הקואצ'רית מזית רפמן מדברת על העלייה במקרים של חרדות קשות ובעיות לימודים בקרב בני נוער, ומשתפת בסיפורים קורעי לב על צעירים שמגיעים לקליניקה בעקבות החשיפה לתכני מלחמה ברשתות החברתיות.
"גם כאשר נדמה לנו שהילדים שלנו לא מתעניינים ולא שומעים חדשות, הם נחשפים ברשתות החברתיות השונות כמו טלגרם, ווטסאפ וטיקטוק לתכנים מורכבים שמובילים לחרדות קשות ובעיות בלימודים״, אומרת הקואצ'רית מזית רפמן, שמטפלת במקרים של בני נוער המגיעים לקליניקה בעקבות המלחמה.
"ילדים לא יוצאים מהבית, הפסיקו לאכול, מתכנסים בתוך עצמם. לפעמים הם נבהלים כששומעים קול חזק, שמים מחסומים על דלתות, מתכנסים ושקטים. אני גם מטפלת בחיילים, ורואה את אותם הסימפטומים״, משתפת רפמן. "רואים ילד מול העיניים שלך שהוא לא כמו מי שהיה - לא יוצא עם חברים, מפתח אובססיה לרשתות החברתיות, מה שגורם ליותר חרדות. הכוח של הרשתות הוא עצום בהשפעתו על המצב הנפשי״.
בין המקרים שהגיעו לטיפול הגיעה צעירה בת 13 מקרית אתא שחוותה חרדה קשה ולא יצאה מביתה במשך מספר חודשים. האם של הצעירה מספרת: ״בעקבות החשיפה לאירועי 7.10 ברשתות החברתיות והידיעות על המלחמה, בייחוד בשל מגורינו בצפון הארץ, בתי בת ה-13 הסתגרה בחדרה, שהוא גם ממ"ד למשך שבועיים. מילדה חיונית, עם שמחת חיים, חוגים וחברים, הילדה הפכה להיות חרדתית וסגורה. היא לא הסכימה לצאת מהממ"ד, וידאה שהבית נעול, לא דיברה עם אף אחד ואפילו סירבה לצאת להתקלח. הרגשתי שאני מאבדת את הבת שלי והיא דועכת לי מול העיניים. בתור אמא הרגשתי חסרת אונים שאיני מצליחה להגיע אליה ולעזור לה עם הפחדים והמחשבות״.
המלחמה העירה טריגרים מהעבר וגרמה לעלייה בפניות לעזרה. ילדים שעד כה היו פעילים ומעורבים חברתית, כמו ילדה תוססת שהשתתפה בחוגים והייתה פעילה מאוד, הפכו לילדים מפוחדים שחששו אף ללכת לבית הספר. "הילדה פחדה כאשר שמעה אזעקות, פרכסה וקפאה במקום. עלו הפניות והמצב רק הולך ומחמיר״.
״בהחלט יש עלייה דרמטית בפניות לקליניקה מאז שהחלה המלחמה, אך אט אט עם הטיפול, הצלחנו להחזיר לה ולאחרים את תחושת הביטחון שהתערערה. העיקר כאן הוא המודעות של ההורים למצוקת הילדים והנערים בתקופה המורכבת בה נחשפים לעיתים למראות מזעזעים. חשוב ללוות אותם, להסביר להם את המצב, להיות שקופים - אך עם זאת לא לגרום להם להיחשף למראות שעלולים לזעזע אותם״.