הבינה המלאכותית הפכה בשנים האחרונות לכלי רב־עוצמה שמשמש במגוון רחב של תחומים, מכתיבת תוכן, יצירת איורים ותמונות ועד ניתוח נתונים מורכבים. אבל יש רבים שמאוכזבים מהבינה המלאכותית בשל התוצאות העגומות שלעתים מסתיימות בתשובות שגויות ואפילו מביכות.

האשם לא נעוץ בבינה המלאכותית עצמה, אלא במשתמש עצמו, ונכון יותר – בפקודה שנתן לבינה המלאכותית. כדי להפיק את המיטב מה־AI, חשוב לדעת כיצד לנסח את הפקודות הידועות כ”פרומפטים” בצורה מדויקת. כדי להבין לעומק את הצורה שבה הבינה המלאכותית “חושבת”, נצלול רגע למעמקי הטכנולוגיה שעומדת מאחוריה.

כדי שתחשוב כמוכם. אפליקציות הבינה המלאכותית (צילום: שאטרסטוק)
כדי שתחשוב כמוכם. אפליקציות הבינה המלאכותית (צילום: שאטרסטוק)

מוח משלה

בינה מלאכותית, למי שטרם הספיק להכיר, היא ענף שנועד לפתח מערכות שיכולות לחקות תהליכי חשיבה אנושיים כמו למידה, הבנה וקבלת החלטות. המונח “בינה מלאכותית” נטבע לראשונה בשנת 1956 והטכנולוגיה שעליה היא מבוססת נשענת על מודלים של רשתות המדמות נוירונים, כלומר מחקות את אופן הפעולה של המוח האנושי.

הרשתות הללו מבוססות על כמויות עצומות של נתונים המכונים “ביג דאטה” ו”למידת מכונה”, תהליך שבו המערכת לומדת ללא הרף לשפר את ביצועיה על בסיס ניסיון ונתונים קודמים. כך, הבינה המלאכותית בעוד כמה שנים תיראה אחרת לגמרי, משוכללת ומדויקת הרבה יותר, פשוט כי היא לומדת מעצמה ומכם, המשתמשים, ומשתפרת בכל שנייה.

באמצעות שימוש באלגוריתמים מתקדמים, הבינה המלאכותית מסוגלת ללמוד מהנתונים הללו ולהסיק מהם תובנות או פעולות. ככל שהיא נחשפת ליותר נתונים, כך היא משתפרת ומפיקה תוצאות מדויקות יותר.

אלא שלמרות היכולות המרשימות, הבינה המלאכותית עדיין לא חפה מטעויות. הסיבות לכך הן בין היתר נתונים לא מספיקים או לא מדויקים, וגם הבנה לא מלאה של ההנחיות הלא ברורות מצד המשתמשים וההקשר שלהם.

צ'אט GPT. פרומפט נכון מוביל לתוצאות נכונות (צילום: Shutterstock)
צ'אט GPT. פרומפט נכון מוביל לתוצאות נכונות (צילום: Shutterstock)

אתרי הבינה המלאכותית הפופולריים ביותר בישראל הם ChatGPT של OPEN AI, שלה גם אתר אינטרנט וגם אפליקציה, ומולה Gemini של גוגל. ChatGPT המכונה בסלנג הטכנולוגי צ’פטה (או לעתים ג’פטה) כוללת גם אפליקציה לסלולרי, והיא נחשבת מתקדמת יותר מהמתחרה של גוגל, שמצדה נוטה “להבין” טוב יותר עברית ולהתנסח בצורה מדויקת יותר בשפתנו. עם זאת, גוגל טומנת בחובה הרבה יותר מגבלות, ואי אפשר לשאול או לבקש מידע על נושאים “רגישים” כמו פוליטיקה, המזרח התיכון, מלחמות בעולם וכו’. ג’מיני נוטה להיות בעייתית וזהירה גם בתחומי הרפואה. שני האתרים מאפשרים גישה חינמית לשימוש בסיסי, אולם אלה שרוצים לקבל תוצאות מדויקות ומפורטות יותר יצטרכו לשלם כ־70 שקל לחודש תמורת מינוי.

אין גבול לדרכים שבהן ניתן להיעזר בבינה המלאכותית בחיי היום־יום: כדי לכתוב עבודות, לסכם מאמרים, לבנות הרצאות, להעלות קובץ בחינה ולקבל פתרון מלא שלו, שאלה אחר שאלה; לקבל מתכונים, לקבל ייעוץ פסיכולוגי משפטי או רפואי, לצלם חפצים ולקבל מידע מלא עליהם, וגם ליצור תמונות דמיוניות. בעצם, הבינה המלאכותית מאפשרת לכם לקבל תשובה כמעט לכל שאלה שתעלו בראשכם.

