סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1973 ("חוק מיסוי מקרקעין") מעניק פטור ייחודי במכירת דירת מגורים בישראל בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: (1) בבעלות המוריש הייתה רק דירת מגורים אחת בטרם פטירתו; (2) היורשים הם בן/בת זוג של המוריש, צאצאים של המוריש או בן/בת זוג של צאצאי המוריש; (3) לו המוריש היה מוכר את דירת המגורים בחייו, היה זכאי לפטור ממס בשל המכירה.
מטרת הפטור הנ"ל הייתה לעודד את היורשים למכור את דירת הירושה "ולהגדיל את היצע הדירות" ללא חסמים.
בהחלטת מיסוי חדשה שפורסמה בעת האחרונה, צמצמה רשות המיסים את הפטור המוכר והידוע וקבעה, כי הפטור ממס לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, יינתן אך ורק במקרה בו הן המוריש והן היורשים הינם תושבי מדינת ישראל. במילים אחרות, במקרה בו תושב חוץ יורש נכס מקרקעין ממוריש ישראלי, אזי מכירת הנכס ע"י תושב החוץ לא תהיה פטורה ממס שבח.
ואולם, החריג לכלל החדש קובע, כי ככל שהיורש תושב החוץ יעמוד במבחני הרשות ויוכיח ע"י הנפקת אישור מתאים משלטונות המס, כי אין לו דירת מגורים אחרת במקום תושבותו, שאז יהיה זכאי לפטור ממס שבח במכירת דירת הירושה בישראל.
מדיניות זו, מתכתבת עם מדיניות רשות המיסים במרוצת השנים האחרונות לצמצום הפטורים ממיסוי מקרקעין. כך למשל, החל משנת 2014 בוטל הפטור במכירת דירת מגורים בפטור ממס שבח אחת לארבע שנים וכן, צומצם הפטור במכירת דירת מגורים יחידה ונקבעה תקרת פטור.
במצב הנוכחי, ידרשו מעתה מורישים לשכלל את "צעדיהם" במסגרת עריכת הצוואה, תוך ביצוע הפרדה נכסית בין יורשים תושבי הארץ לבין יורשים תורשי חוץ.
ומשלא נערכה צוואה, יידרשו היורשים לערוך הסכם חלוקת עיזבון ביניהם לשם חלוקת נכסי הירושה בצורה אופטימלית וברוח המדיניות החדשה.
הכותבת היא עו"ד רווית קינן, מומחית בנדל"ן ומקרקעין
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות מעת לעת.