במציאות של מחסור באלפי מורים, מוצעות בשנים האחרונות אין־ספור תוכניות הסבה להוראה, ביניהן כאלה המיועדות לעובדי הייטק. בעקבותיהן יש לא מעט מהם שעשו שינוי קריירה, בחרו לעזוב את אחד המקצועות הכי נחשקים ולוותר על משכורת גבוהה למען אידיאלים של חינוך - ולפעמים גם כדי להפחית את העומס ושעות העבודה המרובות שרבים מעובדי ההייטק נדרשים להם. אבל יש גם עובדי הייטק שהחליטו לא לזנוח את המקצוע המקורי, אלא ליהנות משני העולמות גם יחד.
לפגוש אנשים
"התלבטתי רבות בנושא, עשיתי הסבה להוראה לפני תשע שנים, אבל לא מימשתי זאת בהתחלה. תקופה מסוימת התנדבתי בתחום החינוך", אומר עמיר שחל, 54, איש פיתוח אלגוריתמים שעובד שנים רבות במשרה מלאה בחברת הייטק אמריקאית, ובמקביל מתחיל את השנה השלישית כמורה למחשבים בתיכון רוטברג ברמת השרון.
"בהייטק אני עובד מהבית, לא פוגש בכלל אנשים בעבודה שלי. אני מדבר עם מחשבים במהלך היום, והרגשתי שחסר לי הקטע הזה", הוא אומר. "כשהילדים שלי גדלו ועניין הטיפול בהם הפך פחות משמעותי, אז גם נוצר לי זמן. היום שלי בהייטק מתחיל בשעות 15:00־16:00, אז מהבחינה הזו זה גם מתאים כי הבוקר פנוי. בשנה האחרונה לימדתי בבית הספר בימי ראשון, כשבארה"ב לא עובדים. השנה אלמד שעה וחצי ביום שני וארבע שעות ביום שלישי".
לדברי שחל, קשה להתבגר בהייטק. "התחום הספציפי שאני עוסק בו הוא מאוד נישה", הוא אומר. "אם באיזשהו שלב לא תהיה לי המשרה הזו בארה"ב, אז יהיה לי מאוד קשה למצוא בארץ עבודה שמתמקדת בנישה הספציפית שאני עוסק בה. אז אם יום אחד יזרקו אותי מהייטק, אעבור לגמרי להוראה".
נו, ואתה נהנה?
"אני נהנה מזה, זה אתגר גדול מאוד בשבילי. במובן מסוים זה הפוך מהעבודה היומיומית שלי. כאמור אני עובד בבית לבד, כשהתקשורת מתבצעת מול אנשים מאוד מנוסים, כאלה שעובדים עשרות שנים בתחום. בבית ספר זה הפוך. אתה פוגש חבר'ה צעירים, וגם יש לזה יותר משמעות. חברת ההייטק כל הזמן שואפת להרוויח כסף, וגם אני, אבל בהוראה יש ערך מוסף שאתה מרגיש שאתה מועיל לאנשים, מועיל לנוער. לשילוב הוראה בחיים שלי יש כל מיני שיקולים. זה כאמור גם למען היומיום שלי, וגם יש לזה ערך מוסף".
שילוב כזה הוא מוצלח בעיניך?
"יש בכך יתרון גדול. אני בכלל בעד שהמדינה תאפשר לאנשי הייטק לעשות מילואים בבית ספר. אלה אנשים שמביאים ניסיון מקצועי. יש למשל דברים שאני מלמד וגם עובד בהם הרבה שנים. תחומים שיש לי בהם ידע מקצועי אמיתי. אני לא רק מספר סיפורים, אלא יודע איך זה עובד בחיים. יתרון נוסף הוא שיש לי חיבור גדול לעולם התעשייה. אני כל הזמן מנסה להביא לתלמידים אנשים מהתעשייה שיספרו להם איך זה עובד. יש לי יותר דיבור עם אנשים מהתעשייה מאשר למורה רגיל. אני יכול להניח שמורה שמשלב בין שתי עבודות גם מרגיש פחות שחיקה".
