקבלנות?
"כי זה תחום מאוד טכני ואגרסיבי, וההתנהלות מול קבלני משנה בכל פרויקט היא מאוד קשה. אם היו יותר נשים בתחום, אני מאמינה שהוא היה פחות אגרסיבי, פחות מוטה רווח ויותר שלם - כי נשים רואות אחרת את התמונה המלאה, את הלקוח, את הצרכים של משפחתו, את חוויית השירות ואת האסתטיקה. הן ישאלו אם אדם מבוגר יוכל להיכנס בנוחות למקלחת, הן ישאלו אם לא עדיף מטבח יותר גדול שיהיה בו מקום לאחסון, והן יחשבו על רצפה בצבע כהה אבל לא כהה מדי, כדי שלא יראו את הלכלוך. זאת ירידה לרוזולוציות שלא תמצאו בדרך כלל אצל גברים".

עצות הזהב של הדי

"למנהל צעיר אני מייעצת שיעשה דברים מהלב ולא רק בשביל הכסף, שיסתכל תמיד על התמונה המלאה - ושייקח את הזמן. תכיר טוב את התחום שלך, את התהליכים המתרחשים בו ואת האנשים שאתה עובד איתם, ורק אז תעשה את ההחלטות שלך. ניהול זה ריצה למרחקים ארוכים, וזה ייקח לך שנים עד שתתחיל לקטוף את הפירות. בגלל זה כדאי שתאהב את התחום שאתה מנהל".

"העצה הנוספת שלי היא לעוסקים בענף הנדל"ן - לכל בניין יש אורך חיים עם שלב מסוים שבו הערך שלו מתחיל לרדת, שהוא מפסיק להיראות אטרקטיבי ושהאחזקה שלו מתחילה להיות יקרה מדי. בניגוד למה שחושבים, הרבה יותר קל למכור בניין בן שלוש־חמש שנים מאשר בניין חדש. זה נותן המון ביטחון לאנשים כשהם רואים בניין קיים ומתפקד, שהכל בו מתיישב במקום ושהוא נתפס עדיין במראה ובתדמית כבניין חדש".

מנהלים מחליטים

ההחלטות הפיננסיות שמקבלים מנהלים ואנשי עסקים הן קריטיות להצלחת החברות שבראשן הם עומדים. להקשיב לבטן? להתייעץ? ועל מי לסמוך? "מעריב" בשיתוף בנק הפועלים במדור שחושף את ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות שקיבלו מנהלים ישראלים בדרך להצלחה שלהם ושל החברות, העסקים והסטארטאפים שאותם הם מובילים, גדולים וקטנים כאחד, לצד האתגרים שניצבו בדרכם – וגם את ההחלטות שהיו פחות מוצלחות, אך שמהן הם למדו והסיקו מסקנות חשובות.