כאמור, הסוד לקבלת תשובה מדויקת ונכונה הוא בניסוח נכון של הפרומפטים. הנה כמה טיפים חשובים:

היו ברורים ומדויקים. פרומפט טוב הוא כזה שמגדיר באופן ברור את הבקשה שלכם. במקום לנסח בקשה כללית כמו “כתוב מאמר”, כדאי לנסח בקשה כמו: “כתוב מאמר בן 500 מילים על השפעת שינוי האקלים על הכלכלה העולמית, כולל דוגמאות ומחקרים מהשנים האחרונות”.

הגדירו את התפקיד. הבינה המלאכותית לא מכירה אתכם, לא קוראת את מחשבותיכם ואינה יודעת לאן אתם מכוונים. לפיכך, מומלץ בתחילת הפקודה להגדיר את תפקיד הבינה המלאכותית. מומלץ לכתוב לבינה את תפקידה הספציפי. למשל: “אתה שף במסעדה צרפתית ועליך להרכיב תפריט ל־30 אנשים מהמוצרים הבאים”, או “אתה מרצה בבית ספר לרפואה שנה א’. בנה את השיעור הראשון בקורס אנטומיה”.

תנו כמה שיותר פרטים. ככל שתכתבו בפקודה כמה שיותר פרטים, כך התוצאה תהיה מדויקת יותר. נסחו את הבקשה כך שתציין לבינה המלאכותית את כל הנושאים והנקודות שאתם מבקשים שיופיעו בתשובה.

השתמשו בשפה פשוטה. שימוש בניסוח פשוט וברור חשוב כדי למנוע אי־הבנות. לדוגמה, במקום לכתוב “בצע ניתוח של הנתונים” כדאי לכתוב: “נתח את הנתונים והצג את המסקנות המרכזיות”.

הגדירו את גודל התשובה המצופה. כתבו בפקודה האם אתם מבקשים תקציר, או מאמר מלא. מומלץ לציין גם את מספר המילים המצופה בתשובה, או אפילו את מספר העמודים, או את משך ההרצאה הנדרשת. שוב, גם כאן הכלל הוא – ככל שתרבו בפרטים בבקשה, כך תקבלו תשובה מתאימה יותר לציפיותיכם.

פרקו משימות לתתי־שלבים. כאשר המשימה מורכבת, כדאי לפרק אותה למספר שלבים. לדוגמה: “ראשית, כתוב מבוא קצר על הנושא. לאחר מכן פרט את הבעיות המרכזיות ולבסוף הצג את הפתרונות האפשריים”.

הציבו גבולות. אם אינכם מעוניינים בכיוון מסוים, הגדירו זאת בבקשה. למשל, אם תרצו להעלות קובץ וורד או PDF של שאלות בחינה ותרצו שיפתור את הבחינה, ציינו כיצד תרצו את הפתרון. אם נדרש נימוק לכל תשובה, ציינו: “נמק את הבחירה במסיח הנכון בכל שאלה”. אם תרצו תשובה מורחבת לכל שאלה, ציינו: “כתוב נימוק נרחב”.

ספקו הקשר רחב. פרומפטים שמבהירים לבינה המלאכותית את הרקע וההקשר של הנושא מדייקים את התשובות. לדוגמה, במקום לשאול “מה יהיה בכנס אפל?” כתבו: “אלו חידושים תציג חברת אפל בכנס הקרוב?”.

ציינו את הפורמט המבוקש. אם אתם צריכים תוצאה בפורמט מסוים, ציינו זאת בפרומפט. למשל, אם אתם מבקשים שיחבר לכם בחינת סימולציה בקורס באוניברסיטה, תוכלו להטעין את קובץ סיכומי ההרצאות בקורס, ובקש: “חבר בחינה על הסיכומים המצורפים בקורס טכנולוגיות רפואיות”. בשלב הבא, ציינו האם תרצו שיחבר בחינת שאלות רב־ברירתיות (“מבחן אמריקאי”) או שאלות פתוחות. הוסיפו כמה שאלות תרצו, והקפידו לסיים במשפט: “אל תדלג על אף נושא בטקסט המצורף”. אם אינכם רוצים שישאל על נושאים שלא נלמדו, הוסיפו את הפקודה: “אל תוסיף מידע חדש שאינו כתוב בטקסט שבקובץ המצורף”.

הניסיון מנצח. לעתים קרובות תצטרכו לנסות ניסוחים שונים של פרומפטים כדי להגיע לתוצאה הרצויה. נסחו פרומפט ראשוני, בדקו את התוצאה ושפרו את הניסוח בהתאם. ככל שתתנסו בבינה המלאכותית יותר, תלמדו כיצד להגיע לניסוחים שיביאו תוצאות מנצחות.

יש לכם רעיונות, שאלות, חידושים טכנולוגיים או תגובות? כתבו לנו: [email protected]