חינוך לדמוקרטיה
גם עפר אור, 47, מוביל פרויקטים אסטרטגיים ומנהל מוצר בחברת הסייבר תופין, בחר לשלב בין שני העולמות. הוא עובד שלושה ימים בשבוע בהייטק, ויומיים כמורה לאזרחות בתיכון חדש ע"ש רבין בתל אביב. לפני שהחל לעסוק בהוראה, שימש בתופין כסמנכ"ל מוצרים. ברגע שהחליט להפוך גם למורה, תפקידו בחברה השתנה. "להיות מורה זה לא דבר שתורם לפרנסה", הוא מודה, "אבל העניין הזה של להיות מורה תמיד היה איפשהו מוחבא אצלי. אמרתי שאעשה זאת כשאצא לפנסיה, אבל כבר בערך בשנת 2020 התחיל לדגדג לי איזשהו רצון לעשות שינוי".
מה הניע אותך לכך?
"היינו חברה ציבורית, אחרי הנפקה, הייתי באיזשהו שיא בקריירה, הלו"ז שלי היה מורכב מ־10־12 טיסות בשנה, בעיקר לארה"ב. במקביל בישראל התחלנו להיכנס לרצף של מערכות בחירות כל כמה חודשים, וגם התחילה הקורונה. פתאום מצאתי עצמי בבית עם הרבה זמן לחשוב על מה קורה במדינה ומה אני רוצה לעשות עם עצמי. התחלתי להפגין בגשרים עוד בתקופת הקורונה ושמתי לב שכל הוויכוח הפוליטי בישראל נהיה בכלל מאוד רדוד. נפלה לי ההבנה שחייבים לעשות איזשהו שינוי, ושאני לא צריך לחכות לפנסיה. דמוקרטיה זה לא רק ללכת לבחירות. יש מאחורי רעיון המשטר הדמוקרטי הרבה עקרונות וערכים שלא מספיק עוסקים בהם. אמרתי לעצמי 'בוא נבין מה זה להיות מורה'. עשיתי הסבה להוראה בסמינר הקיבוצים. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני במשפטים ובמדעי המדינה. עם רקע כזה לעשות הסבה להוראת אזרחות זה לא סיפור מורכב".
כשסיים את ההסבה, אור התלבט האם להתמסר רק להוראה או לשלב בין הוראה להייטק. "נפלה לי ההבנה שאולי אפשר לשלב, שזה לא חייב להיות זה או זה", הוא אומר. "התחלתי לחפש משרה של מורה באחוזים חלקיים ומצאתי, למרות שבהרבה בתי ספר לא מתים על זה. במקביל ירדתי בהיקף המשרה בהייטק".
זה אומר להרוויח פחות.
"ידעתי שזה חלק מהעניין, אנשים לא הולכים להיות מורים בשביל השכר. עשיתי לעצמי את החישובים שעדיין עם המשרה החלקית בהייטק אני יכול להתפרנס בכבוד. אני מאוד מרוצה מהבחירה שלי, מאוד שמח שעשיתי זאת. להיות מורה זה מדהים, זה מספק, אבל גם קשה, מתסכל ושוחק. זה המון דברים, וגם כל יום הוא אחר. הסיפוק העיקרי הוא ביכולת לקשור קשר משמעותי עם תלמידים. זו תחושה מאוד מדהימה שתלמיד אומר לי שהייתי משמעותי עבורו ושהוא חיכה במיוחד לשיעור שלי ולא הבריז. כשאתה מקבל פידבק חיובי מתלמידים, זה משהו שמרים אותך וממלא בצורה שאין לתאר. מצד שני, אני ממשיך ליהנות ממה שיש בהייטק".
