פרופסור אלכס מינץ, ראש המעבדה לקבלת החלטות ממוחשבת באוניברסיטת רייכמן ולשעבר רקטור האוניברסיטה, הציג השבוע בכנס הרצליה 2024, ניתוח ממוחשב של החלטות מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. הניתוח כלל חיזוי מספר החלטות עתידיות של סינוואר, תוך התמקדות בהחלטות קריטיות בעבר ובעתיד.
המחקר הציג את השימוש בתוכנה מתקדמת בשם DecisionHuddleAi, שמטרתה לחזות את התנהלות הארגון ואת תרחישי התגובה האפשריים במצבים אסטרטגיים שונים. פרופסור מינץ טוען כי את החלטותיו מקבל סינוואר בצורה הרציונלית לנקודת מבטו, המונחית על ידי מטרות ארגון הטרור שאותו הוא מנהיג.
הניתוח של הפרופסור והתוכנה שלו מתמקד בהבנת האינטרסים של חמאס, שמטרותיו המוצהרות כיום כוללות הפסקת המלחמה, נסיגה ישראלית, הכנסת סיוע הומניטרי, וחילופי שבויים.
בנוסף, שימור שלטון חמאס ומנהיגיו, הנו שיקול מרכזי שהבינה המלאכותית חושפת. באמצעות DecisionHuddleAi, פרופסור מינץ והצוות שלו בחנו מספר תרחישים אפשריים: 1. תרחיש הנורמליזציה עם סעודיה: אם ישראל תאמץ את היוזמה האמריקאית לנורמליזציה עם סעודיה ותכנס תחת כנפי הברית האזורית בהובלת ארצות הברית, חמאס עשוי להתקרב יותר לאיראן כתגובה לברית אמריקאית-ישראלית-מדינות המפרץ-מצרים-ירדן.
2. עזיבת רפיח: אם ישראל תעזוב את רפיח אך תישאר בציר פילדלפי, חמאס ירגיש לחץ ויגיב במשא ומתן בנוגע לחטופים. מהלך כזה יכול לחסום את דרכי האספקה של חמאס ולהשפיע על הלחץ הפנימי בארגון. ״באופן כללי, הכיוון הזה של שימוש בבינה מלאכותית הוא רק בתחילת הדרך", אומר פרופסור מינץ.
עוד הוא מוסיף: "זה משהו אחר לגמרי, זה לא רק אנליסטים של מזרח תיכון שמסתכלים על חומרים. זה פותח את האפשרויות למקבל ההחלטה לצפות מה הצד שני יעשה".
הוא מפרט: ״במחקר מודיעיני אנחנו יודעים די הרבה על יכולות היריב ומעט על כוונותיו. אבל אני טוען, שיש פער משום שלא מבינים איך מתקבלת ההחלטה. בשפה המקצועית זה נקרא ״חוק ההחלטה״. ישנן דרכים שונות להגיע להחלטה, אם אנחנו לא יודעים איך מקבלים את ההחלטה כמעט תמיד נפספס את חיזוי ההחלטה".
מינץ חושף כי "עשינו סימולציה בתחילת המלחמה לגבי נסראללה, לפני שהוא הצהיר ביום שישי המפורסם, שבו מדינת ישראל חיכתה למוצא פיו אם הוא מצטרף למלחמה. סימולציה שעשינו שבועיים קודם הדגימה שהוא ימשיך עם הלחימה בעוצמה נמוכה ולא יכנס ללחימה כוללת וגדולה".
פרופסור מינץ מסביר כי שימוש בכלי הבינה המלאכותית מאפשר לנתח את קבלת ההחלטות של היריב בצורה מהירה ומדויקת יותר, ללא הטיות אנליסטיות. שיטה זו, שנקראת "ניתוח החלטה יישומית", מתבססת על שיחזור החלטות קודמות של היריב, כדי לזהות את דפוס ההחלטות שלו ולנבא החלטות נוספות.
הוא מציין, כי בארה"ב הפנטגון התניע יוזמה משמעותית בתחום הבינה המלאכותית בקבלת החלטות, מה שמראה על הפוטנציאל האדיר של טכנולוגיה זו בניתוח אסטרטגי. בישראל, לעומת זאת, התחום עדיין לא מפותח מספיק, והכנס בהרצליה היווה הזדמנות להציג את הפוטנציאל ולהדגיש את החשיבות של כלים אלו בשדה הביטחוני.
פרופסור מינץ הדגיש כי, "הכיוון הזה של שימוש בבינה מלאכותית בתחום האסטרטגי פותח אפשרויות חדשות לגמרי. זה לא רק אנליסטים של מזרח תיכון שמסתכלים על חומרים, אלא זה מאפשר לראות את מרחב ההחלטה של הצד השני ולחזות מה הוא יעשה.
לדבריו, ניתן לנבא מה תהינה ההחלטות של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. הוא מגלה: "אנחנו בדקנו הרבה החלטות שלו והדפוס שלו מאוד מאוד קבוע. זה לא מהכיוון המערבי ולא מהכיוון של נקודת מבט ישראלית, אלא מנקודת מבט ייחודית, טרוריסטית ברוטלית".
פרופ' מינץ קובע: "סינוואר מנסה לקדם את מטרותיו, מטרותיו הן די מוצהרות, וביניהן שימור שלטון חמאס". הפרופ' שואל: "למה הם רוצים נסיגה ישראלית?" ומשיב: "כי הם רוצים לחזור ולשלוט ברצועה וגם מעוניינים לשמר את המנהיגות שלהם".