בעקבות ניסיונו האישי אור החל לעבוד על תוכנית שתאפשר לאנשים נוספים, בעיקר מההייטק, כדבריו, אבל לא בהכרח, לעשות מסלול דומה של גם וגם. "חברתי לכמה יזמים ויזמיות מתחום ההייטק ומתחום החינוך, התחלנו לבנות את התוכנית ולעשות לה בדיקת היתכנות, כלומר איך תוכנית כזו תיראה מבחינת מסלול ההסבה. אנחנו גם מדברים עם אנשים במשרד החינוך, פנינו לכמה מכללות, לכמה בתי ספר, לרשויות מקומיות, לחברות הייטק, לאנשים שאולי היו רוצים להצטרף, כדי לשאול מה דעתם", הוא מספר.
"האתגר הוא לייצר מצב שבו כולם מרוויחים. זה לא פשוט, כי כולם צריכים להתגמש כדי שזה יצליח. אחרי שלב בדיקת ההיתכנות אנחנו נמצאים לקראת השלב הבא של להוציא זאת לפועל. דהיינו, לחבור אל מכללה אחת או יותר, גם למצוא בתי ספר שמעוניינים לשלב את אותם מורים במשרה חלקית, גם לקבל את ברכת משרד החינוך שיאפשר לזה לקרות וגם לגייס תרומות לתפעול השוטף של התוכנית. זה יכול לפתור חלק מהבעיות במערכת החינוך, אחת מהן כמובן, המחסור המטורף במורים. מצד שני, לא פשוט לבתי ספר להתמודד עם מורים באחוז משרה כזה".
מה הקושי?
"מתמטיקה למשל, לומדים בתיכון בהיקף של 5־6 שעות שבועיות, ואפילו יותר. לכווץ היקף כזה ליומיים כדי לאפשר לאותו מורה גם להמשיך לעבוד בעבודה אחרת זו בעיה, כי תלמיד הרי לא ילמד שלוש שעות ברצף מתמטיקה. אבל יש לזה פתרונות שדורשים חשיבה מחוץ לקופסא מצד בתי הספר. זה אפשרי כל עוד מדובר במספר מוגבל של מורים בבית ספר מסוים שעובדים בשני מקומות במקביל. לא בטוח שאפשר שרוב המורים יהיו כאלה. אבל אני עדיין חושב שאפילו בן אדם אחד כזה יכול לעשות שינוי מאוד משמעותי".
גם חברות הייטק אמורות להתגמש למען המטרה.
"נכון, גם חברות הייטק צריכות להסכים לכך או לעודד זאת. לא כל תפקיד בהייטק אפשר לעשות ב־60% משרה. אבל אני אופטימי. למרות המצב הלא פשוט במדינה כיום, יש עכשיו התעוררות של עשייה אזרחית בחברה שלנו ויש הבנה שזה צריך לבוא גם בחינוך".
יחידת לימוד
חן שמילו, מנכ"ל עמותת בוגרי 8200, מעודד את בוגרי היחידה להשתלב בתחום החינוך. בימים אלה העמותה משיקה בשיתוף המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט תוכנית ייחודית ומקוצרת לבוגרות ובוגרי היחידה לתואר שני בהוראה ותעודת הוראה לבית הספר העל־יסודי. "אנו שואפים לסייע לבוגרים להשתלב במערכת החינוך בדרכים שונות ולאו דווקא באמצעות הסבה מלאה ונטישת משרות בהייטק", הוא אומר.
"מהלך זה מצטרף לשורה של מהלכים חברתיים וחינוכיים שמקדמת העמותה למען החברה הישראלית. לבוגרות ולבוגרי היחידה ידע טכנולוגי הרלוונטי לחלק מהמקצועות הנדרשים היום במערכת החינוך. אנחנו מאמינים שהבוגרים יתרמו באופן מהותי להרחבת הידע ולתחושת המסוגלות של הדור הצעיר בתחומים משמעותיים ומרכזיים, וקוראים לבוגרים להתגייס למשימה בליווי שלנו".
הוראה במרכז
"אני חושב שמצב שבו בן אדם משלב בין הייטק או מקצוע אחר להוראה הוא פתרון מעולה למחסור במורים, אבל ישראל היא לא מדינה שמעודדת אנשים לרדת באחוזי משרה. תחום החינוך לוקח מה שיש, אבל הייטק בישראל זו תעשייה שמצפה מאנשים שיעבדו 100% משרה. כשבן אדם מצפה לרדת באחוזי משרה, לרוב אומרים לו שאין דבר כזה", אומר לביא שחר, 39, שעובד יומיים כמנהל מוצר בענקית השבבים אפלייד מטיריאלס, ויום וחצי ילמד השנה פיזיקה בחטיבת ביניים דה־שליט ב' ברחובות. בשאר הזמן הוא מתפתח כמרצה עצמאי בתחומי חשיבה חדה ומדע, וגם מהווה אושיית טיקטוק.
באפלייד מטיריאלס שחר החל לעבוד לפני 10 שנים במשרה מלאה. "לפני שבע שנים התחלתי בפרויקט התנדבותי קטן בבתי ספר דרך העבודה, קורס לוגיקה לילדים בכיתה ד'. ככה בעצם נחשפתי לעולם הזה", הוא מספר. "אגב, עוד לפני שהבן שלי (כיום בן 8) נולד, ברגע שהבנתי שאני עומד להיות אבא ושיום אחד הילד שלי יהיה במערכת החינוך, ידעתי שאני צריך להשפיע בתחום הזה. אמרתי לעצמי שכשהוא ילך לכיתה א', אעבור לחינוך".
בשנים האחרונות שחר שילב את ההוראה באופנים שונים עם עבודתו בהייטק. "במהלך שנה אחת לימדתי בהתנדבות חשבון בבית הספר במקביל לעבודה", הוא מספר. "אחר כך במשך שנתיים הייתי מורה לפיזיקה בתיכון רבין במזכרת בתיה. זה כבר היה בתשלום, פעמיים בשבוע שעתיים. עדיין הצלחתי לשלב זאת עם משרה מלאה, כשבמקביל אני חורש את האינטרנט ולומד פרקטיקות פדגוגיות, תיאוריות חינוכיות. לאחר מכן עשיתי הסבה להוראה.
לפני שנתיים הוראה הפכה להיות העיסוק המרכזי שלי. עבדתי 2/3 משרה כמורה למתמטיקה וחשיבה חדה ומחנך בטבע הדברים - בית חינוך ברוח דמוקרטית בנס ציונה. אז המשרה שלי בהייטק ירדה ל־20%. בשנה האחרונה עבדתי 80% משרה כמורה למתמטיקה, לפיזיקה ולחשיבה חדשה בדה־שליט וחצי יום בשבוע באפלייד מטיריאלס. עכשיו אני עולה ליומיים באפלייד, מאזן מחדש את הדברים, וגם מוסיף מקצוע חדש: מרצה בנושא חשיבה חדה והנגשת ידע. פתחתי קורסים בזום".
מה גרם לך בסופו של דבר לתת משקל גדול להוראה?
"זה הדבר שאני רואה עצמי עוסק בו בעתיד. אם היה אפשר להתפרנס טוב מאוד מהוראה, הייתי עוסק רק בכך. זה לא מפני שאני לא אוהב את חברת ההייטק שאני עובד בה. ההפך, זה מקום מצוין, אני מאוד אוהב אותו, אבל הוראה מספקת לי גם את האידיאולוגיה שלי, הרצון לחנך כמה שיותר ילדים ולהשפיע עליהם לטובה".
גם אם זה בא על חשבון המשכורת?
"נכון, זה בא על חשבון המשכורת, אבל אני מינימליסט ואסתדר טוב. מפני שיותר קשה להתפרנס רק מהוראה, אני גם לא זונח את ההייטק".
